Pink Roses
New member
"נח לו במרכז החדר
הוא מחבק אותה, והיא נלחצת. הוא מנשק אותה-היא קמה והולכת. למה?" ערן צור, מופע חשמלי, לבונטין 7, ת"א, 28/07/07 טוב, אז בהתחלה עלו לבמה רק ערן ורמוריון, התחילו בלילות של ירח מלא בגרסא אקוסטית. אח"כ הם ניגנו עוד שיר בגרסא אקוסטית, רק רם וערן. אחרי זה ערן פשוט לא יכל להמשיך יותר בלי לתת הסבר. הרי באנו לראות מופע חשמלי לא? טוב, אז הוא לקח את המיקרופון קרוב לידיים ואמר בקול המדהים הזה שלו שהמתופף שלו מאחר מסיבותיו הוא, אז הוא חרג מהמתכונת הקבועה ועשה שיר (חדש) שהוא תיכנן לסוף, בהתחלה. ככה ניסוי מכורח הנסיבות. השיר היה בעין הסערה, שיר שכבר שמעתי בהופעה האחרונה בתמונע בת"א. שיר מאוד פשוט, מובנה על אקורד אחד בודד, עם מילים שבאמת נכנסות לך ללב ולנשמה. אחרי הסשן האקוסטי הגיע המתופף המהולל, התיישב והתחיל לדפוק עבודה. אני לא אכביר במילים על השירים של ערן, על כמה שאני אוהבת אותם וכמה שהם מרגשים... לא אספר גם על ההופעה שהשתפרה פלאים מאז כניסתו של המתופף המאחר. אבל כן אני אספר על זה שקיבלתי הרגשה, לאורך כל ההופעה, שערן שר לעצמו. אני לא יודעת למה, אבל הוא יצא מהמלודיה ושר את המילים בצורה כל כך מוזרה. ושלא תבינו לא נכון, אני בעד לתת גירסאות שונות במקצת בהופעה, אחרת מה זה שווה. אבל אתמול... זה היה ממש מוזר. הקהל שר איתו את המילים של השירים - כפי שהן אמורות להיות. אבל הוא המשיך בשלו ושר בקצב שרק הוא יכול לעקוב אחריו. נשברתי ב"עלבון" - האהוב עליי - כשלא יכולתי לשיר יותר את המילים בקצב שלו. אבל אני חייבת לציין את המתופף שעשה עבודה מדהימה לארוך כל ההופעה ובמיוחד בשיר הזה. סה"כ הופעה *בסדר* לא מדהימה. נקווה שזה ישתנה. "תראי איך שזה נח לו במרכז החדר... נראה לך?!?! עלבון גדול.... קשה, קשה....." ליאורה.
הוא מחבק אותה, והיא נלחצת. הוא מנשק אותה-היא קמה והולכת. למה?" ערן צור, מופע חשמלי, לבונטין 7, ת"א, 28/07/07 טוב, אז בהתחלה עלו לבמה רק ערן ורמוריון, התחילו בלילות של ירח מלא בגרסא אקוסטית. אח"כ הם ניגנו עוד שיר בגרסא אקוסטית, רק רם וערן. אחרי זה ערן פשוט לא יכל להמשיך יותר בלי לתת הסבר. הרי באנו לראות מופע חשמלי לא? טוב, אז הוא לקח את המיקרופון קרוב לידיים ואמר בקול המדהים הזה שלו שהמתופף שלו מאחר מסיבותיו הוא, אז הוא חרג מהמתכונת הקבועה ועשה שיר (חדש) שהוא תיכנן לסוף, בהתחלה. ככה ניסוי מכורח הנסיבות. השיר היה בעין הסערה, שיר שכבר שמעתי בהופעה האחרונה בתמונע בת"א. שיר מאוד פשוט, מובנה על אקורד אחד בודד, עם מילים שבאמת נכנסות לך ללב ולנשמה. אחרי הסשן האקוסטי הגיע המתופף המהולל, התיישב והתחיל לדפוק עבודה. אני לא אכביר במילים על השירים של ערן, על כמה שאני אוהבת אותם וכמה שהם מרגשים... לא אספר גם על ההופעה שהשתפרה פלאים מאז כניסתו של המתופף המאחר. אבל כן אני אספר על זה שקיבלתי הרגשה, לאורך כל ההופעה, שערן שר לעצמו. אני לא יודעת למה, אבל הוא יצא מהמלודיה ושר את המילים בצורה כל כך מוזרה. ושלא תבינו לא נכון, אני בעד לתת גירסאות שונות במקצת בהופעה, אחרת מה זה שווה. אבל אתמול... זה היה ממש מוזר. הקהל שר איתו את המילים של השירים - כפי שהן אמורות להיות. אבל הוא המשיך בשלו ושר בקצב שרק הוא יכול לעקוב אחריו. נשברתי ב"עלבון" - האהוב עליי - כשלא יכולתי לשיר יותר את המילים בקצב שלו. אבל אני חייבת לציין את המתופף שעשה עבודה מדהימה לארוך כל ההופעה ובמיוחד בשיר הזה. סה"כ הופעה *בסדר* לא מדהימה. נקווה שזה ישתנה. "תראי איך שזה נח לו במרכז החדר... נראה לך?!?! עלבון גדול.... קשה, קשה....." ליאורה.
