נטעעעעעעעעעעעעעעעעע

[32shira]

נטעעעעעעעעעעעעעעעעע

נטע, הייתי בצ´ט ו....פציתי את פי..... צעקתי לחשתי התחננתי כלום... אני רואה ובלתי נראית.... אוף...

 

[האיש מהצפון]

הי 32shira

את חדשה כאן אני מבין... האין זאת? מה בעצם מביא אותך אלינו?

 

[32shira]

היי לצפון....ולאיש או ההפך

ההפך...לאיש ולצפון... האמת שמקריות...אבל לפני כ - שנה אולי פחות...הייתי צריכה...המון, הרבה תמיכה, עזרה המסת כאב....הכל...ולא ידעתי שהפורום קיים...אני לא ממש גולשת והיום...ראיתי וקראתי ונראה לי....נחמד...האנשים...החברות...התמיכה אז גם אני פסיבית....אולי...בקטע של לשפוך....אולי בינתיים, אני שמחה אולי להשתייך קצת לאנשים וחברים חדשים...

 

[האיש מהצפון]

32shira ../images/Emo20.gif

מקריות היא אחד המאפיינים הכי מובהקים של האינטרנט כנראה. גם אני נחתתי לפה במקרה, בערך כמו מיסטר בין בפתיח של הסדרה שלו. ומאז אני לא רק נכנס לפה כמעט כל יום, אלא גם כשאני לא כאן אני חושב על האנשים פה, על מה שכתבתי ועל מה שאולי הייתי צריך לכתוב ככה ולא ככה.. אגב, בקשר לצ´ט שהזכרת בהודעות קודמות שלך, גם לי קורה שאני קובע עם אנשים שם ומחכה ומחכה עד בוש.. ממש כמו קיפוד בדלת.. לגבי מה שאמרת על פסיביות בנוגע לשיתוף אחרים ברגשותייך, זה כמובן תלוי רק בך ובכמה נוח תרגישי לדבר עם החברים כאן. אני למשל כבר כמה שבועות יותר עוזר לחברים ותומך בהם מאשר נתמך על ידם....(ואחת הסיבות לכך שאני כאן היא שהנתינה והתמיכה כשלעצמה הם דברים שנותנים הרבה סיפוק ודלק לנפש, דלק שאני מרגיש שאני מאד צריך אותו עכשיו). אז אם את נמצאת גם במצב כזה שבו אמנם אינך זקוקה לתמיכה כפשוטה עכשיו, אבל את זקוקה לדלק הזה שיש בנתינה - מצאת מקום מ-עו-לה להגשים את זה.

לא יודע מה זה

קשור אבל סתם בא לי להכניס אותו

 

[stonefroze]

ודרך אגב

אם ממש כבר מדברים על מקריות, הרי שדע לך שפעם הייתי נוסע על מיני מיינור(ממש כמו מיסטר בין) ובפגישה עם רחל בביתה שאלתי אותה האם היא סבורה שמיסטר בין עצמו היה משתלב יפה בפורום שלנו... מה אתה אומר? נראה לך?

 

[האיש מהצפון]

אז ככה

מיסטר בין עצמו לא נראה לי אדם אומלל במיוחד. הוא דווקא די מאושר בעולמו המטורף ככל שיהיה.. מי שכן בטוח היה שמח להכיר את הפורום שלנו הוא הבחור עם האוטו-3 גלגלים שמיסטר בין תמיד גורם לו להתהפך.

 

[stonefroze]

וזה הדבר הכי מדהים

ועכשיו,איך אתה מסביר זאת, שלמרות היות מיסטר בין כל כך חריג ובודד עדיין הוא מאושר בעולמנו? האם כל אחד מאיתנו יכול להיות מיסטר בין? האם זה בכלל אפשרי? אולם מיסטר בין,הרי,איננו אדם,הוא חוצן (הוא נחת מאיזשהו מקום,אולי שום מקום מיוחד) וככזה הרי מעולם לא היה תלוי באף אחד ומי שאינו תלוי בבני אדם אלא רק בעצמו יכול בהחלט להיות מאושר גם בחריגותו ובבדידותו. אבל מי יודע,אולי זה אפשרי.. כשחושבים על כך מיסטר בין נראה לי כמו הקצנה של כל התכונות הטובות והשליליות של כולנו. הוא בעצם היה יכול להסתדר בכל פורום וגם כאן היינו מקבלים אותו בברכת ברוך הבא. למה לא?זה היה יכול להיות די משעשע!

 

[קיפודת ים]

אני נזכרת במכונית שלך.. חח..

כי מר בין היקר השלים עם עצמו. כולנו שונים. גם אם נהיה קבוצת כדורגל <וסלחו לי המעריצים, זה לא הענף האהוד עליי> ונשתמש בסטראוטיפים כדי לבטא את מה שהם אוהבים, עדיין כל אחד יהיה שונה בצורה מדהימה מהשני. מר בין יודע שהוא לא מדבר, יודע שהוא חריג. יודע שהוא בודד. יודע שיש לו אפשרויות, והוא יכול בעצם לשנות את כל זה. והוא בוחר שלא. הוא בוחר להמשיך בסגנון החיים שלו, בדרך שלו, גם אם כולם מודהמים ממנו, ולא מבינים איך אפשר <ואני נזכרת עכשיו באיזשהו פרק שהוא השתין במדבר או משהו כזה.. פרק ענק>, הוא בוחר, כי הוא יודע שזו הדרך שלו, והוא השלים איתה. ואולי באיזשהו מקום גם אוהב אותה. יש לנו בחירה, אבל לפעמים ככ קשה לראות ולבצע שינויים, בגלל שזה שינוי. למרות החוסר אהבה לשגרה, אנחנו בעצם היכן שהוא בעצמנו מעדיפים את השגרה הזו כי היא לא מפתיעה, ואנחנו יודעים מה יקרה הלאה, בדרך מסויימת, אז אין צורך להתמודד עם הלא ידוע. לא יודעת מה מייצג מר בין. בסופו של דבר, הוא רק דמות. ואנחנו לא דמויות. למרות שהעולם נראה למשל כאלפי משחקי קופסא בבת אחת. יש בנו הכל וכלום. רק אנחנו בוחרים איפה להיות בקו הדמיוני הזה. אין שחור לבן. ואפור? אפור הוא צבע משגע. שני.. שקצת מעופפת היום.. ומקווה שהובנו דבריה.. אה.. ומשהו קטן... I BELIEVE I CAN FLY תודה