נטע ריבקין בראיון ל"ישראל היום"
- פותח הנושא JonJon9
- פורסם בתאריך
תודה! ריאיון מוצלח, כיף לקרוא. וכמה ציטוטים
ביחס לנקודות שהועלו כאן בפורום לאחרונה:
הרגשת שקיפחו אותך מעט בציונים?
"בהחלט חשבנו שאולי הורידו לי קצת יותר מדי ניקוד. הגשנו שם ערעור, אבל הוא נדחה. היה תרגיל שהגעתי בו שלישית - ואם זה היה כמו באליפות העולם, הייתי מקבלת מדליית ארד".
"ארבע שנים אני כבר לא יודעת מה זאת חופשה, מה זה לצאת עם חברים. אפילו מה זה לגור בבית. הארץ שלי היא מכון וינגייט. שני אימונים בכל יום, כל אחד במשך ארבע שעות. ואז תחרויות. אליפות עולם, אליפות אירופה - קריעת תחת. אבל זאת האהבה הגדולה שלי, והכנתי את כל הגוף, והנפש, כדי להגיע ללונדון בשיא."
אבל מה עם שאר המשלחת? האולימפיאדה הזאת היתה כישלון.
"אז לא הבאנו מדליה. חבל, אבל כולם עשו מאמץ גדול. אני לא רואה בזה כישלון. לא נכון לבוא עכשיו ולבקר יותר מדי את הספורטאים שלנו".
"אני חושבת שביחידה לספורט הישגי עושים מאמצים לעזור לספורטאים, אבל ספורטאי צריך להתאמן בשקט, בלי דאגות כלכליות, עם התנאים הכי טובים שיש. אי אפשר להסתדר עם 5,000 שקלים בחודש אם אין משהו מהצד. קח אותי כדוגמה. חברת מוגובי של יעל ארד, שמתעסקת עם עולם וירטואלי לילדים, תומכת בי כספית, הם הספונסרים שלי.
"אני בורכתי. היתה לי תמיכה גדולה, גם מצד איגוד ההתעמלות, כל הצוות שלי - אלה סמופלוב המאמנת, שהכי קרובה אלי כל הזמן, ילנה זליקמן, לודמילה קובקוב וכל אנשי הספורט ההישגי והצוות הרפואי שהכין אותי בצורה הכי טובה. אני חושבת שצריך להתייחס אלינו כאל נכס לאומי. זה צריך לבוא ממשרד הספורט. במקום לבקר, צריך עכשיו להבין מה קרה, להסיק מסקנות. לדאוג ליותר תמיכה כלכלית בספורטאי העל, לבנות יותר מתקנים. אני מאמינה שזה יביא לנו שקט נפשי להתרכז באימונים, להיות מרוכזים רק במשימה אחת - האולימפיאדה הבאה. ולהביא מדליות"
ולגבי התזונה:
"יש משטר אכילה, אבל אני אוכלת הכל, במידה. גם בשר, גם דגים, גם עוף. לפני תחרות אני אוכלת ארוחת בוקר טובה עם הרבה פירות. והכי אני אוהבת מתוקים. זה ברור".
ביחס לנקודות שהועלו כאן בפורום לאחרונה:
הרגשת שקיפחו אותך מעט בציונים?
"בהחלט חשבנו שאולי הורידו לי קצת יותר מדי ניקוד. הגשנו שם ערעור, אבל הוא נדחה. היה תרגיל שהגעתי בו שלישית - ואם זה היה כמו באליפות העולם, הייתי מקבלת מדליית ארד".
"ארבע שנים אני כבר לא יודעת מה זאת חופשה, מה זה לצאת עם חברים. אפילו מה זה לגור בבית. הארץ שלי היא מכון וינגייט. שני אימונים בכל יום, כל אחד במשך ארבע שעות. ואז תחרויות. אליפות עולם, אליפות אירופה - קריעת תחת. אבל זאת האהבה הגדולה שלי, והכנתי את כל הגוף, והנפש, כדי להגיע ללונדון בשיא."
אבל מה עם שאר המשלחת? האולימפיאדה הזאת היתה כישלון.
"אז לא הבאנו מדליה. חבל, אבל כולם עשו מאמץ גדול. אני לא רואה בזה כישלון. לא נכון לבוא עכשיו ולבקר יותר מדי את הספורטאים שלנו".
"אני חושבת שביחידה לספורט הישגי עושים מאמצים לעזור לספורטאים, אבל ספורטאי צריך להתאמן בשקט, בלי דאגות כלכליות, עם התנאים הכי טובים שיש. אי אפשר להסתדר עם 5,000 שקלים בחודש אם אין משהו מהצד. קח אותי כדוגמה. חברת מוגובי של יעל ארד, שמתעסקת עם עולם וירטואלי לילדים, תומכת בי כספית, הם הספונסרים שלי.
"אני בורכתי. היתה לי תמיכה גדולה, גם מצד איגוד ההתעמלות, כל הצוות שלי - אלה סמופלוב המאמנת, שהכי קרובה אלי כל הזמן, ילנה זליקמן, לודמילה קובקוב וכל אנשי הספורט ההישגי והצוות הרפואי שהכין אותי בצורה הכי טובה. אני חושבת שצריך להתייחס אלינו כאל נכס לאומי. זה צריך לבוא ממשרד הספורט. במקום לבקר, צריך עכשיו להבין מה קרה, להסיק מסקנות. לדאוג ליותר תמיכה כלכלית בספורטאי העל, לבנות יותר מתקנים. אני מאמינה שזה יביא לנו שקט נפשי להתרכז באימונים, להיות מרוכזים רק במשימה אחת - האולימפיאדה הבאה. ולהביא מדליות"
ולגבי התזונה:
"יש משטר אכילה, אבל אני אוכלת הכל, במידה. גם בשר, גם דגים, גם עוף. לפני תחרות אני אוכלת ארוחת בוקר טובה עם הרבה פירות. והכי אני אוהבת מתוקים. זה ברור".
BentzWatchJudo
New member
תרשי לי להוסיף קטע נוסף ואת נקודת המבט שלי
בין הציטוטים שהבאת היה הציטוט הזה:
"חברת מוגובי של יעל ארד, שמתעסקת עם עולם וירטואלי לילדים, תומכת בי כספית, הם הספונסרים שלי."
ואני רוצה להוסיף את הקטע הבא מהכתבה שנראה לי קשור ומאד חשוב ומשמעותי:
"ריבקין מספרת שבתקופה האחרונה הפכה מודל לחיקוי עבור נערות רבות, שרואות איך היא מגשימה את חלומותיה - ורוצות להיות כמוה.
"אני מקבלת המון מכתבי הערצה וברכה. זה מאוד חיזק אותי, גם תוך כדי התחרות. ידעתי שעכשיו יש לי אחריות, שילדים רואים בי כזאת שהצליחה, וגם אותם לא רציתי לאכזב".
איך ההרגשה להיות פתאום מפורסמת, שמדינה שלמה מדברת על הביצועים שלך באולם ההתעמלות?
"בקבלת הפנים בנמל התעופה התרגשתי מאוד. היו שם עשרות אנשים, בעיקר ילדים. כל השנים האלה אנחנו לא במוקד, ועובדים מאוד קשה, ואז אתה מצליח ופתאום יש חשיפה שלא ממש הורגלתי אליה. פתאום אומרים לי: 'את השראה לנערות האלה'. ואני זוכרת את ההתחלה שלי, וכמה הדרך מפרכת, וכמה אנשים לא מגיעים לתוצאות נפלאות כאלה. אז עמדתי שם בשדה התעופה והייתי נפעמת. כולם רצו לברך אותי, אמרו לי כמה אני גדולה, ואני באמת הרגשתי שהצלחתי. זה היה שווה הכל"."
סוף ציטוט מהכתבה.
זה נראה לי חשוב כי מלבד התמיכה הכלכלית מהספונסר נטע צברה אהדה אצל ילדים ובעיקר ילדות רבות מכיוון שהסופנסר הוא עולם וירטואלי לילדים ונטע שולבה בעולם הזה.
מגיע כאן קרדיט ענק ליעל ארד ולכל מי שאחראי לזה מטעם הספונסר.
זה לא סוד שכתבתי הרבה ביקורת על יעל ארד בתקופה האחרונה אבל כשמגיע מגיע ובנקודה הזאת היא זכאית למילוא הקרדיט.
בין הציטוטים שהבאת היה הציטוט הזה:
"חברת מוגובי של יעל ארד, שמתעסקת עם עולם וירטואלי לילדים, תומכת בי כספית, הם הספונסרים שלי."
ואני רוצה להוסיף את הקטע הבא מהכתבה שנראה לי קשור ומאד חשוב ומשמעותי:
"ריבקין מספרת שבתקופה האחרונה הפכה מודל לחיקוי עבור נערות רבות, שרואות איך היא מגשימה את חלומותיה - ורוצות להיות כמוה.
"אני מקבלת המון מכתבי הערצה וברכה. זה מאוד חיזק אותי, גם תוך כדי התחרות. ידעתי שעכשיו יש לי אחריות, שילדים רואים בי כזאת שהצליחה, וגם אותם לא רציתי לאכזב".
איך ההרגשה להיות פתאום מפורסמת, שמדינה שלמה מדברת על הביצועים שלך באולם ההתעמלות?
"בקבלת הפנים בנמל התעופה התרגשתי מאוד. היו שם עשרות אנשים, בעיקר ילדים. כל השנים האלה אנחנו לא במוקד, ועובדים מאוד קשה, ואז אתה מצליח ופתאום יש חשיפה שלא ממש הורגלתי אליה. פתאום אומרים לי: 'את השראה לנערות האלה'. ואני זוכרת את ההתחלה שלי, וכמה הדרך מפרכת, וכמה אנשים לא מגיעים לתוצאות נפלאות כאלה. אז עמדתי שם בשדה התעופה והייתי נפעמת. כולם רצו לברך אותי, אמרו לי כמה אני גדולה, ואני באמת הרגשתי שהצלחתי. זה היה שווה הכל"."
סוף ציטוט מהכתבה.
זה נראה לי חשוב כי מלבד התמיכה הכלכלית מהספונסר נטע צברה אהדה אצל ילדים ובעיקר ילדות רבות מכיוון שהסופנסר הוא עולם וירטואלי לילדים ונטע שולבה בעולם הזה.
מגיע כאן קרדיט ענק ליעל ארד ולכל מי שאחראי לזה מטעם הספונסר.
זה לא סוד שכתבתי הרבה ביקורת על יעל ארד בתקופה האחרונה אבל כשמגיע מגיע ובנקודה הזאת היא זכאית למילוא הקרדיט.
ההישג של נטע
בהחלט ראוי להערכה מאחר והשדרוג (מהמקום התשיעי של אירה ריסנזון למקום השביעי שלה) נעשה בענף שהוא, בלשון המעטה, סובייקטיבי.
באופן כללי, אני לא חושב שבהכרח הענף הזה נידון להיות "סובייטי" לנצח- אם ייכנסו לתחרויות הללו עוד מתחרות מהמדינות המובילות במערב, אז הענף יתחיל לקבל צביון אוניברסלי יותר והזוכות לא יהיו רק מברה"מ לשעבר. זה עניין של סדרי עדיפויות ותו לא,כי אני בטוח שלמדינות הגדולות אין בעיה לשלוח מתעמלות ברמה גבוהה. מצד שני, צריך לזכור שגם זה לא יפתור לגמרי את בעיית הסובייקטיביות, מאחר והיום ניתן לערער רק על דרגת הקושי, ולא על האומנותיות של התרגיל, ציון שמבוסס על טעם אישי ולא על מדד אובייקטיבי, כמו בענפי ספורט אחרים. אפשר בנושא הזה לקבוע שינוי טכני בציון הכולל, למשל להחליט שלציון הטכני יהיה יותר משקל מלחלק האומנותי. או להחליט שניתן יהיה להגיש ערעור גם לחלק האומנותי.
בעניין של הפרגון הציבורי לנטע- לנטע היה את המזל להתחרות בימים שלאחר ההפסד של אריק, שזה היה האירוע שכונן בימי האולימפיאדה את המעבר (הלא מלא, יש לומר) מתקשורת של סקנדל או פסטיבל לתקשורת אוהדת ומבינה יותר. אבל, אהדה ציבורית כמובן לא מספיקה כדי לבנות כאן תשתית ספורט רצינית, וצריך לתרגם את הפרגון במחמאות לפרגון בכספים, מתקנים ומאמנים. בעניין הזה, מגיע שאפו ליעל ארד על התמיכה שלה בנטע בענף שהוא לא פופולרי בארץ.
אני גם מקווה שהחשיפה האישית (מאוד) של קורזיץ על המחלה שלה תעשה את אותו האפקט, של צירוף עוד ילדים וילדות לשייט, ושעל הדרך תעניק קצת צניעות לעמיר פלג ושות', שלכל היותר מתחרים בשיבוץ אומנותי של השמצות בכתבותיהם.
בהחלט ראוי להערכה מאחר והשדרוג (מהמקום התשיעי של אירה ריסנזון למקום השביעי שלה) נעשה בענף שהוא, בלשון המעטה, סובייקטיבי.
באופן כללי, אני לא חושב שבהכרח הענף הזה נידון להיות "סובייטי" לנצח- אם ייכנסו לתחרויות הללו עוד מתחרות מהמדינות המובילות במערב, אז הענף יתחיל לקבל צביון אוניברסלי יותר והזוכות לא יהיו רק מברה"מ לשעבר. זה עניין של סדרי עדיפויות ותו לא,כי אני בטוח שלמדינות הגדולות אין בעיה לשלוח מתעמלות ברמה גבוהה. מצד שני, צריך לזכור שגם זה לא יפתור לגמרי את בעיית הסובייקטיביות, מאחר והיום ניתן לערער רק על דרגת הקושי, ולא על האומנותיות של התרגיל, ציון שמבוסס על טעם אישי ולא על מדד אובייקטיבי, כמו בענפי ספורט אחרים. אפשר בנושא הזה לקבוע שינוי טכני בציון הכולל, למשל להחליט שלציון הטכני יהיה יותר משקל מלחלק האומנותי. או להחליט שניתן יהיה להגיש ערעור גם לחלק האומנותי.
בעניין של הפרגון הציבורי לנטע- לנטע היה את המזל להתחרות בימים שלאחר ההפסד של אריק, שזה היה האירוע שכונן בימי האולימפיאדה את המעבר (הלא מלא, יש לומר) מתקשורת של סקנדל או פסטיבל לתקשורת אוהדת ומבינה יותר. אבל, אהדה ציבורית כמובן לא מספיקה כדי לבנות כאן תשתית ספורט רצינית, וצריך לתרגם את הפרגון במחמאות לפרגון בכספים, מתקנים ומאמנים. בעניין הזה, מגיע שאפו ליעל ארד על התמיכה שלה בנטע בענף שהוא לא פופולרי בארץ.
אני גם מקווה שהחשיפה האישית (מאוד) של קורזיץ על המחלה שלה תעשה את אותו האפקט, של צירוף עוד ילדים וילדות לשייט, ושעל הדרך תעניק קצת צניעות לעמיר פלג ושות', שלכל היותר מתחרים בשיבוץ אומנותי של השמצות בכתבותיהם.
בעיני התעמלות אמנותית זה לא ספורט
בגלל שבספורט מה שצריך לקבוע זה הביצועים הספורטיבים של הספורטאי ולא המראה שלו,ונראה שזה לא המצב בהתעמלות אמנותית לפי דבריה של נטע ריבקין שאני מביא ציטוט רלבנטי בסוף ההודעה(וכל עוד לא ישנו את שיטת השיפוט אני לא מחשיב את זה כספורט).
לא שאני נגד נציגי ישראל ,ואני בעד זה שנציגי ישראל יזכו במקום גבוה גם בתחרויות שאני לא מחשיב לספורט
גם בהתעמלות רגילה השופטים לא אובייקטיבים ב100 אחוז ויכול להיות שהמראה של הספורטאים משפיע על השופטים אבל אני מניח שלפחות המראה של הספורטאים לא תופס משקל דומה למשקל שיש בהתעמלות אמנותית.
ציטוט רלבנטי של נטע ריבקין:
""במקצוע שלי, התעמלות אמנותית, מאוד חשוב להיות יפה, אסתטית, נעימת מראה. זה משפיע על השופטות."
בגלל שבספורט מה שצריך לקבוע זה הביצועים הספורטיבים של הספורטאי ולא המראה שלו,ונראה שזה לא המצב בהתעמלות אמנותית לפי דבריה של נטע ריבקין שאני מביא ציטוט רלבנטי בסוף ההודעה(וכל עוד לא ישנו את שיטת השיפוט אני לא מחשיב את זה כספורט).
לא שאני נגד נציגי ישראל ,ואני בעד זה שנציגי ישראל יזכו במקום גבוה גם בתחרויות שאני לא מחשיב לספורט
גם בהתעמלות רגילה השופטים לא אובייקטיבים ב100 אחוז ויכול להיות שהמראה של הספורטאים משפיע על השופטים אבל אני מניח שלפחות המראה של הספורטאים לא תופס משקל דומה למשקל שיש בהתעמלות אמנותית.
ציטוט רלבנטי של נטע ריבקין:
""במקצוע שלי, התעמלות אמנותית, מאוד חשוב להיות יפה, אסתטית, נעימת מראה. זה משפיע על השופטות."
זה ספורט אמנותי, האסתטיקה היא חלק מזה
וזה לא שמורידים ניקוד אם המתעמלת אינה מלכת היופי; אבל דורשים שהן יראו אסתטיות אז הן נראות אסתטיות.
לידיעתך, גם בהתעמלות מכשירים נדרשת אסתטיקה ולכן יש הוראות לגבי בגד הגוף המותר (שנים אפשרו רק בגד גוף עם שרוולים, ואין כאן משמעות ספורטיבית) ומסתבר שיש אפילו בחוקה סעיפים של הורדת עשיריות על פירסינג, שימוש בתחבושת אלסטית שאינה בצבע הגוף או תחתונים שמבצבצים מבגד הגוף...
(לא יודעת אם באמת מיישמים אותן אבל זה קיים, קראתי על כך בדיון בפורום השכן, בחיי).
כמו כן יש עוד מקצועות שיפוטיים; במידה דומה אפשר לטעון שג'ודו אינו ספורט כי יש שיפוט וכשאין ניקוד הקרב מוכרע בשיפוט הוא לפי הרושם שהשופטים קיבלו מהמתחרים. לא על אסתטיקה כמובן, אלא על מי היה יותר אקטיבי/פסיבי ועדיין, יש כאן מקום לרושם אישי.
וזה לא שמורידים ניקוד אם המתעמלת אינה מלכת היופי; אבל דורשים שהן יראו אסתטיות אז הן נראות אסתטיות.
לידיעתך, גם בהתעמלות מכשירים נדרשת אסתטיקה ולכן יש הוראות לגבי בגד הגוף המותר (שנים אפשרו רק בגד גוף עם שרוולים, ואין כאן משמעות ספורטיבית) ומסתבר שיש אפילו בחוקה סעיפים של הורדת עשיריות על פירסינג, שימוש בתחבושת אלסטית שאינה בצבע הגוף או תחתונים שמבצבצים מבגד הגוף...
כמו כן יש עוד מקצועות שיפוטיים; במידה דומה אפשר לטעון שג'ודו אינו ספורט כי יש שיפוט וכשאין ניקוד הקרב מוכרע בשיפוט הוא לפי הרושם שהשופטים קיבלו מהמתחרים. לא על אסתטיקה כמובן, אלא על מי היה יותר אקטיבי/פסיבי ועדיין, יש כאן מקום לרושם אישי.
אני מסכים-
המדד לענף ספורט צריך להיות פעילות שניתן למדוד ולקבוע דירוגים של המשתתפים על סמך מדדים אובייקטיביים.
אבל, ממה ששמעתי כאן בפורום, כנראה שזה לא ענף שייצא בקרוב מהתוכנית האולימפית.
לכן, כל עוד זה שם (יחד עם השחייה הצורנית, שגם היא בעיניי ענף בעייתי), צריך לבצע צעדים שיקטינו את מידת הסובייקטיביות של הענף.
אגב, מצחיק בעיני שהענף הכל כך רוסי הזה הוכנס דווקא בלוס אנג'לס.
המדד לענף ספורט צריך להיות פעילות שניתן למדוד ולקבוע דירוגים של המשתתפים על סמך מדדים אובייקטיביים.
אבל, ממה ששמעתי כאן בפורום, כנראה שזה לא ענף שייצא בקרוב מהתוכנית האולימפית.
לכן, כל עוד זה שם (יחד עם השחייה הצורנית, שגם היא בעיניי ענף בעייתי), צריך לבצע צעדים שיקטינו את מידת הסובייקטיביות של הענף.
אגב, מצחיק בעיני שהענף הכל כך רוסי הזה הוכנס דווקא בלוס אנג'לס.
תכלס לכולן יש בדיוק אותו גוף...
בהתעמלות מכשירים רואים לא מעט הבדלים בגובה, במסת השריר (יש גבוהות וארוכות, יש נמוכות ומוצקות) וגם הגיל משפיע (לרוב רואים את ההבדל בין נערות צעירות לבין מתעמלות בוגרות יותר) אבל בהתעמלות אמנותית כולן נראות ארוכות, רזות וגמישות ולמעשה בעלות מבנה גוף זהה.
בהתעמלות מכשירים רואים לא מעט הבדלים בגובה, במסת השריר (יש גבוהות וארוכות, יש נמוכות ומוצקות) וגם הגיל משפיע (לרוב רואים את ההבדל בין נערות צעירות לבין מתעמלות בוגרות יותר) אבל בהתעמלות אמנותית כולן נראות ארוכות, רזות וגמישות ולמעשה בעלות מבנה גוף זהה.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.