נו שויין (מרוב יאוש אני צוחקת)
בראש השנה בראש השנה בלה בלה בלה... חשבתם פעם איך יודעים שחג מגיע? איך מרגישים את זה? אז עצלי בבית זה הולך כך נתחיל מזה שההורים שלי חייבים להתקתנן או בעיברית להיות קטנוניים על דברים מה זה לא מאותיים שמהצד זה יכול להיות מעוד מעוד משעשע מקרוב האמת זה דיי גרום לך לבכות כחו לדוגמה את זה שאבא שלי לא רוצה לבוא לקחת אותי מהרכוב מעל הבית של אמא שלי אלה שאני יגיע לסבתא שלי והוא יקח אותי משם וזה בסך הכל שתיי דקות נסיעה קטנוני או לא? בכלל האמת אני לא מבינה מה הסיפור שלו עם הרחוב מעל הבית של אמא שלי כאילו כל העזור אזה נגוע באיזה שהיא מגפה אבל עזבו זה ליום אחר לא נקלקל את אווירת החג. נמשיך מזה שאמא שלי מצאירה שאין לה שום בעיה עם אבא שלי אבל עושה פרצוף כשאני מבקשת ממנה שבדרך הביתה בזמן שהיא קונה לעצמה פרחים תקנא עוד זר אחד בשביל אבא שלי. והחלק השני שבזכותו או בגללו יודעים שזה חג הבישולים או כמו שאומרים עצליינו בבית ה ב י ש ו ל י ם (תוך עיקום פרצוף ופזילה לדופן המקרר למספרי הטלפון של הפיצות סנביצים יפני וכו) זה השלב שאמא שלי מביאה את סבתא שלי הביתה עם כל הדכאון והפרצוף 9 באב שלה (למה אף אחד לא אמר לה שזה ראש השנה וצריך להיות שמח???) ופתאום כל הית על כל יושבב (ושיהיה ברור אנחנו משפחה רבת נפשות 5 אחים זה לא הולך ברגל) מתרוקן אז אחד האחים ברך בעוד מועד לארצות הברית משם לא יחזירו אותו בשביל הגפילטאפיש אחד אחר אחליט שהוא חוגג היום בכינרת אחת עם החבר שלה ואחרת עם אמא שלה אמא שלי ובעלה ביצעו התגנבות יחידים לחדר שינה שלהם ולשם אפילו אני לא נכנסת אז מי נשאר? החתול ואני ולחתול איאפשר ממש לאציק בקיצור שוב אכלתי אותה שוב תביאי תיקחי תעשי למה פה למה שם למה ולמה ולמה ואוףףףף זה כבר החלק שלי. מה שנותר לי זה רק להתפלל לאלוהים שהחג אזה יעבור מהר מהר מהר ובשנה הבאה בנויורק הבנויה אמן איות ונשבר לי משנות טובות עברתי לומר גפילטאפיש אז שיהיה לכולם גפילטאפיש וכמה שיותר קל נ.ב את ליל הסדר אחלתתי שאני חוגגת במעונות עם חברים ולא עם המשפחה מי שרוצה מוזמן הכל רק לא הורים דודים סבים סבתות פוצילמוצילה וכו...
בראש השנה בראש השנה בלה בלה בלה... חשבתם פעם איך יודעים שחג מגיע? איך מרגישים את זה? אז עצלי בבית זה הולך כך נתחיל מזה שההורים שלי חייבים להתקתנן או בעיברית להיות קטנוניים על דברים מה זה לא מאותיים שמהצד זה יכול להיות מעוד מעוד משעשע מקרוב האמת זה דיי גרום לך לבכות כחו לדוגמה את זה שאבא שלי לא רוצה לבוא לקחת אותי מהרכוב מעל הבית של אמא שלי אלה שאני יגיע לסבתא שלי והוא יקח אותי משם וזה בסך הכל שתיי דקות נסיעה קטנוני או לא? בכלל האמת אני לא מבינה מה הסיפור שלו עם הרחוב מעל הבית של אמא שלי כאילו כל העזור אזה נגוע באיזה שהיא מגפה אבל עזבו זה ליום אחר לא נקלקל את אווירת החג. נמשיך מזה שאמא שלי מצאירה שאין לה שום בעיה עם אבא שלי אבל עושה פרצוף כשאני מבקשת ממנה שבדרך הביתה בזמן שהיא קונה לעצמה פרחים תקנא עוד זר אחד בשביל אבא שלי. והחלק השני שבזכותו או בגללו יודעים שזה חג הבישולים או כמו שאומרים עצליינו בבית ה ב י ש ו ל י ם (תוך עיקום פרצוף ופזילה לדופן המקרר למספרי הטלפון של הפיצות סנביצים יפני וכו) זה השלב שאמא שלי מביאה את סבתא שלי הביתה עם כל הדכאון והפרצוף 9 באב שלה (למה אף אחד לא אמר לה שזה ראש השנה וצריך להיות שמח???) ופתאום כל הית על כל יושבב (ושיהיה ברור אנחנו משפחה רבת נפשות 5 אחים זה לא הולך ברגל) מתרוקן אז אחד האחים ברך בעוד מועד לארצות הברית משם לא יחזירו אותו בשביל הגפילטאפיש אחד אחר אחליט שהוא חוגג היום בכינרת אחת עם החבר שלה ואחרת עם אמא שלה אמא שלי ובעלה ביצעו התגנבות יחידים לחדר שינה שלהם ולשם אפילו אני לא נכנסת אז מי נשאר? החתול ואני ולחתול איאפשר ממש לאציק בקיצור שוב אכלתי אותה שוב תביאי תיקחי תעשי למה פה למה שם למה ולמה ולמה ואוףףףף זה כבר החלק שלי. מה שנותר לי זה רק להתפלל לאלוהים שהחג אזה יעבור מהר מהר מהר ובשנה הבאה בנויורק הבנויה אמן איות ונשבר לי משנות טובות עברתי לומר גפילטאפיש אז שיהיה לכולם גפילטאפיש וכמה שיותר קל נ.ב את ליל הסדר אחלתתי שאני חוגגת במעונות עם חברים ולא עם המשפחה מי שרוצה מוזמן הכל רק לא הורים דודים סבים סבתות פוצילמוצילה וכו...
