Cling And Clatter
New member
נו אז קראתם את הראיון עם טום?../images/Emo68.gif
טוב אם אני כבר ערה בשעה לא שעה (רוצה לישון!
) אז לפחות אני אכתוב על הראיון אם טומי.. ראיתי שאפאחד לא כתב
טוב, אז כפרעליו
ראיון ארוך, אבל שווה! קצת חופר לפעמים, אבל מהנה לקרוא... חוץ מהעובדה שקיןמיוזיק חייבים לעשות משהו עם הכתב הקטנצ'יק הזה כי זה בלתי נסבללללללללללללללללללללללללללל! אתמול שקראתי את הראיון הייתי אשכרה דבוקה למסך
תראו מה אני מקריבה בשביל טום! טוב, אז משפטים שנונים מפיו של טום?
)
נממ טום מביא תירוץ למה השירים שלו נכנסים לאלבומים וכאלה (טוב תכל'ס, טים כ"כ מוכשר שזה מוריד למי לא היה מוריד את הביטחון העצמי?)
על TA!
טום רומז שהוא עושה את העבודה הקשה בהופעות
אבל מה, לאנוס את הפסנתר זה לא עבודה קשה מספיק?
(ומה זה לעזאזל ego ramp, גיתית?
)
זה מעניין
:
) בכל אופן, הוא מדבר גם על ההתמכרות שלו ועל האם הוא מוציא דיסק סולו, ועל זה שהוא הכי צעיר בלהקה ובלה בלה. הוא מדבר הרבה!
טוב אם אני כבר ערה בשעה לא שעה (רוצה לישון!
there may even be some of my songs on the next album, I don't really know. Whatever happens, I know that I will have had an input that I may have had for 'Hopes and Fears', but certainly didn't have for the second album.
נממ אז מה הפלא שבUTIS זה דיסק של טים יורד על טום, טים לא נתן לו אפשרות להגיב!.אז דיסק הבא תגובה של טום! (מה שגורם לי לתהות, איפה ריצ'רד בכל העסק הזה
But when we moved to France for that six months we were there working on stuff, suddenly we went from doing 50% of the songs each to Tim having 'This Is The Last Time', 'Everybody's Changing', 'She Has No Time', 'Bend And Break'… loads and loads of great songs just suddenly flowed out of him! It probably fuelled two things inside me – it made me fearful that I couldn't really do it, and it also made me lazy because I just thought, 'Well, I don't need to because we've got all these great songs'. I think our roles became quite defined at that point.
I play the lead bit at the end of 'Try Again', and I always almost forget. That song feels quite an important song to me. I think it’s probably the best song Tim’s written that we’ve released, and I always get completely wrapped up in the song.
We wanted to make the production bigger and better. Because there are only three of us, and because we’re limited by Richard and Tim being quite static, we wanted to find ways we could make that more interesting for the crowd, so out came the ego ramp.
TOM: Yeah, I think you can do. But the notion that every night I should say something completely different is basically unrealistic if you’re doing 200 shows in an album cycle. Also, to be fair, most people only come to one show so, in that sense, I don’t really have any qualms about saying the same thing.
טיפש! חחחחח הא ורגע יש המשך לזה!What’s true, though, is that the best nights for me are when I feel a connection with the crowd. Some nights you don’t feel that same connection, or something inside you isn’t quite right, or you don’t feel that communicative, or you don’t feel that spontaneous – whatever it is. There are some nights where I feel like I’ve… not gone on automatic pilot, but I’ve had to draw on my reserves. But then are lots of nights - and they are the best nights - where I just feel like there’s a spark there, and the crowd’s really with us and I’m really with them, and it becomes much more conversational
זה בהופעות שגיתית נמצאת בהם!^^ (9 ימים אגב
