נו...איך עבר החג

נו...איך עבר החג../images/Emo35.gif

פעם כשהייתי יותר צעירה נורא שנאתי חגים...כי חגים זה מפגש עם משפחה קרובה רחוקה , הרבה שאלות ופחד שמא אגמגם ואפשל. עם השנים אני פוחדת פחות , עושה מזה פחות עניין. החג האחרון עבר לי ממש בכיף , דיברתי (גם כשישבתי בקבוצה גדולה), יזמתי והרגשתי משוחררת ממעצורים. אני לא יודעת אם זה בגלל הגיל , או העובדה שאני כבר אמא ומרגישה שהגשמתי חלק מאוד גדול מעצמי (כן , אני גאה בעובדה וטופחת לעצמי על השכם). אני פחות פוחדת מהשאלות ומדברת מבלי לחשוב מה תהיה השאלה הבאה. אז איך היה אצלכם מבחינת הרגשה? דיבור?
 

bell2002

New member
../images/Emo24.gif כיף לי מאוד מאוד לקרוא!!!

זו גם הרגשה שלי. ילדיי הם הם ההישג הכי גדול שלי. וכן, ככל שהחוויות הטובות והמוצלחות מתרבות, הגימגום הופך שולי יותר ומשמעותי פחות ואז גם מגמגמים פחות (וגם אם מגמגמים זה ממש לא נורא). את על דרך המלך, אל תוותרי.
 
למעלה