נחרב העולם

[שירה כמים 1959]

כולם מתו
אפאחד אםאחד לא שם
כולם כבר אינם
בבית הקברות הגדול ששמו תל אביב
אני בקושי רב הולכת
איתה
איך לעשות טוב, אני חושבת
היא חושבת יחד איתי
התחת הגדול והמוצק שלה לפניי
בעיר הרפאים שמלות של פעם מקופלות
ולמה לקחתי עלי לעזור
כשאני כושלת

 

[שירה כמים 1959]

הייה שלום דניאל
והיו שלום כל מלאכי האלים הנדיבים,
אל סינוריכם נקשרתי באזיקי מתכת
ועכשיו אני מכניסה מפתח אל חור המנעול.

היו שלום כל מלאכי האלים הנדיבים עד מתק,
הנה אני מסובבת את המפתח בחור המנעול -
הנה אני הולכת.

 

[פילוסוף רוחני33]

שיר מעניין אבל התחת קצת צורמת לי שם. לא נראה מתאים.

 

[שירה כמים 1959]

היום אני מתגעגעת ועצובה
לכל מלאכיי הישנים
אני חותרת וחותרת
אבל מלאכיי הישנים לא מריעים
לא מוחאים לי כפיים.
איך אמשיך לחתור
מי יהלל אותי
כשאעקוף סלעים
כשיהיו לי שרירים
כשארגיש את הרוח נושבת לי בחזה
ואת השמחה מכסה אותי

 

[שירה כמים 1959]

דניאל,
אתה המלאך שפיטרתי
אתה המלאך שהתפטר
אתה המלאך שאולי מלכתחילה לא רצה
להתמנות לתפקיד
המלאך שלי
אבודה אני מרכינה את ראשי ומניחה אותו
על עיגול זרועי הנח על שולחן הכיתה הישן
אותו ייאוש של אז
שב וחוזר ובוער וסוגר אותי
בכמיהה הקדומה לכל מלאכי העבר שלי
שהתפטרו או פוטרו על ידי

 

[שירה כמים 1959]

בבית הסוהר יש משהו
שמרגש מ' , ויותר מקצת,
אני חייבת להודות בםני עצמי,
החושך השחור עוד משפיע עלי מקסמו
חייבת להודות
ורוצה כל כך לעזוב
ולהשאיר מאחור
- ולא מסכים. אבל יש גם קסם ענוג,
קסם של אלוהים
הרחופ והרחמן
אשר מחולל בי פלאים
והכוונה איננה למנה פלאפל
הכוונה אל הגשם השר
אל טעם הירק הנלעס בפי
אל כוכבי שמיים ניצתים
שלא חי בהם אדם
הכוונה למעשה חסדר
שנגע בי אלוהים פתאום
הביא לי מחסדו המשונה
מחסדו המוזר לעיכול

 

[פילוסוף רוחני33]

יש לך כישרון. השירים מלנכוליים ובעלי תקווה.

 

[שירה כמים 1959]

יש לך כישרון. השירים מלנכוליים ובעלי תקווה.

תודה רבה!!!!(רק עכשיו רואה את תגובתך משום מה)