ניחום אבלים
- פותח הנושא oritbchor
- פורסם בתאריך
שאלות רבות - תשובות רבות...
האם ניחום אבלים עוזר למשפחת הנפטר? כל אדם הוא אחד יחיד ומיוחד - כך גם משפחתו. בין אחד לעשר - כל משפחה תאמר לך מה שמתאים לה- כל פרט במשפחה יאמר לך , מה מתאים לו.... אבל אבל, עזרה נותנים רק אם משהוא רוצה לקבלה. לפעמים יש מצב שהפרה רוצה להניק, יותר ממה שהעגל רוצה לינוק. במקרה של טומי לפיד ז"ל - אני חש שיש כאן בלבול בין האיש המיוחד הזה - לבין משפחתו שנמצאת כאת בתקופת משבר. מי שבא לספר ולנחם את המשפחה, שוכח שהוא אחד מיני אלפים - ופה נראה לי , שהמצב הזה לא מתאים למשפחתו. מענין, מה עשו במצב הזה המשפחות של מנחם בגין ז"ל, או של יצחק רבין ז"ל - שאני משער שם במקרים האלה היו אנשים מהישוב, שרצו לנחם את המשפחה. אין לי מושג כיצד המתמודדו עם מצב זה . אני , כשישבתי שבעה - עשה לי טוב לשמוע משפחה, חברים וידידים, וגם אנשים שאיני מכיר - שבאו לשתף אותי על אשתי ז"ל. אבל , כל אחד פועל לפי מה שמתאים לו. מדובר בהישרדות - לא ביחסי ציבור. מדובר בחויה מאוד אינטימית - ולא כל אחד רוצה ומוכן להיחשף לכלל הציבור ברגעיו הפרטיים הללו. וזה מובן לי. האם ניחום אבלים מכביד על משפחת הנפטר? הוא יכול להכביד - כפי שהסברתי קודם. בנוסף גם נמצאים במצב של תשישות ועיפות - זה מצב טראומה. ולפעמים רוצים ללכת לישון או להיות לבד - ולא עם כולם. האם ניחום אבלים הינו מנהג דתי? עד כמה שאני יודע מדובר במצוה. האם ניחום אבלים הינו מנהג חברתי? גם.... האם יש ערך לניחום אבלים? האם ניחום אבלים אכן מנחם? אותה גברת בשינוי אדרת, רוצה לאמר, אותה שאלה במילים אחרות. כל אבל הינו אחד יחיד ומיוחד.... וגם אם יאמר לך כן או לא מנחם - זה עדין משתנה בין מנחם אחד למשנהו. כמו גם ש"כן" או "לא" - עדין הינו משתנה בטווח שבין אחד לעשר.... - כלומר, אחד יותר, אחד פחות ואחד בקושי... לסיכום, לאור שלל השאלות הללו, אני מתרשם אורית שלא חוית חוית אובדן. אשריך. זו חויה קשה מאוד , גם כשיודעים שהיא צפויה. היא תמיד מאוד קשה וכואבת - וכל אחד מתמודד עם האובדן בדרכו - ויש לכבדו ברצונו. הוא מחליט מה מתאים לו. הוא כעת בשלב של "הישרדות" - הוא במשבר קשה מאוד ורוצה לשרוד ולהמשיך. אך כעת המצב שונה. הוא "בלי" - זהו האובדן. וקשה מואד ללמוד לחיות בלי לאחר שכ"כ טוב לחיות עם האדם האהוב שכעת מת. מקוה שכעת את יותר מבינה את המשפחה ופחות שופטת אותה. כבדי את רצונם . את יכולה אולי לכתוב להם, כפי שספרת לנו - ולהשאיר מס. טל. וכתובת - אולי - אולי - יתאים להם לענות לך מתי שהוא. אולי... הם לא אנשי ציבור - הם המשפחה שלו. והם כעת מתאבלים על מותו.הם עסוקים עם עצמם - ול א בתפקיד של "משפחת איש ציבור" בטקס מגסוים - מדובר במצב אינטימי מאוד . פרטי מאוד.מצב של משבר - אובדן אב המשפחה.
האם ניחום אבלים עוזר למשפחת הנפטר? כל אדם הוא אחד יחיד ומיוחד - כך גם משפחתו. בין אחד לעשר - כל משפחה תאמר לך מה שמתאים לה- כל פרט במשפחה יאמר לך , מה מתאים לו.... אבל אבל, עזרה נותנים רק אם משהוא רוצה לקבלה. לפעמים יש מצב שהפרה רוצה להניק, יותר ממה שהעגל רוצה לינוק. במקרה של טומי לפיד ז"ל - אני חש שיש כאן בלבול בין האיש המיוחד הזה - לבין משפחתו שנמצאת כאת בתקופת משבר. מי שבא לספר ולנחם את המשפחה, שוכח שהוא אחד מיני אלפים - ופה נראה לי , שהמצב הזה לא מתאים למשפחתו. מענין, מה עשו במצב הזה המשפחות של מנחם בגין ז"ל, או של יצחק רבין ז"ל - שאני משער שם במקרים האלה היו אנשים מהישוב, שרצו לנחם את המשפחה. אין לי מושג כיצד המתמודדו עם מצב זה . אני , כשישבתי שבעה - עשה לי טוב לשמוע משפחה, חברים וידידים, וגם אנשים שאיני מכיר - שבאו לשתף אותי על אשתי ז"ל. אבל , כל אחד פועל לפי מה שמתאים לו. מדובר בהישרדות - לא ביחסי ציבור. מדובר בחויה מאוד אינטימית - ולא כל אחד רוצה ומוכן להיחשף לכלל הציבור ברגעיו הפרטיים הללו. וזה מובן לי. האם ניחום אבלים מכביד על משפחת הנפטר? הוא יכול להכביד - כפי שהסברתי קודם. בנוסף גם נמצאים במצב של תשישות ועיפות - זה מצב טראומה. ולפעמים רוצים ללכת לישון או להיות לבד - ולא עם כולם. האם ניחום אבלים הינו מנהג דתי? עד כמה שאני יודע מדובר במצוה. האם ניחום אבלים הינו מנהג חברתי? גם.... האם יש ערך לניחום אבלים? האם ניחום אבלים אכן מנחם? אותה גברת בשינוי אדרת, רוצה לאמר, אותה שאלה במילים אחרות. כל אבל הינו אחד יחיד ומיוחד.... וגם אם יאמר לך כן או לא מנחם - זה עדין משתנה בין מנחם אחד למשנהו. כמו גם ש"כן" או "לא" - עדין הינו משתנה בטווח שבין אחד לעשר.... - כלומר, אחד יותר, אחד פחות ואחד בקושי... לסיכום, לאור שלל השאלות הללו, אני מתרשם אורית שלא חוית חוית אובדן. אשריך. זו חויה קשה מאוד , גם כשיודעים שהיא צפויה. היא תמיד מאוד קשה וכואבת - וכל אחד מתמודד עם האובדן בדרכו - ויש לכבדו ברצונו. הוא מחליט מה מתאים לו. הוא כעת בשלב של "הישרדות" - הוא במשבר קשה מאוד ורוצה לשרוד ולהמשיך. אך כעת המצב שונה. הוא "בלי" - זהו האובדן. וקשה מואד ללמוד לחיות בלי לאחר שכ"כ טוב לחיות עם האדם האהוב שכעת מת. מקוה שכעת את יותר מבינה את המשפחה ופחות שופטת אותה. כבדי את רצונם . את יכולה אולי לכתוב להם, כפי שספרת לנו - ולהשאיר מס. טל. וכתובת - אולי - אולי - יתאים להם לענות לך מתי שהוא. אולי... הם לא אנשי ציבור - הם המשפחה שלו. והם כעת מתאבלים על מותו.הם עסוקים עם עצמם - ול א בתפקיד של "משפחת איש ציבור" בטקס מגסוים - מדובר במצב אינטימי מאוד . פרטי מאוד.מצב של משבר - אובדן אב המשפחה.
שאלות רבות - תשובות רבות...
האם ניחום אבלים עוזר למשפחת הנפטר? כל אדם הוא אחד יחיד ומיוחד - כך גם משפחתו. בין אחד לעשר - כל משפחה תאמר לך מה שמתאים לה- כל פרט במשפחה יאמר לך , מה מתאים לו.... אבל אבל, עזרה נותנים רק אם משהוא רוצה לקבלה. לפעמים יש מצב שהפרה רוצה להניק, יותר ממה שהעגל רוצה לינוק. במקרה של טומי לפיד ז"ל - אני חש שיש כאן בלבול בין האיש המיוחד הזה - לבין משפחתו שנמצאת כאת בתקופת משבר. מי שבא לספר ולנחם את המשפחה, שוכח שהוא אחד מיני אלפים - ופה נראה לי , שהמצב הזה לא מתאים למשפחתו. מענין, מה עשו במצב הזה המשפחות של מנחם בגין ז"ל, או של יצחק רבין ז"ל - שאני משער שם במקרים האלה היו אנשים מהישוב, שרצו לנחם את המשפחה. אין לי מושג כיצד המתמודדו עם מצב זה . אני , כשישבתי שבעה - עשה לי טוב לשמוע משפחה, חברים וידידים, וגם אנשים שאיני מכיר - שבאו לשתף אותי על אשתי ז"ל. אבל , כל אחד פועל לפי מה שמתאים לו. מדובר בהישרדות - לא ביחסי ציבור. מדובר בחויה מאוד אינטימית - ולא כל אחד רוצה ומוכן להיחשף לכלל הציבור ברגעיו הפרטיים הללו. וזה מובן לי. האם ניחום אבלים מכביד על משפחת הנפטר? הוא יכול להכביד - כפי שהסברתי קודם. בנוסף גם נמצאים במצב של תשישות ועיפות - זה מצב טראומה. ולפעמים רוצים ללכת לישון או להיות לבד - ולא עם כולם. האם ניחום אבלים הינו מנהג דתי? עד כמה שאני יודע מדובר במצוה. האם ניחום אבלים הינו מנהג חברתי? גם.... האם יש ערך לניחום אבלים? האם ניחום אבלים אכן מנחם? אותה גברת בשינוי אדרת, רוצה לאמר, אותה שאלה במילים אחרות. כל אבל הינו אחד יחיד ומיוחד.... וגם אם יאמר לך כן או לא מנחם - זה עדין משתנה בין מנחם אחד למשנהו. כמו גם ש"כן" או "לא" - עדין הינו משתנה בטווח שבין אחד לעשר.... - כלומר, אחד יותר, אחד פחות ואחד בקושי... לסיכום, לאור שלל השאלות הללו, אני מתרשם אורית שלא חוית חוית אובדן. אשריך. זו חויה קשה מאוד , גם כשיודעים שהיא צפויה. היא תמיד מאוד קשה וכואבת - וכל אחד מתמודד עם האובדן בדרכו - ויש לכבדו ברצונו. הוא מחליט מה מתאים לו. הוא כעת בשלב של "הישרדות" - הוא במשבר קשה מאוד ורוצה לשרוד ולהמשיך. אך כעת המצב שונה. הוא "בלי" - זהו האובדן. וקשה מואד ללמוד לחיות בלי לאחר שכ"כ טוב לחיות עם האדם האהוב שכעת מת. מקוה שכעת את יותר מבינה את המשפחה ופחות שופטת אותה. כבדי את רצונם . את יכולה אולי לכתוב להם, כפי שספרת לנו - ולהשאיר מס. טל. וכתובת - אולי - אולי - יתאים להם לענות לך מתי שהוא. אולי... הם לא אנשי ציבור - הם המשפחה שלו. והם כעת מתאבלים על מותו.הם עסוקים עם עצמם - ול א בתפקיד של "משפחת איש ציבור" בטקס מגסוים - מדובר במצב אינטימי מאוד . פרטי מאוד.מצב של משבר - אובדן אב המשפחה.
האם ניחום אבלים עוזר למשפחת הנפטר? כל אדם הוא אחד יחיד ומיוחד - כך גם משפחתו. בין אחד לעשר - כל משפחה תאמר לך מה שמתאים לה- כל פרט במשפחה יאמר לך , מה מתאים לו.... אבל אבל, עזרה נותנים רק אם משהוא רוצה לקבלה. לפעמים יש מצב שהפרה רוצה להניק, יותר ממה שהעגל רוצה לינוק. במקרה של טומי לפיד ז"ל - אני חש שיש כאן בלבול בין האיש המיוחד הזה - לבין משפחתו שנמצאת כאת בתקופת משבר. מי שבא לספר ולנחם את המשפחה, שוכח שהוא אחד מיני אלפים - ופה נראה לי , שהמצב הזה לא מתאים למשפחתו. מענין, מה עשו במצב הזה המשפחות של מנחם בגין ז"ל, או של יצחק רבין ז"ל - שאני משער שם במקרים האלה היו אנשים מהישוב, שרצו לנחם את המשפחה. אין לי מושג כיצד המתמודדו עם מצב זה . אני , כשישבתי שבעה - עשה לי טוב לשמוע משפחה, חברים וידידים, וגם אנשים שאיני מכיר - שבאו לשתף אותי על אשתי ז"ל. אבל , כל אחד פועל לפי מה שמתאים לו. מדובר בהישרדות - לא ביחסי ציבור. מדובר בחויה מאוד אינטימית - ולא כל אחד רוצה ומוכן להיחשף לכלל הציבור ברגעיו הפרטיים הללו. וזה מובן לי. האם ניחום אבלים מכביד על משפחת הנפטר? הוא יכול להכביד - כפי שהסברתי קודם. בנוסף גם נמצאים במצב של תשישות ועיפות - זה מצב טראומה. ולפעמים רוצים ללכת לישון או להיות לבד - ולא עם כולם. האם ניחום אבלים הינו מנהג דתי? עד כמה שאני יודע מדובר במצוה. האם ניחום אבלים הינו מנהג חברתי? גם.... האם יש ערך לניחום אבלים? האם ניחום אבלים אכן מנחם? אותה גברת בשינוי אדרת, רוצה לאמר, אותה שאלה במילים אחרות. כל אבל הינו אחד יחיד ומיוחד.... וגם אם יאמר לך כן או לא מנחם - זה עדין משתנה בין מנחם אחד למשנהו. כמו גם ש"כן" או "לא" - עדין הינו משתנה בטווח שבין אחד לעשר.... - כלומר, אחד יותר, אחד פחות ואחד בקושי... לסיכום, לאור שלל השאלות הללו, אני מתרשם אורית שלא חוית חוית אובדן. אשריך. זו חויה קשה מאוד , גם כשיודעים שהיא צפויה. היא תמיד מאוד קשה וכואבת - וכל אחד מתמודד עם האובדן בדרכו - ויש לכבדו ברצונו. הוא מחליט מה מתאים לו. הוא כעת בשלב של "הישרדות" - הוא במשבר קשה מאוד ורוצה לשרוד ולהמשיך. אך כעת המצב שונה. הוא "בלי" - זהו האובדן. וקשה מואד ללמוד לחיות בלי לאחר שכ"כ טוב לחיות עם האדם האהוב שכעת מת. מקוה שכעת את יותר מבינה את המשפחה ופחות שופטת אותה. כבדי את רצונם . את יכולה אולי לכתוב להם, כפי שספרת לנו - ולהשאיר מס. טל. וכתובת - אולי - אולי - יתאים להם לענות לך מתי שהוא. אולי... הם לא אנשי ציבור - הם המשפחה שלו. והם כעת מתאבלים על מותו.הם עסוקים עם עצמם - ול א בתפקיד של "משפחת איש ציבור" בטקס מגסוים - מדובר במצב אינטימי מאוד . פרטי מאוד.מצב של משבר - אובדן אב המשפחה.
בוקר טוב ושבת שלום ומבורך,שיהיה בוקר צח ,
ומוצלח. אצל כל משפחה ומשפחה זה אחרת ניחום אבלים,אצל משפחה דתית,או חרדית הרי אומרים קדיש,מכניסים הביתה ספר תורה ומתפללים בבית האבל,לומדים לעילוי נשמתו משניות,כי באבלות לא לומדים תורה האבל פטור מלימוד תורה . ואז ממילא באים אנשים ,ומשתתפים הן הלימוד המשניות,והן בתפילה בבית האבל כך שאפשר לומר המקום ינחם אותכם.. לא חיבים לשבת הרבה מיד עוזבים ונותנים לאחר גם כן לומר דברי נחמה,ומיד אחרי התפילה ולימוד המשניות הולכים ולא מכבידים בשבת נותנים לאבלים להיות עם עצמם,ועם המשפחה,מנהג עדות המזרח אפילו לעשות סעודות לעלוי נשמתו של הנפטר וכולם באים וסועדים ,וכן מביאים לבת האבל מצרכי יסוד שזה אומר...שמן,סוכר,שימורים.ביצים כעכים וכו'.. אני מסכימה אם קודמי,אבל זה לפי מנהגים של כל משפחה ומשפחה לפי המסורת.. יהי רצון שיקיצו וירננו שוכני עפר ואהובינו ,יקירינו,בתוכם,ומחה ה' דמעה העל כל פנים ושיותר לא נדע עוד צער רק שמחות בלב שמח ממני יפית סבתא של מאור-ילד של אור,טהור וזך כלבנה,הנציג שלנו שם למעלה ילד בן-7 בנחטף חודש אחרי יום הולדת של 7 שנים מתגעגעים אילך ילדינו היקר והתמים רק שלושה חודשים ולבינו יוצא לראות ולו רק בחלום...אוהבים אותך מאור-ילד של אור
ומוצלח. אצל כל משפחה ומשפחה זה אחרת ניחום אבלים,אצל משפחה דתית,או חרדית הרי אומרים קדיש,מכניסים הביתה ספר תורה ומתפללים בבית האבל,לומדים לעילוי נשמתו משניות,כי באבלות לא לומדים תורה האבל פטור מלימוד תורה . ואז ממילא באים אנשים ,ומשתתפים הן הלימוד המשניות,והן בתפילה בבית האבל כך שאפשר לומר המקום ינחם אותכם.. לא חיבים לשבת הרבה מיד עוזבים ונותנים לאחר גם כן לומר דברי נחמה,ומיד אחרי התפילה ולימוד המשניות הולכים ולא מכבידים בשבת נותנים לאבלים להיות עם עצמם,ועם המשפחה,מנהג עדות המזרח אפילו לעשות סעודות לעלוי נשמתו של הנפטר וכולם באים וסועדים ,וכן מביאים לבת האבל מצרכי יסוד שזה אומר...שמן,סוכר,שימורים.ביצים כעכים וכו'.. אני מסכימה אם קודמי,אבל זה לפי מנהגים של כל משפחה ומשפחה לפי המסורת.. יהי רצון שיקיצו וירננו שוכני עפר ואהובינו ,יקירינו,בתוכם,ומחה ה' דמעה העל כל פנים ושיותר לא נדע עוד צער רק שמחות בלב שמח ממני יפית סבתא של מאור-ילד של אור,טהור וזך כלבנה,הנציג שלנו שם למעלה ילד בן-7 בנחטף חודש אחרי יום הולדת של 7 שנים מתגעגעים אילך ילדינו היקר והתמים רק שלושה חודשים ולבינו יוצא לראות ולו רק בחלום...אוהבים אותך מאור-ילד של אור
מנסה לענות
האם ניחום אבלים עוזר למשפחת הנפטר? לא יודעת אם ממש עוזר, אולי רק מקל קצת על הבדידות האיומה שחשים. בדידות שחוזרת לנפשנו מיד עם תום השיבעה. הביקורים הרבים מתישים, ובכך עוזרים מעט להתגבר על הלילות הראשונים. האם ניחום אבלים מכביד על משפחת הנפטר? לא חושבת שהכבידו, ואם כן, לא התביישתי להכנס לחדר השינהשלי, לסגור את הדלת ולהתבודד קצת. היו ביקורים שלגמרי נמחקו מזיכרוני. האם ניחום אבלים הינו מנהג דתי? יכול להיות שזה המקור, אבל אני חושבת שגם משפחות חילוניות לגמרי יושבות שבעה. אנחנו ישבנו שבעה, אבל בניגוד למשפחות דתיות, לא כיסינו את המראות, לא ישנו על הרצפה, כמובן שלא נמנענו ממקלחת יומית, ועל מרקע הטלויזיה שאמור להיות מכוסה רצו במהלך כל השבוע תמונות של ירדן האם ניחום אבלים הינו מנהג חברתי? כן האם יש ערך לניחום אבלים? אני חושבת שניחום אבלים עוזר לשני הצדדים, לצמצם מעט את הפער הענק שנוצר ביניהם. באו אנשים מהעבודה, כך שלא הייתי צריכה לפגוש את כולם בפעם הראשונה, כשחזרתי לעבודה. באו חברים ומשפחה רחוקה, חלק מהביקורים היו מיותרים לי, אבל אולי חשובים לבעלי. לי היה חשוב שבאו חברות טובות, הביקורים שלהן חיזקו אותי. האם ניחום אבלים אכן מנחם? לא. שום דבר לא מנחם, בטח לא באובדן ילד. אבל כן מקל מעט על הימים הראשונים הנוראיים. האוכל שמביאים, החיבוקים, ההבטה המשותפת בתמונות, הסיפורים על ירדן עזרו לי לעבור את הימים הנוראיים ההם, ואולי גם להתחיל קצת לעכל....
האם ניחום אבלים עוזר למשפחת הנפטר? לא יודעת אם ממש עוזר, אולי רק מקל קצת על הבדידות האיומה שחשים. בדידות שחוזרת לנפשנו מיד עם תום השיבעה. הביקורים הרבים מתישים, ובכך עוזרים מעט להתגבר על הלילות הראשונים. האם ניחום אבלים מכביד על משפחת הנפטר? לא חושבת שהכבידו, ואם כן, לא התביישתי להכנס לחדר השינהשלי, לסגור את הדלת ולהתבודד קצת. היו ביקורים שלגמרי נמחקו מזיכרוני. האם ניחום אבלים הינו מנהג דתי? יכול להיות שזה המקור, אבל אני חושבת שגם משפחות חילוניות לגמרי יושבות שבעה. אנחנו ישבנו שבעה, אבל בניגוד למשפחות דתיות, לא כיסינו את המראות, לא ישנו על הרצפה, כמובן שלא נמנענו ממקלחת יומית, ועל מרקע הטלויזיה שאמור להיות מכוסה רצו במהלך כל השבוע תמונות של ירדן האם ניחום אבלים הינו מנהג חברתי? כן האם יש ערך לניחום אבלים? אני חושבת שניחום אבלים עוזר לשני הצדדים, לצמצם מעט את הפער הענק שנוצר ביניהם. באו אנשים מהעבודה, כך שלא הייתי צריכה לפגוש את כולם בפעם הראשונה, כשחזרתי לעבודה. באו חברים ומשפחה רחוקה, חלק מהביקורים היו מיותרים לי, אבל אולי חשובים לבעלי. לי היה חשוב שבאו חברות טובות, הביקורים שלהן חיזקו אותי. האם ניחום אבלים אכן מנחם? לא. שום דבר לא מנחם, בטח לא באובדן ילד. אבל כן מקל מעט על הימים הראשונים הנוראיים. האוכל שמביאים, החיבוקים, ההבטה המשותפת בתמונות, הסיפורים על ירדן עזרו לי לעבור את הימים הנוראיים ההם, ואולי גם להתחיל קצת לעכל....
שבוע טוב לכולכם ,שנראה ימים יפים יותר,תודה על
התגובות התומכות וישנה אימרה מאוד נכונה ויפה והרי לפניכם:איש את אחיו יעזורו ,ולאחיו יאמר חזק! חזק,חזק ונתחזק,אני משתתפת בצערכם אנשים יקרים בנחמת ציון וירושלים נתנחם כולנו ומאתה רק שמחות בלב שמח אני שומרת שבת ולכן רק עכשיו ראיתי את הודעתכם,ומודה לכל אחד בנפרד ולכולם ביחד מקוה להכנס ואולי גם לתרום במידת-האפשר כל טוב לכולכם מהשמים ננוחם כולנו ולא נראה יותר צער..
התגובות התומכות וישנה אימרה מאוד נכונה ויפה והרי לפניכם:איש את אחיו יעזורו ,ולאחיו יאמר חזק! חזק,חזק ונתחזק,אני משתתפת בצערכם אנשים יקרים בנחמת ציון וירושלים נתנחם כולנו ומאתה רק שמחות בלב שמח אני שומרת שבת ולכן רק עכשיו ראיתי את הודעתכם,ומודה לכל אחד בנפרד ולכולם ביחד מקוה להכנס ואולי גם לתרום במידת-האפשר כל טוב לכולכם מהשמים ננוחם כולנו ולא נראה יותר צער..
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.