הלינק!! הלינק!!!
טוב, אז הנה המאמר בקיצור ובעברית, כולל לינק למחקר באנגלית. [כיצד יש לכתוב חומר לאינטרנט: תקציר מחקר \ עדנה אפק] http//:www.useit.com/papers/webwriting/index.html מורקס ונילסן ערכו שלשה מחקרים שבהם בדקו היבטים שונים של הטקסט האינטרנטי במטרה לעמוד על הרגלי הקריאה של גולשים באינטרנט וללמוד כיצד רצוי לכתוב חומר לאתר אינטרנט. במחקרים השתתפו כמאה איש בגילאים שונים. ממסקנות החוקרים: הקריאה באינטרנט שונה מקריאה עיונית: מרבית הקוראים באינטרנט קוראים קריאה מרפרפת. רוב החומר המצוי באינטרנט אינו מסייע למשתמשים במטרתם המרכזית: למצוא מידע מועיל מהר ככל האפשר * הטקסט חייב להיות קצר: הגולשים אוהבים כתיבה תמציתית בסגנון הפירמידה ההפוכה: מסקנות תחילה ואחר כך פירוט * שימוש מושכל ובמידה, בהיפרטקסט, מועיל * האלמנטים הגרפיים צריכים להשלים את הטקסט * הומור ומשחקיות במידה ובמידה בלבד, עשויים לתרום משתמשי האינטרנט אינם קוראים, כפישקוראים בספר. הגולשים מרפרפים על פני המסך. גולשי האינטרנט מנסים להוציא מספר משפטים או חלקי משפט כדי להשיג את המידע שהם מעונינים בו. המחקר גם מעלה שהמשתמשים אינם מעונינים בדפים ארוכים ועמוסים שיש צורך לגלול; הם מעדיפים טקסט קצר ולעניין. הקוראים באינטרנט סולדים משפה ``מתיפייפת`` ומעדיפים מידע עובדתי. ממצאים לאור המחקר הראשון * משתמשי האינטרנט אוהבים ``לחפש``. כמעט כל המשתתפים במחקר אמרו ש``מנוע חיפוש טוב`` באתר, הוא המפתח לאתר טוב. (ובעניין זה כדאי לבקר למשל באתר של ארגון הבריאות העולמי שכתובתו http//:www.who.org( * זמן המתנה ממושך = בריחה מאתר. זמן המתנה ממושך הוא פשוט בזבוז זמן. חלק מן הנבדקים התלונן גם על הזמן הרב הנדרש להעלאת תמונות ולטעינת אתרים. * כתיבה טובה ומושכת חלק מן המשתתפים במחקר קראו רק את השורה הראשונה בכל פסקה. מה שמלמד אותנו שהמשפטים הפותחים הם החשובים, ושכדאי להקפיד על הכלל של ``רעיון אחד לפסקה``. ממצאים לאור המחקר השני [סגנון כתיבה] אחדים מן המשתתפים במחקר אמרו שהם מעדיפים סגנון כתיבה בלתי פורמאלי, כמעט סגנון שיחה, על סגנון פורמאלי. [מהימנות] מיהו כותב המאמר ? מה ידוע לי על הגוף, האדם שמאחורי האתר ? מהם מקורות המידע של האתר ? דברים אלה לא תמיד ברורים למשתמש. 7 מבין הנבדקים ציינו את מהימנות המידע כחשובה ביותר. [קישורים] גולשי האינטרנט שהשתתפו במחקר, נעזרים בקישורים LINKS((, כדי לקבוע את מהימנות המידע, באתר. [הומור] שלו לפני שישתמש בהומור. יש להיזהר בשימוש בהומור, בשל הרגישות התרבותית, הנובעת מהרקע המגוון של גולשי האינטרנט. ובאופן ספציפי הנבדקים טענו שמשחקי לשון הם ``טיפשיים`` ו``לא מצחיקים``. [קריאה מרפרפת] 15 מבין המשתתפים במחקר השני השתמשו בטכניקת הרפרוף, כאשר ניגשו לקרוא טקסט חדש. רק 3 מבין המשתתפים קראו את הטקסט מילהבמילה, מראשיתו ועד סופו. * כותרות, אותיות גדולות ומודגשות, טקסט מואר ומובלט, רשימות,גרפיקה, משפטי רכיבים המסייעים לקריאה מרפרפת: נושא ותוכן עניינים * טקסט ממוקד ותמציתי * התאמה לגודל המסך (מתכנתי תפוז, שימו לב! - נ.) * מרבית הנבדקים אמרו שהם מעונינים שהכתוב יתאם לגודל מסך אחד. * סיכומים ומבנה פירמידה הפוכה 8 מהמשתתפים במחקר אמרו שכתיבה המציגה סיכומים ומסקנות תחילה, היא מועילה וחוסכת זמן. משתתף אחד אמר: ``אני נהנה מהאפשרות לקרוא סיכום ואחר כך לעבור למאמר המלא, אם ארצה בכך``. קריאה בסיפור חדשותי, הכתוב בסגנון הפירמידה ההפוכה (חדשות ומסקנות תחילה, פירוט ורקע אחר-כך) הביאה את התגובות הבאות: ``יכולתי להגיע לעניין במהירות, מהשורה הראשונה``, ``זה תפס את תשומת לבי מיד מן ההתחלה. זהו אתר טוב. בום. מגיעים לעיקר.`` * היפרטקסט, אבל במידה. ``הדבר הבלתי יאומן שהאינטרנט מאפשר - הוא היכולת [הכמעט אין סופית] להעמיק עוד ועוד במידע`` * הגרפיקה והטקסט צריכים להשלים זה את זה מחקר מס` 3 [הממצאים] המחקר מלמד שסגנון כתיבה מתומצת, אובייקטיבי והמאפשר רפרוף על פני הטקסט, הוא הסגנון המועדף לגולש. מעניין לציין שכתיבה בסגנון ``קידום מכירות``, שהיא נפוצה ברשת, זכתה על ידי המשתתפים במחקר לניקוד נמוך ביותר. סגנון הכתיבה האובייקטיבי, זכה לניקוד גבוה וזאת ייתכן, משום שהוא מתקשר בתודעת הגולשים למהימנות. [המלצות] החוקרים ממליצים על סגנון כתיבה המשלב את שלושת העקרונות: תמציתיות, רפרוף ואובייקטיביות [יישום ממצאי המחקר] כתוצאה מהמחקר של נילסן ומורקס, בוצע פרויקט שבו נכתבו מחדש עמודים מתוך האתר של סאן על פי שלושת העקרונות הנ``ל: תמציתיות, רפרוף ואובייקטיביות. כמו כן, העמודים באתר פוצלו לעמודים נוספים, ונעשה שי
