ניהול סיכונים אפקטיבי וחכם בשוק ההון – כל מה שחשוב לדעת

[תוכן-מקודם]

קרדיט לתמונות: Midjourney

איך מגדירים סיכון בשוק ההון, ובאילו אסטרטגיות משתמשים מנהלי השקעות כדי לאפשר הגנה על תיקים מפני סיכונים שונים?
הבנה וניהול מוצלח של סיכונים הם מרכיב קריטי למשקיעים במטרה לאפשר הגנה על התיק שלהם ולהשיג את יעדיהם כפי שהם הוגדרו באסטרטגיית השקעה.
ישנם מגוון סיכונים הקשורים להשקעות בבורסה – כולל סיכונים מאקרו-כלכליים, סיכונים מקומיים וסיכונים אישיים. משקיעים ומנהלי השקעות משתמשים במגוון כלים ואסטרטגיות לניהול והתמודדות עם סיכונים אלה ואחרים, כגון פיזור, הקצאת נכסים, פקודות עצירת הפסד וגידור.
בכתבה זו נעסוק בסוגי הסיכונים השונים אשר קיימים בהשקעות בשוק ההון, כיצד ניתן להתמודד עמם ולמה חשוב לשים לב.
מעבר לסיכונים ספציפיים, נדבר גם על חשיבות הגדרת יעדים פיננסיים ריאליים בהתאם לרמת הסיכון הנלקחת בהשקעות ועל רמת סיבולת הסיכון של המשקיע, מונח שעוד נרחיב עליו.

סוגים עיקריים של סיכונים בשוק המניות​

למה בכלל מתכוונים כשמציינים "סיכון" במסחר במניות וניירות ערך אחרים? כאמור, זהו כל דבר שיכול להעמיד את התיק של המשקיע תחת סיכון להפסד משמעותי.
ישנן שתי קטגוריות סיכון עיקריות הקיימות בשוק ההון – סיכון שיטתי שמשפיע על כל השוק, וסיכון לא שיטתי שמשפיע על נתח ספציפי מהשוק.
סיכון שיטתי: זהו סיכון שמשפיע על כלל השוק, ולכן לעתים גם נקרא "סיכון שוק". ההשפעה של הסיכון היא רוחבית, ולכן אין מגזר, תעשייה או חברה שחסינים מפניה בנקודת הזמן שבה הסיכון מתממש.
לדוגמה, אם הכלכלה תיכנס למיתון, רוב מחירי המניות ירדו. מלחמה, העלאות ריבית, שינויים בערך המטבע, מצבי חירום כמו רעידת אדמה וגם הורדת דירוג אשראי למדינה – כולם סיכונים שעשויים להכות ולהשפיע על כלל השוק.
לא ניתן לבטל סיכון שיטתי באמצעות פיזור, אך ניתן להפחית אותו באמצעות גידור.

סיכון לא שיטתי: סוג זה של סיכון הוא ייחודי לחברה או לתעשייה מסוימת, ולכן לעתים הוא גם מכונה "סיכון ספציפי".
לדוגמה, אם חברה חווה ריקול למוצר שלה (למשל, יש חשש לחומרים רעילים במוצר מזון) מחיר המניה שלה עלול לרדת – מבלי להשפיע על מניות אחרות. כך גם במצבים כגון בעיות בהנהלת החברה, צניחה בביקוש למוצר, פשיטת רגל וכדומה.
מנהלי השקעות יכולים לספק הפחתה של רמת הסיכונים האלה באמצעות פיזור השקעות חכם.

מהו ניהול סיכונים?​

ניהול סיכונים הוא תהליך של זיהוי, הערכה והתמודדות עם כל גורם, דינמיקה או דיווח שיכול לסכן את נכסיו של אדם או חברה. בהקשר של השקעות בבורסה, ניהול סיכונים כרוך בזיהוי הסיכונים שיכולים להשפיע על תיק השקעות ונקיטת צעדים להפחתת סיכונים אלו או להימנע מהם. הרגולטורים אף מחייבים חלק מהפעילות בבורסות להתריע בפני משקיעים ולהזהיר מפני סיכונים קיימים.
רק בשביל לעשות סדר בדברים - ישנם ניירות ערך שנחשבים בסיכון נמוך (אג"ח ממשלתיות למשל). אלו צפויות להשיא תשואות סולידיות יותר.
ישנם נכסים שמגלמים רמת סיכון גבוהה יותר (כגון מניות) ולכן המסוגלות שלהם לייצר תשואה גבוהה יותר היא משמעותית.

הערכת סיכונים​

לפני קבלת החלטות השקעה ובניית פורטפוליו, מנהל השקעות מקצועי מבצע הערכת סיכונים.
עוד לפני בניית התיק, התהליך מתבסס בין היתר על הגדרת יעדים פיננסיים ריאליים של המשקיע. מנהלי השקעות מבצעים תהליך של זיהוי הסיכונים שעלולים להשפיע על ההשקעה והערכת הסבירות והחומרה של מידת ההשפעה של סיכונים אלו.
בעזרת ניהול השקעות מקצועי לוקחים בחשבון את רמות הסיכון בנכסים השונים שמרכיבים את התיק, כדי להתאימם לסיבולת הסיכון של המשקיע.
סיבולת סיכון כהגדרתה היא היכולת של משקיע להתמודד עם הלחץ ועם המשמעות הפיננסית של הסיכון שבו נמצא הכסף שלו. הערכת סיבולת הסיכון מתבססת על גורמים כמו גיל המשקיע, ההון הפנוי שיש ברשותו, מצבו המשפחתי, נכסים קיימים, יעדיו הפיננסיים וכן הידע והניסיון שיש לו בשוק ההון.
בהתאם להערכת הסיכונים המקצועית, מנהל ההשקעות ירכיב תיק ששם דגש על פיזור וגיוון נכסים. פיזור הוא שיטה מוכרת וגישה מקובלת לצורך הפחתת רמות הסיכון בתיק.

כלים ואסטרטגיות אפשריות לניהול סיכונים יעיל​

כידוע, לא ניתן להגיע למצב בשוק ניירות הערך של אפס סיכון.
אמנם ניתן לנעול את הכסף בפיקדון בנקאי בריבית נמוכה ולקבל תשואה נמוכה בהתאם לרמת הסיכון, אך מי שרוצה לייצר תשואה גבוהה יותר בשוק ההון, כנראה צריך להיות מוכן לרמה מסוימת של סיכון.
עד כמה שזה רלוונטי, מה ניתן לעשות כדי למזער את הסיכון? להלן מס' דרכים אפשריות שכדאי שכל משקיע יכיר:
הקצאת נכסים: מדובר בקביעת תמהיל אופטימלי של סוגי נכסים שונים בתיק השקעות, בהתבסס על סובלנות הסיכון והיעדים הפיננסיים של כל משקיע.
גיוון: אסטרטגיה זו כרוכה בהשקעה במגוון נכסים שונים, כדי לאזן בין הסיכונים שכל אחד מהם מציג. גיוון יכול לבוא לידי ביטוי בשילוב של מניות, אג"ח ומזומן; או למשל בשילוב של השקעות גלובליות במס' מדינות, שילוב של השקעות בתעשיות שונות במקביל; או בשילוב של כלל סוגי הגיוון האלה יחדיו.
על ידי גיוון התמהיל בתיק, מנהלי השקעות יכולים להפחית את הסתמכותם על הצלחה של השקעה אחת, ולהפחית את הסיכון הכולל שלהם.
שימוש בפקודות סטופ-לוס: מדובר בסוג של פקודה המורה לברוקר למכור נייר ערך כשהוא נוגע במחיר רצפה מסוים, ללא קשר למחיר השוק הנוכחי. מנהלי השקעות משתמשים בפקודות סטופ-לוס כדי להגביל הפסדים בהשקעה מסוימת – כשהיא למעשה מוציאה את המשקיע מהפוזיציה באופן אוטומטי כשהמניה מגיעה למחיר נמוך מבחינתו.
גידור: גידור בשוק ההון הוא אסטרטגיה שמטרתה להגן על תיק השקעות, פוזיציה או סיכון ספציפי מפני תנודות בשוק. גידור יכול להתבצע באמצעות מגוון כלים פיננסיים, כגון: חוזים עתידיים (חוזה שמחייב שני צדדים לרכוש או למכור נכס מסוים במחיר כלשהו בתאריך עתידי), אופציות (זכות לרכוש או למכור נכס מסוים במחיר מסוים בתאריך עתידי) ונגזרים (חוזה שמבוסס על נכס אחר, כגון מדד מניות או סחורות). כך למשל, משקיע שרוצה לנסות ולהגן על תיק המניות שלו מפני ירידה בשוק יכול לקנות חוזה עתידי על מדד מניות. אם שוק המניות ירד, המשקיע יקבל פיצוי מהחוזה העתידי.

לסיכום​

ניהול סיכונים הוא חלק חיוני, אשר הכרחי כדי לנהל השקעות מוצלחות בשוק המניות.
על ידי שימוש במגוון כלים ואסטרטגיות, מנהלי השקעות משלבים באסטרטגיה שלהם תיקים המנוהלים במנגנונים שיכולים לסייע במיתון של רמת הסיכון. זאת כמובן לאור אופיו של המשקיע, ורמת הסיכון שהוא מוכן לקחת, שבצדו מגיע בדרך כלל גם הפוטנציאל לרווח גדול יותר.
משקיע שאינו יודע מהי רמת הסיכון הנכונה עבורו וכיצד למזער את הסיכון בתיק ההשקעות, יכול להיוועץ בגוף פיננסי מוביל ובו מומחים בניהול סיכונים בתיקי השקעות או לחילופין באיש מקצוע פרטי בעל רישיון לניהול תיקים.

* אין באמור כדי להוות התחייבות להשאת תשואה ואין באמור משום תחליף לשיווק השקעות אישי המתחשב בצרכי הלקוח.