אמנם באיחור מה...(קמתי משבעה)
רציתי להודות לך דנה ולכם חברים יקרים:
עופר, נומה, עמליה (הפעם אייתתי נכון
), שמים
שלא שכחתם בשעה לא פשוטה.
מודה לכל אחד ואחת מכם באופן אישי - על המילים החמות, המרגשות והנוגעות...
מי יתן ושלא נדע כולנו עוד צער ודאבה.