ניבולי פה, זילות השפה.

[אמיר.]

ניבולי פה, זילות השפה.

יבשתי היום לאכול צהרים עם בתי שבכיתה א`. היא כרגיל קיטרה על בית הספר. לא רוצה בנים בכיתה. שאלתי למה ומדוע ? נתנה דוגמה: ילד אחד קילל אותה ואמר : לכי ת____י ... (אני לא אכתוב את זה כמובן) במקום שממנו אני בא... נו שומרים על הפה. נחרדתי... (אני הולך לדבר על זה עם המורה) נתמלאתי חששות. בשנה הבאה הבן עולה לא`. האם הוא ידבק בחידק המלוכלך הזה ? מה עושים ? אני יודע שיש ציבורים שזה לא אכפת להם. למה אני צריך לסבול ?

 

[אילה.]

מהרהרת במה שכתבת

ורוצה לשתף בהרהורים... המילים ה``לא יפות`` האלה, קיימות. הן עובדה. על זה אין ויכוח. וממה שקיים, אני לא חושבת שאפשר להתעלם. כלומר, אפשר, הרי כולנו חיים ככה, אבל, כמו שאנחנו רואים, זה לא מוביל לשום מקום טוב... ואולי עדיף לבחור שלא להתעלם... ואני, כמוך, לא אוהבת את המילים האלה. אני לא משתמשת בהן, או, ליתר דיוק, לא מרבה להשתמש בהן, וכשהנסיך שלי מוציא אותן מפיו... משהו בבטן מתכווץ לי. אבל, כתבתי כאן פעם, איך הוא חזר מבי``ס יום אחד, עצבני-פחד, וקילל מישהו - אני כבר לא זוכרת מי - שעשה לו משהו - אני כבר לא זוכרת מה. ואני, אחרי שגמרתי להתכווץ בבטן, הצטרפתי לקללות שלו, ויחד שאגנו קללות באוטו, בחלונות סגורים, כמובן, עד שיצא הכעס והתחלנו להתפוצץ מצחוק. ומה אני רוצה להגיד? רוצה להגיד שמה שקיים, יש סיבה לקיומו. לטעמי, אם מתייחסים למילים האלה כמשהו ``אסור``, ``נוראי``, ``חטא``, ``רע`` ומנסים להתנהג כאילו הן לא קיימות, הסקרנות כלפיהן רק גוברת... הרצון של הילדים לבדוק את הדבר שהמבוגרים אומרים שהוא ``אסור``, אבל באינטואיציה שלהם הוא לא ממש מסוכן, הוא רק מילה... הרצון לבדוק את הגבולות עם המבוגרים... לפעמים לעשות ``דווקא`` ולהעניש אותם... כל אלה רק גורמים לילדים להתקרב למילים האלה... בעוד שאם מראים להם שלא נבהלים מזה, שזה קיים וזה בסדר שזה קיים, ש``גם אני יודעת להגיד את המילה הזאת ואתה לא ממש המצאת אותה...`` ובמקביל מסבירים להם שזה פוגע, שאנשים נעלבים מזה, שלא חייבים להשתמש במילים האלה, יש אלטרנטיבות להביע כעסים, שכמו שלנו לא נעים שאומרים לנו את זה, ככה גם לאחרים לא נעים וכאלה... אז השימוש במילים האלה הולך ופוחת והילדים מקבלים איזו משמעות לשימוש במילים ולכבודן, כי הרי ``חיים ומוות ביד הלשון``... ככה, כאמור, מהרהרת לי, אילה

 

[אמיר.]

להעניש ? מה פתאום.

ילד קטן - לא מבין .. אין מה לעשות. ילדים בגיל גן חובה ומעלה.... אנינו אומרים להם שיש מילים ויש מילים. יש מילים יפות ויש לא. ומכיון שאנחנו שומרי מצוות אנחנו מסבירים שהאל נתן לנו את הכח אם לשמור על הפה אם ללכלכך אותו .. האם לשם כך קיבלנו את יכולת הדיבור ? לזלזל בשפה ? זה נכון גם לגבי שקרים, ריכולים וכו` כל גיל ומה שמתאים לו. מה נגיד - משתדלים.

 

[עופריקו]

אילה ממש נכון...

מזדהה עם כל מילה שלך.. יש מושג שנקרא ``מים גנובים ימתקו`` אם כל המילים שהם סופגים בחוץ יהיו אסורים לדיון או השמעה בבית אז הם יהיו יותר מתוקים ויותר נעימים למשמע. אבל אם נהיה פתוחים ונקשים הם יאמרו רק פעם או פעמיים ואז הקטנים יבינו את המשמעות וכל ההמולה וההתרגשות סביב המילים יעלמו..וזה עובד . לפעמים הם אומרים מילים שאפילו לא יודעים את משמעותם .. עופר מחייה השפה העיברית

 

[לי28]

השפה...

אז אכן לא בכל בית שומרים על עברית יפה ותקינה, ישנם בתים שלצערי מוצאים ניבולי פה החוצה, והגרוע מכל שזורקים את זה לא רק ליד הילדים אלה גם לעבר הילדים... {דבר אשר מצמרר אותי אישית}. גם אני כמוך שולחת את בני לגן והוא חוזרים לי לעיתים בשפה מאוד לא עשירה והמצחיק עצוב בכל הנושא שאחותו הקטנה ישר יונקת ממנו את המילים וחוזרת אחריו ואז אני נאלצת להסביר להם את פשר המילה ועד כמה היא לא יפה לשימוש, בנתיים הוא עוד מקבל את דעתי ולא חוזר על זה... הרבה פעמים אני מהרהרת, מה יהיה בהמשך בעתיד ששפת הסלאנג תהיה שגורה בפיו והוא ישתמש במילים לא הולמות... טוב שנגיע לגשר נחצה אותו.

 

[אמיר.]

דוגמה אישית.

אי אפשר להמעיט בחשיבות. ממש מצחיק אותי לפעמים לשמוע את הקטנים משתמשים בשפה גבוהה כפי שהם שומעים בבית לפעמים. כמה ילדים משתמשים (נכון) בביטוים כמו : מאחר ש אני סבור וכו` ... אני אדלה פנינים עבורכם ... זה ממש חמוד לשמוע אותם משוחחים ככה בינהם...

 

[neta s]

סיפור מהחיים

כששני אחי היו קטנים - יש פער של פחות משנה ביניהם - חזרו יום אחד מהגן. הגדול אמר באושר עילאי - ``XXX בן ז--ה, ואני משתיל עליו!`` טוב - אין הרבה מה לעשות במקרים כאלה... ואגב זה סיפור ממש ישן - שניהם ממעל גיל 35 וחמש היום, כך שלא מדובר דווקא בזילות השפה בתקופה האחרונה. לי נראה (ולא מנסיון - מודה) שככל שמתמקדים במילים הללו הופכים אותן ל ``issue``, והילדים רק מבינים שהמילים האלה טעונות יותר מאחרות ולכן כדאי לעשות בהן שימוש תכוף יותר. אם כד להרשים, אם כדי למשוך תשומת לב, כדי להרגיז, ואולי כדי לבדוק גבולות.

 

[אבא גנוב !!]

מתנחם!!

מזל הם עדיין לא הולכים לגן לכן לא סופגים עדיין את המילון העשיר של כל הילדים אבל עדיין לא ישן אליעזר בן יהודה מחיי השפה העברית

 

[רקדנית הרוח...]

אמיר...

אתה חי בחברה.. אתה חלק מחברה.. לא כל ה``פלגים`` בחברה הם לדעתך.. אני מניחה שכל הורה בר דעת לא רוצה שילדיו ידברו באופן כזה אבל לצערנו ההורים בינם לבין עצמם מדברים כך והילדים קולטים.. מה לעשות??? רק להסביר לילדים שזוהי לא דרכנו.. ככה לא ראוי לדבר..לא אצלנו ולא בכל מקום אחר. אין מה לעשות יותר מזה.. והילד שמנבל פיו? אם זה חוזר על עצמו אז יש אמצעים שאפשר לנקוט בהם כמובן בשיתוף המורה או המנהל.. לדבר עם הוריו ודברים כאלה. הילדים לא גדלים בחממה.. יש גורמים רבים שמשפיעים עליהם ה``מאבק`` העיקרי הוא בין ה``בית`` ל``רחוב``.. תגרום לכך שהמשקל של ה``בית`` יגבר.. זה כל הסוד. הצלחה רבה בגידול הארבעה (כן ירבו, אמן) רקדנית (ובת משפחה..(-

 

[undo]

שאני הייתי בן 7

בקייטנה היה ילד אחד שקרא לי מנייק , באתי לאמא ואמרתי לה `` אמא , ילד אחד קרא לי מנייק כל היום , אמרתי לו שקוראים לי אלון אבל הוא המשיך לקרוא לי ככה , למה אמא ? מי זה מנייק ??`` היום , שגדלתי ( 8 וחצי..........סתאאאם) אני מבין שהילד פשוט היה נביא....קלע בול..... סתאאםם , לילה טוב לחברי הפורום , נעים מאוד, אנדו , עוד לא הורה , אבל גם זה יגיע. (אסור היה לי לכתוב מנייק ?!?!?)