נטע זה בשבילך

נטע זה בשבילך ../images/Emo3.gif

בתאריך 2/8 הייתי בהתקף חרדה נוראי, אחד מרצף של כמה ימים, כי היו לי כאבים חזקים שיכולים להוות דבר מסוכן, לא היה לי למי לפנות, גם הרופא שלי, וגם הפסיכאטר היו בחוץ לארץ. רופאי הלחצן מצוקה הביעו המון חוסר אונים וצורך בבדיקות וכל מה שהיה להציע זה מיון(כיסוי תחת משפטי). ואז הגיעו אלי במהלך השבועיים הנוראיים(לא זכור לי בדיוק כמה ימים זה היה), הספרים מהדואר בינהם "הספר בוחרים להרגיש טוב"-באותו יום קראתי עד עמוד 80, ומאותו יום לא פתחתי את הספר
, כל מה שאני מתחילה אני מפסיקה בשנים האחרונות
, אני מקווה שאמשיך. לשמחתי הרבה יצא שיש לי דכאון חמור, ותוך כדי כתיבת הודעה זו אני קוראת מה כתבתי ומחייכת ללא הפסקה -אז יאלה החלטתי להעתיק לכם את המבחן, ולהראות כמה לא נכון להסיק מסקנות ממילוי שאלון בשבוע רע במיוחד שלא מהווה שיגרה בחיי. 0-אף פעם, 1-קצת, 2-בינוני, 3-הרבה, 4-המון עדיין למרות התוצאה שתצא תיכף ממילוי השאלון שגורמת לי לגיחוך, ולחיוך, אני חושבת שהספר מצויין וכדאי לך להמשיך לקרוא בו.(ומי שמכיר אותי יודע שאני לא מפרגנת כל כך מהר לספר). הרגשה ירודה באופן פתאומי (צניחת מצב רוח) -3 תחושת אומללות 4 הערכה עצמית נמוכה 4 הרגשת חוסר אונים 4 חוסר תקווה 4 דמעות או התפרצות בכי 2 מרגיש עצמי חסר ערך ובלתי משתלב 4 אשמה או בושה 3 ביקורת עצמית או האשמה עצמית 3 קושי להחליט 2 חוסר עניין במשפחה ובידידים 4 בדידות 3 הקדשת פחות זמן למשפחה ולידידים 4 חוסר מניע לעשות משהו 2 חוסר עניין בעבודה או בפעילות אחרת 3 הימנעות מעשיה או מפעילות 3 חוסר הנאה או סיפוק מהחיים 4 הרגשת עיפות 4 קושי לישון או שנת יתר 0 חוסר או יתר תיאבון 3 חוסר עניין ביחסי מין 4 דאגה למצב בריאותך הגופנית 4 האם יש לך מחשבות על התאבדות 0 האם ברצונך לשים קץ בחייך 1 האם יש לך תוכניות לפגוע בעצמך 0 -- 72 מצב 51-75 דיכאון חמור, 76-100 דכאון כבד מה הבעיה? מילאתי את זה ושמרתי בכוונה ברגע "היסטריה" של בכי וחרדה. ומי שמכיר את רחל יודע שחייה הם שחור או לבן-באותה עוצמה שהכל נראה שחור-בדיוק אבל בדיוק שעתיים אחרי, יתכן שכל השאלון יתמלא קיצוני לצד השני והכל בכנות. מסקנה השאלון לא תופס לגביי-כי רוב חיי לא תואמים אפילו בטיפה את השטויות שמילאתי בשאלון ברגע ההתקף. ואם אני הייתי בחיי מוגדרת בדכאון חמור או כבד-עם מה שיש עלי בחיי-ולמרות הכל הצורה שאני מנסה לנהל את חיי-אז כמובן שהייתי ללא ספק ממליצה למערכת הפסיכאטריה לעשות מבדק דיכאון דחוף
,ולגלות את ה
מסקנתי האישית-לאבחן אדם בדכאון, או חרדה או כל המושגים האחרים על סמך מילוי שאלון, ללא הכרות במספר שיחות עם מכלול חייו ותיפקודו היומיומי, והרקע הרפואי של ממלא השאלון, וברגע של מצוקה או לחץ -היא שגויה בהחלט. רחל-נשמה
 
ונטע עוד דבר חשוב מאוד

ראיתי אותך כותבת בפורום השכן על מה שעובר עלייך, זו כמובן זכותך. אך ראיתי שם בחורה , שללא הפסק, ובהתעלם מההבט המשפטי/נפשי של דבריה , למרות כל ההתרעות, וכמובן בעידוד מנהל הפורום, עושה איבחונים פסיכולוגים, פסיכאטרים ונותנת עיצות שלא בטוח מתאימות לך ולמצבך. אנא ממך לתצומת ליבך , כל מה שנוגע לטיפול ואבחנות נפשיות אל תקחי מהפורומים , ואל תתני לאנשים שמדברים ממרום האדם הסובל, לאבחן אותך, או לתת לך עיצות שקשורות לנפשך. ראיתי יותר מידי , ואני רואה איך משהו הולך לקרות הייתי חייבת לכתוב את זה, ורק מאהבה. רחל-נשמה
 
המון תודה על הדאגה, רחל

אבל למה בעצם את מתכוונת כשאת אומרת "אני רואה איך משהו הולך לקרות"? אם את דואגת למשהו שעומד כנראה לקרות לי בעקבות הכתיבה בפורום זה או אחר, אני רוצה להרגיע אותך. נכון שזה כיף ונעים תמיד לקבל תגובות יהיו אשר יהיו, העיקר שמישהו מתייחס לדברים שאני כותבת. אבלמצד שני לא כל דבר שאני קוראת פה אני לוקחת יותר מידי ברצינות. כפי שראית באותו פורום הגיבו לי הרבה אנשים ולא הבנתי למי מהם התכוונת אבל למרות שאני מידי פעם נתקפת במצבי רוח מדוכדכים אני אדם מספיק חזק ותסמכי עלי שלא אתן לאף אחד שמדבר ממרום האדם הסובל לאבחן אותי. מה גם שאני מודעת לכך שלא כאן, ולא בפורום השכן אין אנשי מקצוע לכן אני בהחלט לא לוקחת הכליותר מידי ברצינות. באהבה, נטע
 
רחל יקירה.. היא בקושי כתבה..

בהנחה שאני יודעת על מי את מדברת..<וזו לא אני
> מצד שני, את בהחלט צודקת לגבי הפורומים, וכמו שאמרתי, על ספרים, וזה כולל גם פורומים, אי אפשר לתת לספרים, או פורומים, לקבוע בשבילך את מצבך, אבל אני לומדת ומנסה להבין ממה שנכתב. אוהבת, ומקווה לטוב, שני
 
תודה, רחל!

וכל הכבוד על ההשקעה בהודעה שלך. (לפרט את כל השאלות והתשובות? אני מודה שלי לא היתה סבלנות לעשות את זה) וכן, לפי צורת המילוי של השאלון כפי שאת מפרטת פה, כשמילאת אותו יכול להיות שהיית במצברוח יותר קשה משלי
וכשקראתי את ההודעה שלך ניסיתי לשחזר בראש מה היה המצברוח שלי כשמילאתי את השאלון. טוב, זה היה ממש ככה על הבוקר, זמן שבדרך כלל אני מאוד רגועה ושלווה. אבל אני גם זוכרת שאתמול בסביבות השעות האלה באמת הרגשתי קצת נאחס. ואחרי שמילאתי את השאלון הזה ובמקביל גם את השאלון באתר של פסגות, כבר הגעתי לבד למסקנה שזו טעות להסתמך רק על שאלונים במקרים כאלה.
 
למעלה