Himmelfarb
New member
ניהיליזם
הרבה פעמים בחיים שלי אנשים תפשו אותי כבן אדם ניהיליסט, הבז לערכים המסורתיים של החברה.
למשל, אנשים הרבה פעמים אומרים לי שאני מאוד ביקורתי כלפי אנשים אחרים, ושעל כל דבר אני אוהב להתווכח.
כמו כן, אציין שאני לא מאמין בחינוך כאמצעי להבניית בן אדם. יותר נכון, הייתי אומר שבמקרה שלי האישי, בגלל העובדה שאני לא מתחבר למשפחה שלי ולא אוהב את ההורים שלי, אני אף פעם לא ספגתי מהם ערכים שאני מאמין שחשובים להתנהגות בחברה.
אני לא מכבד את ההורים שלי, והרבה פעמים אני גם מעביר עליהם ביקורת מאוד פוגענית ומאוד מזלזלת, כי אני לא מעריך אותם, לא אוהב אותם ולא מתחבר אליהם.
זאת למעשה הסיבה העיקרית, יותר נכון האקוטית, שבגינה החלטתי לעבור לגור בהוסטל, פשוט כי לא יכולתי יותר לסבול את אמא שלי ואחותי- וכי החיים שלי איתן ביחד באותו בית היו מלאים מריבות וחיכוכים בלתי פוסקים.
למען האמת, הייתי מציין (מתוך כנות), שלעניות דעתי, דווקא הסלידה שלי מההתנהגות של ההורים שלי הרבה פעמים, והרצון שלי לא להיות כמוהם (כמו גם הריחוק מהמשפחה שלי), גרם ויכל לעזור לי להתקדם בחיים, מכיוון שלא נולדתי למשפחה מאוד מפותחת או משכילה, ומן הסתם אני אישית מאמין שאם אקדמאית תהיה יותר מודעת לסוג החינוך (לא ההשכלה) שראוי להעניק לילד.
הסיבה שאני לא מתחבר למשפחה שלי ולאמא שלי בפרט- היא כי אני (מאוד) לא מעריך אותה, ואני מרגיש שאין לה את הכלים או היכולת לעזור לי להתקדם בחיים.
זה בגלל שאני סבור שהיא (אמא שלי) אישה בורה, נחשלת, חסרת השכלה ופרימיטיבית.
מה דעתכם?
הרבה פעמים בחיים שלי אנשים תפשו אותי כבן אדם ניהיליסט, הבז לערכים המסורתיים של החברה.
למשל, אנשים הרבה פעמים אומרים לי שאני מאוד ביקורתי כלפי אנשים אחרים, ושעל כל דבר אני אוהב להתווכח.
כמו כן, אציין שאני לא מאמין בחינוך כאמצעי להבניית בן אדם. יותר נכון, הייתי אומר שבמקרה שלי האישי, בגלל העובדה שאני לא מתחבר למשפחה שלי ולא אוהב את ההורים שלי, אני אף פעם לא ספגתי מהם ערכים שאני מאמין שחשובים להתנהגות בחברה.
אני לא מכבד את ההורים שלי, והרבה פעמים אני גם מעביר עליהם ביקורת מאוד פוגענית ומאוד מזלזלת, כי אני לא מעריך אותם, לא אוהב אותם ולא מתחבר אליהם.
זאת למעשה הסיבה העיקרית, יותר נכון האקוטית, שבגינה החלטתי לעבור לגור בהוסטל, פשוט כי לא יכולתי יותר לסבול את אמא שלי ואחותי- וכי החיים שלי איתן ביחד באותו בית היו מלאים מריבות וחיכוכים בלתי פוסקים.
למען האמת, הייתי מציין (מתוך כנות), שלעניות דעתי, דווקא הסלידה שלי מההתנהגות של ההורים שלי הרבה פעמים, והרצון שלי לא להיות כמוהם (כמו גם הריחוק מהמשפחה שלי), גרם ויכל לעזור לי להתקדם בחיים, מכיוון שלא נולדתי למשפחה מאוד מפותחת או משכילה, ומן הסתם אני אישית מאמין שאם אקדמאית תהיה יותר מודעת לסוג החינוך (לא ההשכלה) שראוי להעניק לילד.
הסיבה שאני לא מתחבר למשפחה שלי ולאמא שלי בפרט- היא כי אני (מאוד) לא מעריך אותה, ואני מרגיש שאין לה את הכלים או היכולת לעזור לי להתקדם בחיים.
זה בגלל שאני סבור שהיא (אמא שלי) אישה בורה, נחשלת, חסרת השכלה ופרימיטיבית.
מה דעתכם?
ועכשיו לעניינך לא חושבת שאתה לא אוהב אותה כי תרצה או לא תרצה היא חלק גדול מהזהות שלך, יחד עם זאת בתור אוטיסט חכם יש בניכם פער עצום מבחינה שכלית וזה לבדו עם גורמים נוספים משפיעים על החיבור ועל הכבוד שהחברה מצפה מימך לרכוש להורה. אני תמיד אומרת שלכבד את הורייך זאת מעלה יחד עם זאת ההורה צריך לכבד את הילד ואם זה לא קורה אין סיבה שיהיה כבוד מימך. מפיה של אספרגרית