נחיתה ברוח צד

נחיתה ברוח צד

כולנו יודעים (ואני מקווה, גם מתורגלים), שבנחיתה ברוח צד יש "להכניס אף" לתוך הרוח בצלע הסופית, ולפני הנגיעה לישר את האף לציר המסלול ולהטות כנפים לצד ממנו באה הרוח.
מה עושים כשהכנפים מאד ארוכות ולא מאפשרות הטייה?
מייצרים כן נסע נתון על ציר המאפשר למטוס לטוס עם האף בזוית לכיוון המסלול, בעוד הגלגלים מתיישרים לאורך ציר המסלול. למטוס B-52 גלגלים היכולים להסתובב פלוס מינוס עשרים מעלות ביחס לציר המטוס וכך נראית הנחיתה של המטוס ברוח צד:
http://www.businessinsider.com/incredible-video-of-a-b-52-fighting-insane-crosswinds-to-land-2016-5
אריאל אריאלי
 

טל ר

New member
ה-Ercoupe עשה את זה קודם...

לא B-52, אבל ה-Ercoupe מטוס מרשים בפשטותו. הגה כיוון מופעל אוטומטית (coupled למאזנות), דוושת מעצורים דו-צדדית בודדת (כמו באוטו) כך שאין שליטה ידנית על הגה הכיוון (למרות שרבים הוסיפו אותה אח"כ). ונחיתה ברוח צד? כני הנסע הראשיים מתכווננים עם trailing link.
&nbsp
https://www.youtube.com/watch?v=7l2NJFrvYls
 
יכולת הנחיתה ברוח צולבת...

של ה-ERCOUPE שונה לחלוטין מזו של ה-B52.
בזמנו עזרתי לג'רי רנוב להביא מטוס כזה וגם יצא לי לטוס עליו מספר פעמים. לא הייתי אומר שאפשר היה לנחות ברוח צולבת חזקה ולגעת במהירות נמוכה. ה-ERCOUPE מנצל בעיקר את האינרציה (אף כבד)כמו בכל מטוס עם כן נסע TRICYCLE. כדי להשיג מקסימום יעילות למטוס ללא דוושות, לא היתה מגבלת מהירות מקסימלית לנגיעה. "מה יותר מהר, מה יותר טוב". מה שקרה הוא, כדי לקבל הגוי קרקע מינימלי בעזרת ה-"הגה", הטייסים פיתחו נחיתת THREE POINT LANDING. גם מכוערת וגם מסוכנת.
ההסעה ברוח צולבת חזקה גם היא היתה מאד לא נוחה בגלל מגבלת זווית הגוי גלגל אף. לפי נתוני מועדון ה-415 אין היום כמעט אף ERCOUPE ללא דוושות. הרעיון מאחורי ה-415 היה ליצור מטוס חסין בפני סחרור שיזכיר עד כמה שאפשר נהיגה במכונית. לעניות דעתי, רעיון טפשי. מטוס זה לא מכונית.
ה-CAA,(ה-FAA של אותם הימים) דרש הסבה מיוחדת למטוס.
מסקנה מתבקשת, לא יוצא מן הכלל מוצלח.
לעומתו, ה-B52 עם זנב מרוחק כ-50 מטר ממרכז הכובד (זרוע ארוכה) מגבלות רוח צולבת היו יחסית נמוכות. הבעיה התחילה מוקדם יותר במפציצים כבדים עם גלגל זנב. ה- B17 למשל. על מנת לפתור את הבעיה חברת GOODYEAR פיתחה CROSS WIND LANDING GEAR. בשיטה זו, לא היה צורך להתיישר עם המסלול. מספיק היה לשמור על ציר טיסה מקביל עם ציר המסלול, הטייס היה יכול לנעול את גלגלי כן הנסע הראשי במקביל לציר הטיסה. (דומה ל-LOCKING TAIL WHEEL במטוסי ריסוס.) עם יכולת מוגבלת של תנועה ימינה ושמאלה. גלגל הזנב היה בעל סבסוב חופשי. עם הפעלת משקל על הראשיים, המנגנון השתחרר ידנית או אוטומטית כדי לאפשר לטייס להביא את אף המטוס לציר המסלול בעזרת המעצורים או הדוושות.
הרעיון מצא חן בעיני ססנה שהרכיבה מערכת דומה על אחרון מטוסי גלגל הזנב שלה ה-C-195. מערכת מסובכת טכנית, וקשה להטסה. לא בדיוק נחלה הצלחה...
בסוף התגלתה השיטה הטובה ביותר. רוח צולבת מעבר למגבלות מטוס\טייס?
טוס לשדה אחר!.
שבת שלום ללא רוח צולבת!
 

נתי ניב

New member
לזה קוראים רוח צד? חפיף השק רוח לא זז בכלל

אצלנו בשכונה יש אחד בן 70 שכבר 20 שנה משפץ אחד כזה להערכתי כבר חמש שנים לא נגע בו......
 
רוח צד חיחותים...

אבל מה עושים כשהמנחת עולה ויורד,משנה מקום מימין לשמאל ונוטה בזוויות מפחידות לכל הכוונים? הפתרון פשוט... צריך לדעת לטוס.
העזרה היחידה שיש לטייס היא הסמן. (SIGNAL OFFICER) שנמצא על הסיפון ומסמן בעזרת דיגלונים את מצבו של המסוק יחסית לסיפון. המטרה היא לנסות לצפות את מחזוריות הגלים, וברגע הנכון כאשר הגחון מקביל לגמרילסיפון, להנמיך ולנגוע. הנגיעה היא תמיד כבדה יחסית. נגיעה מהוססת עלולה להפסיד את ה-"מומנטום", הרגע הקצר בו מתקיימת המקבילות. לא פשוט ובהחלט מפחיד. חבל שלא צילמו את ההמשך. קבוצה של ימאים (ARRESTORS) מתנפלת על המסוק ואוסרת את הגלגלים לסיפון. מזכיר החלפת גלגלים במרוצי ה-פורמולה 1. לוקח 5-6 שניות. https://www.youtube.com/watch?v=NJIZTL2ZyEw 
מזכיר גם את הסיפור על "א" טייס ח"א, שבשעת ביקור נושאת המטוסים של הצי השישי בנמל חיפה הנחית את מסוקו "אנפה", (206) על סיפון נושאת המטוסים "אדמירל נימיץ", דבר שגרם לתקרית מביכה ביותר. הוא נקרא לברור אצל מח"א שהתכוון לשטוף אותו ואולי יותר...לשאלתו מדוע נחת על נושאת המטוסים, "א" ענה: "טעיתי, חשבתי שזו אחת משלנו"... מספרים שמח"א לא התאפק וכמעט שהשתנק מצחוק. לאחר זאת מה יכול היה לעשות אם לא לפטור אותו בכלום.
וכך היה.
 
שמתם לב למכשיר הניווט "העיקרי" של המסוק?

מסתבר, שלמרות כל "פלאי הטכנולוגיה" הצבאית הממוסדת, בסופו של דבר, הטייסים משתמשים במכשיר ניווט גרמין 296 העולה פחות מ"כפתור" של מכשיר ניווט צבאי.
אני זוכר תקופה, עוד לפני שמכשירי ה- GPS נכנסו לשימוש פורמאלי בתעופה האזרחית, טייסי מובילים אוויריים רבים רכשו, באופן פרטי מכשירי GPS זמינים והשתמשו בהם במטוסי נוסעים כעזר ניווט, בעיקר בטיסות ארוכות מעל הים.
חומר למחשבה...
אריאל אריאלי
 

umbo

New member
רק הערה קלה

לא נימיץ, לא נמל חיפה, לא אנפה, לא בירור אצל מח"א......
הסיפור התרחש ב- 1958, והוא סיפור על אורי ירום מקים ומפקד טייסת המסוקים הראשונה ונחיתתו במסוק על סיפונה של נושאת מטוסים אמריקאית:
"ביוני 58', במהלך חיפוש אחר האונייה נגבה ששטה בלב ים, על מנת לחלץ מסיפונה מלח שהתחשמל, נחבל והיה בסכנת חיים,
נקלע מסוקו למצוקת דלק קשה. הנווט
הבחין בספינה במים, שהתבררה כאחת משייטת אוניות מלחמה שהקיפו נושאת
מטוסים של הצי השישי האמריקאי ששייט באזור. ירום הבחין בכמה מסוקי צי
שחגים ונוחתים לפי סדר על סיפון נושאת המטוסים. הוא הצטרף לזנב השורה,
וללא קשר אלחוטי עם אנשי נושאת המטוסים, נחת על סיפונה. לאחר שהופגש
עם מפקד הספינה, אמר: "סליחה על הנחיתה, חשבתי שהיא אחת שלנו".
הוא המריא ממנה כאשר מסוקו מתודלק, ושאגות גיל של המלחים
מלוות אותו, ומיקומה של הנגבה ידוע לו בזכות המכ"ם האמריקאי."
 

umbo

New member


 
למעלה