נזקי נזילת מים משכן בבית משותף - המלצה.
בסיס להגשת תביעה ככל שתחליטי מחייב הוכחת נזק.
לא ברור מדוע השכנים מעלייך מסרבים לקחת אחריות, האם ניסית להביא את השכן לדירתך כדי שיבין את גודל הנזק שנגרם לך וכנראה לנזק כבד יותר לשלד הבנין [כניסת מיים זורמים לתוך הקירות/עמודי התמך] והחלשתם.
תעדי בסרטון ובצילומי הנזק, היום יש מערכות תרמיות משוכללות שיודעות לאחר נזקי נזילה ללא חדירה פיזית ולקבוע את היקף הנזילה וחומרתה.
באם יש ועד לבנין , לשתף גם אותם בתהליך.
כדאי לבחון גם מעורבות חברת הביטוח שבה ביטחת את דירתך [עם כיסוי לנזקי צנרת] יתכן שהם יכנסו לעובי הקורה , יתקנו את הנזקים ובמקביל יטפלו בהליך המשפטי מול השכן. [ככלל נזילה בהיקף המתואר יכולה להתבטא גם בהגדרה שהמגורים במקום אינם ראויים ולכן ינתן גם פיצוי למגורים חליפיים [בדומה לנזקי טבע]
קחי במיידי מהנדס בניין שיכתוב דו"ח על הנזק כולל הערכת מחיר לתיקונו,לאחר מכן
את חייבת לשלוח מכתב התראה לשכן מעלייך על הנזק הישיר והעקיף שנגרם לך ולבניין וצרפי חלקים רלוונטיים מדו"ח המהנדס, במכתב יש להקציב תקופת זמן של כ-14 יום לפני העברתו להליך משפטי.
ככלל אני ממליץ לכם כבר בשלב זה לפנות לעו"ד מנוסה שיבצע את התהליך בשמכם.
לא כל אדם בנוי לפתיחת הליכים משפטיים ו/או ביצוע מו"מ עם השכנים על תיקון ופיצוי בגין הנזקים.
הזהרי מקבלת חוו"ד אנונימית מאנשים לא מזוהים עם עצות אחיתופל.
=====================================================
דוגמא למקרה דומה לשלכם ניתן לראות בפסק הדין אשר ניתן על ידי המפקחת על רישום מקרקעין בתל אביב.
המחלוקת נגעה לשתי בעלות דירות בתל אביב.
התובעת הינה בעלת הנכס אשר נמצא מתחת לדירתה של הנתבעת.
התובעת טענה כי במהלך חודש אוקטובר 2012 היא הבחינה לפתע כי רטיבות מדירת הנתבעת חודרת לדירתה. לטענתה, היא פנתה לשכנתה אך זו השיבה את פניה ריקם, פעם אחר פעם. בצר לה, התובעת פנתה לערכאות המשפטיות.
במסגרת העתירה דנן, התובעת טענה כי על המפקחת להורות לשכנתה לתקן את נזקי הרטיבות הפוגעים בנכסה. העתירה הוגשה בצירוף חוות דעת מקצועית של שרברב מטעם התובעת. מנגד, הנתבעת הציגה חוות דעת מקצועית מטעמה אשר שללה דליפת מים מדירתה לדירת התובעת.
סעיף 3(ב) לתקנון המצוי בתוספת לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969, קובע באופן מפורש כי
בעל דירה זכאי לדרוש תיקון מבעל דירה אחרת כל אימת שאי ביצוע התיקון האמור עלול לפגוע בדירתו של הראשון. ואכן, בשורה ארוכה של פסקי דין בשנים האחרונות אומצה ההלכה כי מדובר בהוראה בלתי מסויגת וחד משמעית.
החובה המוטלת על בעל הדירה "המזיק" לתקן את ליקויי הבנייה הינה חובה אשר הוגדרה על ידי ההלכה הפסוקה כ"אבסולטית". יתרה מכך, עסקינן בחובה אשר אף איננה תלויה בנסיבות האשם בתקלה.
לדוגמא, גם אם האשם בתקלה איננו בעל הנכס אלא הקבלן אשר שיפץ את דירתו, הרי שמוטל על בעל הדירה לתקן את הליקוי (לאחר מכן, באפשרותו להגיש תביעה מטעמו כנגד הקבלן בגין רשלנות מקצועית).
נוכח חוות הדעת הסותרות שהוצגו על ידי הצדדים, ובהתאם להסכמת בעלי הדין, המפקחת מינתה מומחה מטעמה אשר יבחן את מקור הרטיבות והאחריות מאחוריה.
דיקתו של המומחה המקצועי הוכיחה באופן ברור את צדקתה של התובעת. גם שאלות ההבהרה אשר נשלחו למומחה מטעמה של הנתבעת לא הואילו לאחרונה. אי לכך, המפקחת קבעה כי
הנתבעת תתקן את דירתה בתוך פחות מחודש ימים ממועד מתן פסק הדין (שניתן ב-18.2.13) ותעביר לשכנתה "דיווח מפורט אודות ביצוע העבודות ומבצען". יתרה מכך, נקבע כי לאחר שנזקי הרטיבות בדירתה של התובעת יתביישו, הנתבעת תממן עבורה את תיקון הנזקים שנגרמו כתוצאה מליקויי הבנייה. המפקחת פסקה לטובתה של התובעת גם החזר הוצאות בסך כ-6,000 שקלים בגין שכר טרחת מומחים, שכר טרחת עורך דין ואגרת תביעה.
פס"ד נוסף -
http://www.fridman-adv.com/lawyers114733.html
============================================================
פרל דוד, סלולרי - 052-8964914