נטע...

[מרגישה ילדה]

נטע...

לא רציתי להפריע לשרשור שלך עם הקול הפנימי שלך

... רציתי לענות (לפחות לנסות...) על השאלה : מה זה להיות אני? חשבתי על השאלה הזו עוד אתמול...והנה המסקנה אליה הגעתי: להיות אני, זה לקבל את העצמי שבי, להבין שהעצמי שלי מורכב מהמון אנשים קטנים: העצמי הכועס, העצמי הפוחד, העצמי השמח, העצמי העצוב, העצמי הבודד, העצמי הביישן, העצמי הנלחם, ואפשר למצוא עוד הרבה עצמיים כאלה... חשבתי וחשבתי והחלטתי שעל מנת להיות אני, עליי לקבל חזרה אליי את העצמי האבוד... כי אם לא אני עלולה לאבד את כל הרגשות והתחושות שלי, וזה גורר לאבד את צלם האנושיות שבי... העצמי הקטן שלי חזר, לא בתרועות...הוא הצטנף לו בשקט בפינה הקבועה שלו, ממתין לבאות... ואם קצת התפלספתי, סלחי לי, אני פשוט עדיין חולה... שלך ילדה

 

[נטע....]

תודה ילדה!

ולא, אין צורך להתנצל. שאלתי שאלה פילוסופית למדיי ולכן אני מצפה גם לתשובות פילוסופיות, יותר או פחות.

ובגלל שאני עכשיו בעבודה, אני לא יכולה להמשיך לכתוב הרבה, למרות שיש לי עוד הרבה מה להגיד. אז בהמשך...