AnnabeI Lee
New member
נו מי מתחיל שרשור 7X19../images/Emo58.gif?
נו מי מתחיל שרשור 7X19
?
- פותח הנושא AnnabeI Lee
- פורסם בתאריך
הילה_והגבר
New member
לכי על זה. אני התעצלתי.
AnnabeI Lee
New member
טוב.../images/Emo58.gif
היה פרק חביב. סאם, סאם, סאם. היה משעשע לזהות את האוטוסטרדה שרואים מהביניין של סאם (אאל"ט זו ה405 שבין לוס אנג'לס וסאן דייגו). התספורת שלו מעיקה מעט אבל אני עדיין מאוהבת בו קשות. כל מה שנותר לי לומר הוא: Sam Sam, The sunshine man. וג'וש... לא יודעת מה נסגר איתו, חסר לו קצת הומור סרקסטי. אני מתחילה לחשוד שאני לא מבינה במה בדיוק דונה מתאהבת, אולי החופשה הזו תעזור. וסנטוס הממ הוא סתם מתנהג בצורה אידיוטית.
היה פרק חביב. סאם, סאם, סאם. היה משעשע לזהות את האוטוסטרדה שרואים מהביניין של סאם (אאל"ט זו ה405 שבין לוס אנג'לס וסאן דייגו). התספורת שלו מעיקה מעט אבל אני עדיין מאוהבת בו קשות. כל מה שנותר לי לומר הוא: Sam Sam, The sunshine man. וג'וש... לא יודעת מה נסגר איתו, חסר לו קצת הומור סרקסטי. אני מתחילה לחשוד שאני לא מבינה במה בדיוק דונה מתאהבת, אולי החופשה הזו תעזור. וסנטוס הממ הוא סתם מתנהג בצורה אידיוטית.
AnnabeI Lee
New member
../images/Emo58.gifעוד משהו:
משפט שלא אהבתי: "You'd be me to my Leo" כל כך משפט שג'וש לא יגיד. ובכלל לא מגיע לסאם להיות יותר מדפיוטי?
משפט שלא אהבתי: "You'd be me to my Leo" כל כך משפט שג'וש לא יגיד. ובכלל לא מגיע לסאם להיות יותר מדפיוטי?
הילה_והגבר
New member
אוקיי תורי ../images/Emo58.gif
סאם בסדר, אהבתי את השחזור של הסצינה שבה ג'וש אוסף אותו מהפגישה המשפטית, כמו ב-in the shadow of two gunmen. בכלל היו המון רפרנסס לעונות קודמות וזה היה נחמד. רק לקראת הסוף הוא חזר קצת להיות סאם שאנחנו מכירים ואוהבים [ע"ע לסאנטוס: big fan]. בכל מקרה, אני חושבת ש-DCOS הוא קידום עבור סאם, שקודם היה בעצם מס' 2 או 3 במחלקת התקשורת, כותב נאומים, ואמנם כבר אז הייתה לו מעורבות בנושאי מדיניות אבל עכשיו זו דרגה אחת למעלה. אני לא בטוחה שהוא מתאים לתפקיד מבחינת נסיון, אבל ניחא. אני חושבת שהדבר הכי טוב זה שג'וש סומך עליו וזה כנראה מספיק בקטע הזה. נכון, המשפט you be me to my Leo לא משהו. מעליב אפילו. ג'וש חוטף את החורפה שחיכינו לה, ותודה לאל שיש איתו את דונה להתמודד. הוא עבר את סף החביבות כבר לפני הרבה זמן, אבל לרגעים מבליחה האישיות הקודמת שלו. כך או כך, מסע הבחירות, חוסר האמון של ה-DNC ולעיתים של סאנטוס בו, המוות של ליאו, העימות עם טובי ובפרק הנוכחי עם CJ... כל אלו טבעי שיביאו לקריסה. ולמרות שאני לא רואה איך במציאות COS עוזב לשבוע במהלך תקופה כזו, ניחא. סאנטוס... קשה להגיד שזה לא היה צפוי, וקשה להגיד שזה לא מהלך מעניין אסטרטגית [good cop bad cop עם הסינים], אבל הביצוע היה בינוני. שמחתי לראות אותו ענייני ורציני בחדר המצב, ועדיין מדובר באסטרטגיה שהייתי מצפה ממנו לדסקס עם הנשיא המכהן לפני יישומה, או לפחות עם ג'וש. לא עושים דברים כאלה מאחורי הגב, והוא צריך ללמוד לעבוד עם הצוות שלו. דונה גדלה וצומחת וזה בהחלט נחמד אם היה תהייה COS של הגברת הראשונה. בעצם, בפרק הזה היו בעיקר מחוות לעונות קודמות ונסיון לסגור קצוות של דמויות אהובות, לשרטט את הבית הלבן של סאנטוס. פה ושם משפטים משעשעים, לא מעט רומנטיקה למעריצי ג'וש-דונה [מה זה הקטע עם הגופיה והבוקסר'ס ??] אבל רחוק מהעונות המוקדמות.
סאם בסדר, אהבתי את השחזור של הסצינה שבה ג'וש אוסף אותו מהפגישה המשפטית, כמו ב-in the shadow of two gunmen. בכלל היו המון רפרנסס לעונות קודמות וזה היה נחמד. רק לקראת הסוף הוא חזר קצת להיות סאם שאנחנו מכירים ואוהבים [ע"ע לסאנטוס: big fan]. בכל מקרה, אני חושבת ש-DCOS הוא קידום עבור סאם, שקודם היה בעצם מס' 2 או 3 במחלקת התקשורת, כותב נאומים, ואמנם כבר אז הייתה לו מעורבות בנושאי מדיניות אבל עכשיו זו דרגה אחת למעלה. אני לא בטוחה שהוא מתאים לתפקיד מבחינת נסיון, אבל ניחא. אני חושבת שהדבר הכי טוב זה שג'וש סומך עליו וזה כנראה מספיק בקטע הזה. נכון, המשפט you be me to my Leo לא משהו. מעליב אפילו. ג'וש חוטף את החורפה שחיכינו לה, ותודה לאל שיש איתו את דונה להתמודד. הוא עבר את סף החביבות כבר לפני הרבה זמן, אבל לרגעים מבליחה האישיות הקודמת שלו. כך או כך, מסע הבחירות, חוסר האמון של ה-DNC ולעיתים של סאנטוס בו, המוות של ליאו, העימות עם טובי ובפרק הנוכחי עם CJ... כל אלו טבעי שיביאו לקריסה. ולמרות שאני לא רואה איך במציאות COS עוזב לשבוע במהלך תקופה כזו, ניחא. סאנטוס... קשה להגיד שזה לא היה צפוי, וקשה להגיד שזה לא מהלך מעניין אסטרטגית [good cop bad cop עם הסינים], אבל הביצוע היה בינוני. שמחתי לראות אותו ענייני ורציני בחדר המצב, ועדיין מדובר באסטרטגיה שהייתי מצפה ממנו לדסקס עם הנשיא המכהן לפני יישומה, או לפחות עם ג'וש. לא עושים דברים כאלה מאחורי הגב, והוא צריך ללמוד לעבוד עם הצוות שלו. דונה גדלה וצומחת וזה בהחלט נחמד אם היה תהייה COS של הגברת הראשונה. בעצם, בפרק הזה היו בעיקר מחוות לעונות קודמות ונסיון לסגור קצוות של דמויות אהובות, לשרטט את הבית הלבן של סאנטוס. פה ושם משפטים משעשעים, לא מעט רומנטיקה למעריצי ג'וש-דונה [מה זה הקטע עם הגופיה והבוקסר'ס ??] אבל רחוק מהעונות המוקדמות.
הילה_והגבר
New member
את שואלת למה ? ../images/Emo58.gif
כי מעריצי ג'וש/דונה היו הורגים אותם אם הם לא היו עושים עם זה משהו. וזו חלק מהסיבה שאני מודה לאלוהים שנותרו רק 3 פרקים ואין יותר מדי מה להרוס. מה שהיה עד כה, היה ברובו סבבה - הנשיקה הייתה HOTHOTHOT, הקטע עם המפתח היה לחלוטין ג'וש, הסקס היה משעשע, ולא ממש סקסי, והקטע של הפרק הזה היה חביב ובעיקר שיקף את ההתבגרות הכוללת של דונה. הרבה מעבר לזה אני לא ממש רואה איך הולכים.
כי מעריצי ג'וש/דונה היו הורגים אותם אם הם לא היו עושים עם זה משהו. וזו חלק מהסיבה שאני מודה לאלוהים שנותרו רק 3 פרקים ואין יותר מדי מה להרוס. מה שהיה עד כה, היה ברובו סבבה - הנשיקה הייתה HOTHOTHOT, הקטע עם המפתח היה לחלוטין ג'וש, הסקס היה משעשע, ולא ממש סקסי, והקטע של הפרק הזה היה חביב ובעיקר שיקף את ההתבגרות הכוללת של דונה. הרבה מעבר לזה אני לא ממש רואה איך הולכים.
הם היו צריכים ללמוד מג'וס ווידון
שאמר (ובצדק) שלא צריך לתת למעריצים מה שהם רוצים, צריך לתת להם מה שהם צריכים. או במילים אחרות - לכתוב נכון את הדמויות, ולא להיכנע לגחמות מעין אלה. חוצמזה, כמו שהדברים נראים כרגע, אני תוהה כמה מעריצים באמת מרגישים ש"לזה הם פיללו". ועל זה יש לי רק לומר: כל מה שטוב בפנטזיה היא שהיא נשארת כזו; ברגע שמנסים ליישם אותה בעולם האמיתי, מגלים שהמציאות היא דבר לא פנטסטי בעליל (לפחות בסדרות שהן לא פנטזיה...). לפעמים עדיף להמשיך לפנטז, ולהביע את הרגשות בכתיבת פיק או משהו. וואלה היה יכול להיות יותר טוב. בעצם, אני לא יודעת למה אני מתלוננת. אחרי הכל, בשתי האחרונות נראה לי שהסדרה בכלל מתחילה לנתק כל קשר עם העולם האמיתי, אז אולי צריך להתייחס אליה כאל סדרת פנטזיה. לא יודעת מה איתכם, אבל אחרי שברטלט הגבר עשה שלום במזרח התיכון (תוך פרקים ספורים!) קשה לי לקחת ברצינות את העלילה של הסדרה...
שאמר (ובצדק) שלא צריך לתת למעריצים מה שהם רוצים, צריך לתת להם מה שהם צריכים. או במילים אחרות - לכתוב נכון את הדמויות, ולא להיכנע לגחמות מעין אלה. חוצמזה, כמו שהדברים נראים כרגע, אני תוהה כמה מעריצים באמת מרגישים ש"לזה הם פיללו". ועל זה יש לי רק לומר: כל מה שטוב בפנטזיה היא שהיא נשארת כזו; ברגע שמנסים ליישם אותה בעולם האמיתי, מגלים שהמציאות היא דבר לא פנטסטי בעליל (לפחות בסדרות שהן לא פנטזיה...). לפעמים עדיף להמשיך לפנטז, ולהביע את הרגשות בכתיבת פיק או משהו. וואלה היה יכול להיות יותר טוב. בעצם, אני לא יודעת למה אני מתלוננת. אחרי הכל, בשתי האחרונות נראה לי שהסדרה בכלל מתחילה לנתק כל קשר עם העולם האמיתי, אז אולי צריך להתייחס אליה כאל סדרת פנטזיה. לא יודעת מה איתכם, אבל אחרי שברטלט הגבר עשה שלום במזרח התיכון (תוך פרקים ספורים!) קשה לי לקחת ברצינות את העלילה של הסדרה...
הילה_והגבר
New member
../images/Emo58.gif
את תוהה כמה המעריצים מרוצים ? לכי לשרשור Josh/Donna ב-TWoP, ותראי את ההתרגשות ההולכת שם. הו, יקירתי, הם מרוצים. מצד שני, אני כן חושבת שהגיע הזמן לבדוק קצת את הנושא הזה, כשסופסוף דונה לא כפופה לג'וש -- המתח היה שם כל הזמן, ואם ויל וקייט יכולים לנהל רומן [האם מישהו אמר, איכס ?], גם ג'וש ודונה. אישית, אני חושבת שעד הפרק האחרון זה טופל לא רע בכלל - כאמור, הנשיקה, הסקס, הבוקר שאחרי, כולם היו מאוד תואמים לדמויות. רק הפרק האחרון איכזב אותי. אגב, הסידרה מאז ומתמיד לא הייתה בקשר עם העולם האמיתי. כולם שם היו יפים מדי, שנונים מדי, אידיאליסטיים מדי, הסופים היו טובים מדי והתופים ידעו להרעים בדיוק בשניה הנכונה. זה בסדר, זה הדיל.
את תוהה כמה המעריצים מרוצים ? לכי לשרשור Josh/Donna ב-TWoP, ותראי את ההתרגשות ההולכת שם. הו, יקירתי, הם מרוצים. מצד שני, אני כן חושבת שהגיע הזמן לבדוק קצת את הנושא הזה, כשסופסוף דונה לא כפופה לג'וש -- המתח היה שם כל הזמן, ואם ויל וקייט יכולים לנהל רומן [האם מישהו אמר, איכס ?], גם ג'וש ודונה. אישית, אני חושבת שעד הפרק האחרון זה טופל לא רע בכלל - כאמור, הנשיקה, הסקס, הבוקר שאחרי, כולם היו מאוד תואמים לדמויות. רק הפרק האחרון איכזב אותי. אגב, הסידרה מאז ומתמיד לא הייתה בקשר עם העולם האמיתי. כולם שם היו יפים מדי, שנונים מדי, אידיאליסטיים מדי, הסופים היו טובים מדי והתופים ידעו להרעים בדיוק בשניה הנכונה. זה בסדר, זה הדיל.
אני לא אמרתי איכס...
אבל רק כי אלה שתי דמויות שאני גם ככה ממש לא אוהבת, ומצדי הן יכולות להעלם ביחד ולא לחזור (טוב, גם ככה הסדרה מסתיימת, אז זה לא משנה; די לי בכך שבפרקים האחרונים בקושי ראו אותם, זה כבר מצב לא רע). ולגבי העולם האמיתי - טוב, זו סדרת טלויזיה; ולמרות זאת - יפים מדי? על מה את מדברת? רוב לאו באמת יפה, אבל חוץ ממנו? כולם שם עוברים מסך, כן, אבל לא "יפים". ברור שהם מאופרים ומצולמים כדי שיראו טוב, שיהיו אסתטיים; אבל הם רחוקים מלהראות כמו הרבה מאד סדרות של יפיופים ויפיפיות. ריצ'ארד שיף יפה? ברדלי וויטפורד יפה? (חמוד כן, אבל ממש לא מוגדר כ"יפה") דולה היל יפה? שוב, הוא חביב, אבל לא יותר מזה. ג'וש מלינה יפה? אליסון ג'ני היא אישה מאד מרשימה, אבל בפירוש לא "יפיפיה". יש לה גוף מעולה, ופנים מיוחדים, אבל היא לא נראית טוב מדי עבור מישהי בתפקיד כמו שלה. ג'ימי סמית יפה? אלן אלדה יפה? הנשים בסדרה בהחלט נאות+ ברובן הגדול, אבל גם לא בהכרך יפיפיות צמרת - קייט בעיני סתם בלונדה, לא יפה במיוחד, ננסי מקנלי לא מישהי שהייתי מגדירה כ"יפה". דונה כן, אבל מותר גם לנשים יפות להגיע לבית הלבן, זה בסדר. באשר לשנונים - טוב, זו נקודה כאובה, כי בעונות האחרונות, לאחר לכתו של סורקין (וכנראה שחדלה אספקת הסמים לצוות הכתובים) גם שנונים הם כבר לא במיוחד... אבל גם אם נשים בצד את האלמנט הטלויזיוני (שבו אני מצפה שהכתיבה עצמה תהיה טובה מאד בלי קשר לריאליות של העלילה, אלה שני דברים שונים) נראה לי הגיוני שאנשים אינטליגנטים, חריפים וחדי מחשבה כמו אלה שמגיעים לתפקידים האלה יהיו גם שנונים במידה לא מבוטלת, בפרט אם חלקם כותבי נאומים או פשוט משכילים ברמה גבוהה והצליחו להרים בעצם קמפיין ולהריץ מועמד לנשיאות כמעט מהתחתית עד לבית הלבן. לגבי אידאליסטיים מדי - זה כן, זה ללא ספק. אבל זו הפנטזיה הדמוקרטית, בפרט עכשיו, כשרפובליקני טיפש מאייש את המשרד הסגלגל האמיתי, צריך לאונן על משהו, לא? כנ"ל לגבי הסופים הטובים מדי, אם כי יצויין שפה ושם הדברים הסתדרו אמנם בגלובל, אבל במקרים ספציפיים הם גם הפסידו לא מעט, ואני זוכרת שבעונה הרביעית (או אולי החמישית? צפיתי בהן רק פעם אחת וקו הזמן קצת מעורבל לי) היו בהחלט זמנים קשים שהכל היה בהם נאחס ומבאס ולא היתה הצלחה מרוממת נפש, אז גם זה היה.
אבל רק כי אלה שתי דמויות שאני גם ככה ממש לא אוהבת, ומצדי הן יכולות להעלם ביחד ולא לחזור (טוב, גם ככה הסדרה מסתיימת, אז זה לא משנה; די לי בכך שבפרקים האחרונים בקושי ראו אותם, זה כבר מצב לא רע). ולגבי העולם האמיתי - טוב, זו סדרת טלויזיה; ולמרות זאת - יפים מדי? על מה את מדברת? רוב לאו באמת יפה, אבל חוץ ממנו? כולם שם עוברים מסך, כן, אבל לא "יפים". ברור שהם מאופרים ומצולמים כדי שיראו טוב, שיהיו אסתטיים; אבל הם רחוקים מלהראות כמו הרבה מאד סדרות של יפיופים ויפיפיות. ריצ'ארד שיף יפה? ברדלי וויטפורד יפה? (חמוד כן, אבל ממש לא מוגדר כ"יפה") דולה היל יפה? שוב, הוא חביב, אבל לא יותר מזה. ג'וש מלינה יפה? אליסון ג'ני היא אישה מאד מרשימה, אבל בפירוש לא "יפיפיה". יש לה גוף מעולה, ופנים מיוחדים, אבל היא לא נראית טוב מדי עבור מישהי בתפקיד כמו שלה. ג'ימי סמית יפה? אלן אלדה יפה? הנשים בסדרה בהחלט נאות+ ברובן הגדול, אבל גם לא בהכרך יפיפיות צמרת - קייט בעיני סתם בלונדה, לא יפה במיוחד, ננסי מקנלי לא מישהי שהייתי מגדירה כ"יפה". דונה כן, אבל מותר גם לנשים יפות להגיע לבית הלבן, זה בסדר. באשר לשנונים - טוב, זו נקודה כאובה, כי בעונות האחרונות, לאחר לכתו של סורקין (וכנראה שחדלה אספקת הסמים לצוות הכתובים) גם שנונים הם כבר לא במיוחד... אבל גם אם נשים בצד את האלמנט הטלויזיוני (שבו אני מצפה שהכתיבה עצמה תהיה טובה מאד בלי קשר לריאליות של העלילה, אלה שני דברים שונים) נראה לי הגיוני שאנשים אינטליגנטים, חריפים וחדי מחשבה כמו אלה שמגיעים לתפקידים האלה יהיו גם שנונים במידה לא מבוטלת, בפרט אם חלקם כותבי נאומים או פשוט משכילים ברמה גבוהה והצליחו להרים בעצם קמפיין ולהריץ מועמד לנשיאות כמעט מהתחתית עד לבית הלבן. לגבי אידאליסטיים מדי - זה כן, זה ללא ספק. אבל זו הפנטזיה הדמוקרטית, בפרט עכשיו, כשרפובליקני טיפש מאייש את המשרד הסגלגל האמיתי, צריך לאונן על משהו, לא? כנ"ל לגבי הסופים הטובים מדי, אם כי יצויין שפה ושם הדברים הסתדרו אמנם בגלובל, אבל במקרים ספציפיים הם גם הפסידו לא מעט, ואני זוכרת שבעונה הרביעית (או אולי החמישית? צפיתי בהן רק פעם אחת וקו הזמן קצת מעורבל לי) היו בהחלט זמנים קשים שהכל היה בהם נאחס ומבאס ולא היתה הצלחה מרוממת נפש, אז גם זה היה.
הילה_והגבר
New member
טוב, אז אנחנו חלוקות בדעותינו
לגבי היופי - לא אמרתי שכולם מהממים, אבל את מוזמנת להסתכל על הצוות האמיתי של הבית הלבן לאורך השנים... ריצ'רד שיף [הכריזמטי לכשעצמו, בעיני] יכול להסתובב בחוטיני ועדיין להיות יותר סקסי מ-90% מהאנשים שם. ג'ימי סמיתס ? את עושה צחוק ? אליסון ג'אני - ראית את סקוט מק'אלן בזמן האחרון [לא יודעת איך נראה מחליפו] ? רק סטפנופולוס היה דובר שווה, אחרים, אפעס, לא משהו. וכשאנחנו מגיעות לבראדלי ויטפורד אני חייבת לעצור ולהגיד - סליחה ???? חמוד ???? יותר מדי ערפדים עיוותו את חוש הטעם שלך ?
סליחה, בעיני הוא הרבה, הרבה, הרבה יותר שווה מרוב לאו היפיוף. I could SO jump him. But I digress. הנקודה שלי: את מוזמנת לעשות סיבוב בבית הלבן האמיתי. את מוזמנת לראות מסיבות עיתונאיים כדי להתרשם מהדוברים הנוכחיים. אכן עובדים שם אנשים מחויבים ונבונים, ולחלקם יש גם חוש הומור לא רע בכלל. אבל אף אחד, אף אחד !, לא שנון במידה הזו בחיים האמיתיים. הרוב לא נראים כמו השחקנים, אלא כמה דרגות פחות. יש הפסדים ויש נצחונות, נכון, אבל עדיין WW זה קצת כמו ב-ER - האחוזים עובדים לטובתם. וזה בסדר. זו טלביזיה. זו פיקציה, זה לא אמור להיות מציאותי. אם הייתי רוצה לראות את המציאות, הייתי רואה את ערוץ הכנסת.
לגבי היופי - לא אמרתי שכולם מהממים, אבל את מוזמנת להסתכל על הצוות האמיתי של הבית הלבן לאורך השנים... ריצ'רד שיף [הכריזמטי לכשעצמו, בעיני] יכול להסתובב בחוטיני ועדיין להיות יותר סקסי מ-90% מהאנשים שם. ג'ימי סמיתס ? את עושה צחוק ? אליסון ג'אני - ראית את סקוט מק'אלן בזמן האחרון [לא יודעת איך נראה מחליפו] ? רק סטפנופולוס היה דובר שווה, אחרים, אפעס, לא משהו. וכשאנחנו מגיעות לבראדלי ויטפורד אני חייבת לעצור ולהגיד - סליחה ???? חמוד ???? יותר מדי ערפדים עיוותו את חוש הטעם שלך ?
נו, ברור שזו טלויזיה, לא טענתי אחרת
וכן, שחקנים עוברים מסך טוב יותר מאנשים "אמיתיים" (אבל צריך לזכור שפרט לעובדה שהם מלוהקים ככאלה, הם גם משקיעים יותר במראה שלהם גם באופן פרטי, וגם משקיעים בהם כשהם מגיעים לאולפן ודואגים לאפר, להלביש ולסדר אותך ככה שהם יצטלמו טוב, ורק הנקודה האחרונה לבדה משפיעה לא מעט על איך שהם נראים אח"כ על המסך הקטן). אין לי מושג איך נראים אנשי הממשל האמיתיים בוושינגטון, פרט לבוש, פחות או יותר. לא צופה בזה, לא קוראת, לא מתעניינת. לגבי יופי וכו' - בדיוק היום היה לי דיון עם ידיד, שהתחיל בזה שדיברתי על זה ששון פן מכוער למדי (בהקשר לסרט "נעורים בקצב גבוה" - הוא באמת נראה שם זוועה). בכל מקרה, הוא טען בפני שהוא התחתן עם נשים שוות, אז כנראה שהוא סקסי בעיניהן, ואני ניסיתי להסביר לו במשך כמה דקות שאין קשר ישיר בין יופי/כיעור להיותו של גבר סקסי או אפילו חמוד. יש גברים שהם מכוערים להפליא ועדיין מדיפים סקס-אפיל למרחוק (מה שמזכיר לי שעמנואל הלפרין נחשב לגבר סקסי בעיני נשים רבות, כן כן) ולעומתם יפיופים שפשוט "אין להם את זה". [זה מזכיר לי שבעיני הביטלס היו תמיד חמודים להפליא, למרות שכולם אמרו לי שהם מכוערים, אולי פרט לפול. בעיני הם מעולם לא היו מכוערים, ולכן כשאמרתי למישהי שהיא דומה קצת לרינגו סטאר והיא נורא נעלבה, היו צריכים להסביר לי שזה נורא מעליב כי הוא מכוער, ואני לא הבנתי על מה הם מדברים, הוא נורא חמוד! היום אני יודעת שהוא מכוער, וזה פשוט לא סותר את העובדה שהוא היה חמוד לאללה כשהוא היה צעיר.] לפעמים המדד הוא אפילו הפוך - כדי שכבר יהיה סקסי עדיף שהוא לא יהיה יפה קלאסי, שיהיה בו משהו מיוחד/ מעניין/ מוזר/ שונה/ מסתורי וכו'. אז בהתחשב בעובדה שמהשניה הראשונה שראיתי הבית הלבן ג'וש ליימן הפך להיות "בעלי לעתיד" ואילו רוב לאו מעולם לא היה כוס התה שלי, את לחלוטין מתפרצת לדלת פתוחה. כל זה לחלוטין לא עומד בסתירה לכך שברדלי וויטפורד אינו "גבר יפה" ומבחינת יופי, רוב לאו עולה עליו משמעותית. לגבי השנינות - נו, כבר אמרתי שברור שבמציאות נדירים עד לא קיימים אנשים שנונים כמו בטלויזיה, כי הם לא מדקלמים טקסטים שנכתבו מראש. פרט לכך הוספתי ששנינות של דמויות טלויזיוניות לא גורמת לי לחשוב שזו פנטזיה כיוון שאני מצפה מהעלילות עצמן שיהיו ריאליסטיות, לעומת הכתיבה עצמה שאני רוצה אותה איכותית ושנונה ככל הניתן. בכל מקרה, כיוון שבמקרה גם בסדרה הזו אני מצפה שהדמויות עצמן יהיו טיפוסים שנונים כיוון שזה האופי שבנו להן, זה גם מסתדר לא רע בסה"כ במכלול. בשורה התחתונה - זה ממש לא מפריע לי לתפיסת המציאות בסדרה. א-ב-ל, וזה אבל גדול, אני רוצה שהעלילות ישענו על בסיס מציאותי. אני רוצה שסדרה שעוסקת בממשל בארה"ב תתן לי להרגיש שהיא קשורה למציאות שארה"ב, ובעולם בכלל. רוב הזמן זה אכן כך, למרות שכמובן צריך לקחת בחשבון שיש אידאליזציה ושהם בכ"ז מוצלחים הרבה יותר מהשלטון האמיתי. עדיין, עד סוף עונה 5 חייתי בשלום עם העלילה המתמשכת בסדרה. ברגע שברטלט פתר את הסכסוך הישראלי-פלסטינאי תוך כמה פגישות בקמפ דיויד, המציאות (שנסדקה בקטנה פה ושם) פשוט נשברה לרסיסים. זה היה כ"כ שאפתני וכ"כ תלוש מהמציאות הקיימת היום, שמבחינתי זה היה "בלתי ניתן לסיספונד". אני לא טוענת שלעולם לא יהיה פה שלום, חלילה; אבל הלוואי שזה היה כ"כ קל ופשוט! כן, הוא קיטר קצת, וכולם התבכיינו וכו', אבל זה באמת היה קל מדי. ועכשיו, בעונה 7 (ספויילר) חשבתי שהם הולכים לסיים את זה אחרת - חזרה למציאות הכאובה, שלום שלום לפנטזיה המתוקה - ייבחר נשיא רפובליקני (ואפילו לא אחד כזה רע), תם עידן ברטלט, החבר'ה יקפלו את הציוד וילכו לעשות לביתם, כמו שאומרים. כן, זה אולי סוף יותר מבאס, וגם אני רציתי שג'וש יצליח ושמחתי בשמחתו, ועדיין, מבחינת מה שנכון לעלילה, אני חושבת שזה מה שהיה נכון לעשות. כי מה לעשות, קשה לי להאמין להם שעכשיו יש להם גם קונגרס עם רוב דמוקרטי וגם כהונה שלישית ברציפות של נשיא דמוקרטי, זה משאיר את המציאות שקיימת היום בארה"ב הרחק מאחור, והופך להיות פיק של חובבים. בפיק אפשר להתפרע, לא לתת למציאות להפריע, לפנטז חופשי, לעשות מה שרוצים. אבל מסדרה כמו "הבית הלבן" אני מצפה ליותר, וקצת חבל לי שהסדרה "מאבדת את זה" לאט אבל בטוח. מזל שיש רק עוד 3 פרקים, אז אני מקווה שמכאן זה רק ישתפר ולא יהיה יותר גרוע (טוב, מה זה ישתפר - מציאותי יותר זה לא יהיה, בטח יהיה סוף טוב מתוק מדבש...) טוב באמת שזה נגמר, כי אני לא רואה איך אפשר היה להמשיך מכאן בכבוד. יאללה, בואו נעשה סוף כזה כמו בבובה פראית - הרעים מאושפזים או נעלמים, הרשעים הופכים לטובים, כולם מוצאים בני זוג ומתחתנים ומתפייסים. יאללה, סולחה!
וכן, שחקנים עוברים מסך טוב יותר מאנשים "אמיתיים" (אבל צריך לזכור שפרט לעובדה שהם מלוהקים ככאלה, הם גם משקיעים יותר במראה שלהם גם באופן פרטי, וגם משקיעים בהם כשהם מגיעים לאולפן ודואגים לאפר, להלביש ולסדר אותך ככה שהם יצטלמו טוב, ורק הנקודה האחרונה לבדה משפיעה לא מעט על איך שהם נראים אח"כ על המסך הקטן). אין לי מושג איך נראים אנשי הממשל האמיתיים בוושינגטון, פרט לבוש, פחות או יותר. לא צופה בזה, לא קוראת, לא מתעניינת. לגבי יופי וכו' - בדיוק היום היה לי דיון עם ידיד, שהתחיל בזה שדיברתי על זה ששון פן מכוער למדי (בהקשר לסרט "נעורים בקצב גבוה" - הוא באמת נראה שם זוועה). בכל מקרה, הוא טען בפני שהוא התחתן עם נשים שוות, אז כנראה שהוא סקסי בעיניהן, ואני ניסיתי להסביר לו במשך כמה דקות שאין קשר ישיר בין יופי/כיעור להיותו של גבר סקסי או אפילו חמוד. יש גברים שהם מכוערים להפליא ועדיין מדיפים סקס-אפיל למרחוק (מה שמזכיר לי שעמנואל הלפרין נחשב לגבר סקסי בעיני נשים רבות, כן כן) ולעומתם יפיופים שפשוט "אין להם את זה". [זה מזכיר לי שבעיני הביטלס היו תמיד חמודים להפליא, למרות שכולם אמרו לי שהם מכוערים, אולי פרט לפול. בעיני הם מעולם לא היו מכוערים, ולכן כשאמרתי למישהי שהיא דומה קצת לרינגו סטאר והיא נורא נעלבה, היו צריכים להסביר לי שזה נורא מעליב כי הוא מכוער, ואני לא הבנתי על מה הם מדברים, הוא נורא חמוד! היום אני יודעת שהוא מכוער, וזה פשוט לא סותר את העובדה שהוא היה חמוד לאללה כשהוא היה צעיר.] לפעמים המדד הוא אפילו הפוך - כדי שכבר יהיה סקסי עדיף שהוא לא יהיה יפה קלאסי, שיהיה בו משהו מיוחד/ מעניין/ מוזר/ שונה/ מסתורי וכו'. אז בהתחשב בעובדה שמהשניה הראשונה שראיתי הבית הלבן ג'וש ליימן הפך להיות "בעלי לעתיד" ואילו רוב לאו מעולם לא היה כוס התה שלי, את לחלוטין מתפרצת לדלת פתוחה. כל זה לחלוטין לא עומד בסתירה לכך שברדלי וויטפורד אינו "גבר יפה" ומבחינת יופי, רוב לאו עולה עליו משמעותית. לגבי השנינות - נו, כבר אמרתי שברור שבמציאות נדירים עד לא קיימים אנשים שנונים כמו בטלויזיה, כי הם לא מדקלמים טקסטים שנכתבו מראש. פרט לכך הוספתי ששנינות של דמויות טלויזיוניות לא גורמת לי לחשוב שזו פנטזיה כיוון שאני מצפה מהעלילות עצמן שיהיו ריאליסטיות, לעומת הכתיבה עצמה שאני רוצה אותה איכותית ושנונה ככל הניתן. בכל מקרה, כיוון שבמקרה גם בסדרה הזו אני מצפה שהדמויות עצמן יהיו טיפוסים שנונים כיוון שזה האופי שבנו להן, זה גם מסתדר לא רע בסה"כ במכלול. בשורה התחתונה - זה ממש לא מפריע לי לתפיסת המציאות בסדרה. א-ב-ל, וזה אבל גדול, אני רוצה שהעלילות ישענו על בסיס מציאותי. אני רוצה שסדרה שעוסקת בממשל בארה"ב תתן לי להרגיש שהיא קשורה למציאות שארה"ב, ובעולם בכלל. רוב הזמן זה אכן כך, למרות שכמובן צריך לקחת בחשבון שיש אידאליזציה ושהם בכ"ז מוצלחים הרבה יותר מהשלטון האמיתי. עדיין, עד סוף עונה 5 חייתי בשלום עם העלילה המתמשכת בסדרה. ברגע שברטלט פתר את הסכסוך הישראלי-פלסטינאי תוך כמה פגישות בקמפ דיויד, המציאות (שנסדקה בקטנה פה ושם) פשוט נשברה לרסיסים. זה היה כ"כ שאפתני וכ"כ תלוש מהמציאות הקיימת היום, שמבחינתי זה היה "בלתי ניתן לסיספונד". אני לא טוענת שלעולם לא יהיה פה שלום, חלילה; אבל הלוואי שזה היה כ"כ קל ופשוט! כן, הוא קיטר קצת, וכולם התבכיינו וכו', אבל זה באמת היה קל מדי. ועכשיו, בעונה 7 (ספויילר) חשבתי שהם הולכים לסיים את זה אחרת - חזרה למציאות הכאובה, שלום שלום לפנטזיה המתוקה - ייבחר נשיא רפובליקני (ואפילו לא אחד כזה רע), תם עידן ברטלט, החבר'ה יקפלו את הציוד וילכו לעשות לביתם, כמו שאומרים. כן, זה אולי סוף יותר מבאס, וגם אני רציתי שג'וש יצליח ושמחתי בשמחתו, ועדיין, מבחינת מה שנכון לעלילה, אני חושבת שזה מה שהיה נכון לעשות. כי מה לעשות, קשה לי להאמין להם שעכשיו יש להם גם קונגרס עם רוב דמוקרטי וגם כהונה שלישית ברציפות של נשיא דמוקרטי, זה משאיר את המציאות שקיימת היום בארה"ב הרחק מאחור, והופך להיות פיק של חובבים. בפיק אפשר להתפרע, לא לתת למציאות להפריע, לפנטז חופשי, לעשות מה שרוצים. אבל מסדרה כמו "הבית הלבן" אני מצפה ליותר, וקצת חבל לי שהסדרה "מאבדת את זה" לאט אבל בטוח. מזל שיש רק עוד 3 פרקים, אז אני מקווה שמכאן זה רק ישתפר ולא יהיה יותר גרוע (טוב, מה זה ישתפר - מציאותי יותר זה לא יהיה, בטח יהיה סוף טוב מתוק מדבש...) טוב באמת שזה נגמר, כי אני לא רואה איך אפשר היה להמשיך מכאן בכבוד. יאללה, בואו נעשה סוף כזה כמו בבובה פראית - הרעים מאושפזים או נעלמים, הרשעים הופכים לטובים, כולם מוצאים בני זוג ומתחתנים ומתפייסים. יאללה, סולחה!
הילה_והגבר
New member
יאללה בובה פראית, יאללה ../images/Emo58.gif
וברצינות -- קראת את הכתבה שאריאל לינקק כאן בעברית ובאנגלית ? לורנס אודונול, שהוא ממפיקי הסדרה מעונתה הראשונה, מספר שם שבמקור הם תכננו שויניק יזכה, אבל מותו של ג'ון ספסנר טרף את הקלפים. וכמו שאמרתי כאן לא פעם, בית לבן דמוקרטי לעוד 4 שנים לא מעניין אותי ברמת ה-TV, בית לבן של ויניק הייתי רואה. ובכל מקרה, אני אוהבת את ה-TV שלי עם מנה גדושה של אסקפיזם. ואם אפשר, גם עם ג'וש [כתוב ע"י סורקין].
וברצינות -- קראת את הכתבה שאריאל לינקק כאן בעברית ובאנגלית ? לורנס אודונול, שהוא ממפיקי הסדרה מעונתה הראשונה, מספר שם שבמקור הם תכננו שויניק יזכה, אבל מותו של ג'ון ספסנר טרף את הקלפים. וכמו שאמרתי כאן לא פעם, בית לבן דמוקרטי לעוד 4 שנים לא מעניין אותי ברמת ה-TV, בית לבן של ויניק הייתי רואה. ובכל מקרה, אני אוהבת את ה-TV שלי עם מנה גדושה של אסקפיזם. ואם אפשר, גם עם ג'וש [כתוב ע"י סורקין].
אמן, אחותי
ג'וש כתוב ע"י סורקין, בהחלט. גם אני אוהבת אסקפיזם, ההבדל הוא שאני כנראה הרבה יותר "צנועה" ממך - מבחינתי סדרה על הממשל והפוליטיקה של ארה"ב הם "שדה הבעיה של מישהו אחר" ולפיכך = אסקפיזם. אני לא עוקבת אחרי מהדורות החדשות לא בארץ ולא בארה"ב... ברגע שהפוליטיקה שלי נצרכת דרך דרמה טלוויזיונית, ברגע שאני בוכה על מותו של ג'ון ספנסר הרבה יותר מאשר על כניסתו לקומה של אריאל שרון (כתבתי על זה בזמנו בפורום אחר... וזה בעיקר כיוון שמבחינתי ג'ון ספנסר היה פעיל הרבה יותר משרון על מסך הטלויזיה או המחשב שלי, והיתה לו נוכחות חזקה בחיי, למרות שברור שמבחינת השפעה ישירה על חיי ה"אמיתיים" (במדינת ישראל) לשרון היתה, ולספנסר לא ממש...) מה זה אם לא אסקפיזם? לכן במידה מסויימת הייתי תמיד "נדרכת" כל פעם ששמה של ישראל או נושא שקשור לישראל הועלה בסדרה. אולי זה גם חלק מהבעיה שלי עם מה שאני מכנה כ"פנטזיה" - שלום תוך מס' פגישות מטריד אותי, כי אלה פתאום החיים האמיתיים שלי שצצו לבקר בסדרה, אלה שניסיתי לברוח מהם, וזה גם מעצבן שהם צצו, ועוד יותר מעצבן שהם פתאום "נפתרו" במחי תסריט לא מי יודע מה. היי, אני עדיין פה, ושום דבר לא השתנה! אבל הם כבר רצים בעלילה למקום אחר... בעצם, תודה לאל. מי יודע בעצם כמה פעם בעבר ברטלט פתר סכסוכים במקומות אחרים בעולם שאף הם היו פנטסטיים לחלוטין ולא מציאותיים בשיט? אני הרי אסקפיסטית, לא מכירה את הפוליטיקה הגלובלית, כיצד אדע? והנה, עד היום זה לא הפריע לי, פשוט לא ידעתי... ועדיין לא אכפת לי. לא קראתי את הכתבה המקושרת, אני אשמח אם תפני אותי לקישור הרלוונטי. התכנון המקורי שציינת מפתיע ומעניין, לא ידעתי!
אני לא מבינה איך המוות של ספנסר טרף את הקלפים, מה הבעיה להמשיך עם התכנון המקורי? איך זה בדיוק מפריע? קצת מוזר לי... אני מקווה שהוא מסביר בכתבה.
ג'וש כתוב ע"י סורקין, בהחלט. גם אני אוהבת אסקפיזם, ההבדל הוא שאני כנראה הרבה יותר "צנועה" ממך - מבחינתי סדרה על הממשל והפוליטיקה של ארה"ב הם "שדה הבעיה של מישהו אחר" ולפיכך = אסקפיזם. אני לא עוקבת אחרי מהדורות החדשות לא בארץ ולא בארה"ב... ברגע שהפוליטיקה שלי נצרכת דרך דרמה טלוויזיונית, ברגע שאני בוכה על מותו של ג'ון ספנסר הרבה יותר מאשר על כניסתו לקומה של אריאל שרון (כתבתי על זה בזמנו בפורום אחר... וזה בעיקר כיוון שמבחינתי ג'ון ספנסר היה פעיל הרבה יותר משרון על מסך הטלויזיה או המחשב שלי, והיתה לו נוכחות חזקה בחיי, למרות שברור שמבחינת השפעה ישירה על חיי ה"אמיתיים" (במדינת ישראל) לשרון היתה, ולספנסר לא ממש...) מה זה אם לא אסקפיזם? לכן במידה מסויימת הייתי תמיד "נדרכת" כל פעם ששמה של ישראל או נושא שקשור לישראל הועלה בסדרה. אולי זה גם חלק מהבעיה שלי עם מה שאני מכנה כ"פנטזיה" - שלום תוך מס' פגישות מטריד אותי, כי אלה פתאום החיים האמיתיים שלי שצצו לבקר בסדרה, אלה שניסיתי לברוח מהם, וזה גם מעצבן שהם צצו, ועוד יותר מעצבן שהם פתאום "נפתרו" במחי תסריט לא מי יודע מה. היי, אני עדיין פה, ושום דבר לא השתנה! אבל הם כבר רצים בעלילה למקום אחר... בעצם, תודה לאל. מי יודע בעצם כמה פעם בעבר ברטלט פתר סכסוכים במקומות אחרים בעולם שאף הם היו פנטסטיים לחלוטין ולא מציאותיים בשיט? אני הרי אסקפיסטית, לא מכירה את הפוליטיקה הגלובלית, כיצד אדע? והנה, עד היום זה לא הפריע לי, פשוט לא ידעתי... ועדיין לא אכפת לי. לא קראתי את הכתבה המקושרת, אני אשמח אם תפני אותי לקישור הרלוונטי. התכנון המקורי שציינת מפתיע ומעניין, לא ידעתי!
גם אני ../images/Emo58.gif ../images/Emo13.gif
קצת חזרנו לרמות של פעם, לא עדיין שם אבל טוב +. ג'וש וסם בשיחזור, היה יפה וחביב. אני ציפיתי לראות את לורי פתאום כארוסתו של סם, עוד לא עבדה התקווה. סאנטוס שוב התגלה כמישהו שמבין בפוליטיקה ע"ע תחילת המירוץ אבל אכן צריך לעבוד יותר על התקשורת עם ג'וש, בכל זאת הוא מס' 2 שלו. לכל מי שעדיין לא הבין איך ליאו קיבל את ההתקף לב, אני חושב שהפרק הזה הבהיר. לפחות סם הרים את הכפפה וצעק עליו קצת. דונה בתור ראש סגל של הגברת הראשונה, פתרון יפה לכל מצב הג'וש-דונה ותפקידה בממשל וגם תפקיד ראוי לה. חוץ מזה שהבלונדות מסתדרות טוב ביחד. אולי אפילו הם יסיימו את העונה האחרונה בכבוד.
קצת חזרנו לרמות של פעם, לא עדיין שם אבל טוב +. ג'וש וסם בשיחזור, היה יפה וחביב. אני ציפיתי לראות את לורי פתאום כארוסתו של סם, עוד לא עבדה התקווה. סאנטוס שוב התגלה כמישהו שמבין בפוליטיקה ע"ע תחילת המירוץ אבל אכן צריך לעבוד יותר על התקשורת עם ג'וש, בכל זאת הוא מס' 2 שלו. לכל מי שעדיין לא הבין איך ליאו קיבל את ההתקף לב, אני חושב שהפרק הזה הבהיר. לפחות סם הרים את הכפפה וצעק עליו קצת. דונה בתור ראש סגל של הגברת הראשונה, פתרון יפה לכל מצב הג'וש-דונה ותפקידה בממשל וגם תפקיד ראוי לה. חוץ מזה שהבלונדות מסתדרות טוב ביחד. אולי אפילו הם יסיימו את העונה האחרונה בכבוד.
סה"כ פרק שהתנדנד כל הזמן
בין פסגות של "יפּיייי!" לרגעים חלשים. ג'וש שהגיע לאסוף את סאם - לא ציפיתי לזה!
אוי, זה היה מקסים... אני פשוט עצרתי את הצפיה וצווחתי בהתרגשות, ואח"כ התחלתי לקפץ על הכסא. כמה טוב לראות את סאם!
פעם לא אהבתי אותו, אבל האמת שהוא פשוט נהיה פוץ בעונות המתקדמות, בשתי העונות הראשונות הוא עוד היה פוץ חביב למדי. התבאסתי שהוא לא קפץ ישר על העגלה, אבל היי, העיקר שהוא הגיע בסוף! ומי התלונן על השיער שלו? הוא נראה נהדר בשיער קצר, השיער הארוך יחסית תמיד היה נראה עליו נורא לדעתי, שיווה לו מראה מלוקק שכזה. איכס! מה שכן, רואים שהם הזדקנו, כולם. דווקא על ג'וש לא רואים במיוחד (זה לא שהיה לו אי פעם הרבה שיער, מפרצים כאלה יש לו מהעונה הראשונה) ו(כמעט) כמו תמיד הוא חייב להסתפר. לגמרי לא ברור לי למה הוא מסתפר רק פעם בעונה (או שתיים). אגב שיער, דונה חייבת להפסיק עם הפוני הזה, די, זה נורא! שחקנים בעונה שביעית של סדרה תמיד נראים עייפים וכבר קצת זקנים, אבל לא חייבים להוסיף על זה שיער לא מוצלח. די, תעשי איתו משהו חמוד, זה יאיר לך את הפנים. אני מקווה שהיא תקבל על עצמה את ההצעה של הגברת הראשונה לעתיד, זה מתאים לה בטירוף (חוצמזה זה תפקיד קלאסי לאקסיות של ג'וש, לא? *
) ההתמוטטות של ג'וש היתה צפויה כבר זמן רב, מפתיע שהיא הגיעה רק עכשיו... למעשה כל התרופות והסמים דיי הטרידו אותי, זה מסלול בטוח בדרך למטה. בכלל, כל פעם שאני רואה אנשים מתחילים לטפטף לעצמם טיפות עיניים, אני מייד נזכרת ב"כל הג'אז הזה" של בוב פוסי, ואנחנו יודעים איך זה נגמר...
ומישהו היה חייב לשתול אותו קצת במקום. מבין אנשי הצוות של סאנטוס, אין אף אחד מתאים. מבין כל האפשרויות הזמינות, זה חייב היה להיות סאם. היה ברור לי שהתזמון נבנה במדוייק לכך שסאם ייכנס ויאפס אותו, כמו ליאו בשעתו. אח, ליאו... בחודש האחרון בדיוק יצא לי לצפות באיש שנפל לתוך בור...
אבל בת'כלס, למי בכלל אכפת מהצוות של סאנטוס? פרט ללו, הם משעממים אחד אחד. דמויות בעובי קרטון שאפשר היה להחליף בלי שמישהו ישים לב שהם נעלמו. אפילו למנדי היה יותר אופי... זה הצוות שהולך לאייש את הבית הלבן? איזה מזל שאין עוד עונה! ברור למה ג'וש צריך להביא מישהו כמו סאם מבחוץ...
עכשיו אני פתאום קולטת למה סאם התמוטט הרבה יותר בקלות מליאו למשל (אצלו זה לקח 6 שנים...) עוד לפני הכניסה לבית הלבן - הוא ממש החזיק את כל הקמפיין על גבו. אם חושבים על הצוות של ויניק, הם היו דמויות עם אופי. אפילו השחקנית שאני לא סובלת מ"שפץ ביתך" עשתה רושם שהיא יודעת משהו מהחיים שלה. אבל לג'וש היו בערך את לו, דונה, ונגיד מדי פעם גם את הבלונדה הננסית שפתאום פרח לי שמה. נכון שקשה לו לתת אמון ולהאציל סמכויות, אבל נו, לא היו לו ג'וש, טובי, סאם וסיג'יי. ואפילו ליאו מת...
(אם כי למעשה הוא לא היה כ"כ נוכח העונה, עוד הרבה לפני המוות). המהלכים הצבאיים בסין או בקזחסטן או איפה שזה לא יהיה משעממים אותי נורא. גם עם תרגום אני לא אדם שקולט הרבה בנושאים האלה (אקטואליה, היסטוריה, פוליטיקה עולמית וגיאוגרפיה הם תחומים רחוקים ממני) אז בלי כתוביות בכלל? מבחינתי הם כבר עונה שלמה מדברים בסינית... למי אכפת בכלל. מהלך ה"שוטר טוב - שוטר רע" היה יכול להיות חביב אלמלא נעשה באופן כ"כ לא מלהיב. גם אותו לא צפיתי, אבל כשראיתי אותו הופתעתי לשניה, וזהו. הכתיבה בפרק הזה פשוט לא היתה טובה מספיק לעלילה, כמו ביותר מדי פרקים העונה. עלילה יש, דמויות יש, קצת נוסטלגיה שעושה לחלוחית בעין יש, אבל שנינות אין, כיף אין, כתיבה מעניינת וסוחפת אין. חבל, כי זה דווקא פרק שהיה לו פוטנציאל להיות פרק מעולה, והוא פשוט התמסמס בדרך. אני מקווה ששלושת הפרקים הבאים "יתנו בראש" ויצליחו להחזיר קצת עטרה ליושנה. הפוטנציאל שם, אני מרגישה אותו באויר, אני מחזיקה אצבעות למימושו המוצלח... אמן! * ואל תגידו לי "היא עוד לא אקסית שלו". תנו לזה זמן... היא עוד תהיה.
בין פסגות של "יפּיייי!" לרגעים חלשים. ג'וש שהגיע לאסוף את סאם - לא ציפיתי לזה!
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.