נייר וסבון בשירותים ציבוריים

[Nadavu]

נייר וסבון בשירותים ציבוריים

שלום לכולם,
נחַתי באוסקה לפני כמה ימים, פעם ראשונה ביפן, וכמובן שהכל מדהים ונפלא, חוץ מהעובדה המצערת ששעתיים לאחר הנחיתה איבדתי את הקול וכל מה שיכולתי לעשות מאז זה ללחוש באופן מעורר רחמים "koe ga nai"

בכל מקרה, בין שאר הדברים המתמיהים שנתקלתי בהם, התחוור לי שבהרבה שירותים ציבוריים אין סבון ו\או נייר לניגוב הידיים. אני לא מתכוון לכך שנגמר הסבון ולא מילאו אותו מחדש, פשוט אין soap dispeneser משום צורה שהיא. בקשר לנייר, בהתחלה חשבתי שיש איפשהו מכונה לייבוש ידיים שאני לא מצליח למצוא, אבל היום ראיתי מישהו שולף מהכיס מגבת קטנטנה אחרי שטיפת הידיים (במים בלבד..), מנגב ומחזיר לכיס.

אז אוקי, אני יכול להבין את ההיגיון הסביבתי בזה שאנשים יסתובבו עם מגבות ידיים במקום לבזבז נייר ולעשות בלאגן. זה מאוד יפני. אבל למה אין סבון? גם את זה אמורים להביא מהבית?

 

[Tenguy]

נו, יש דברים בסיסיים שאפילו לא מדברים עליהם

כלל ברזל - אין נייר טואלט בכלל בשרותים ציבוריים. לפעמים יש אוטומט בפנים ליד דלת הכניסה (ולפעמים גם אין דלת כניסה בכלל) שצריך לשלשל 100 ין כדי לקבל חבילת נייר קטנה וסטרילית (עטופה בצלופן). להרבה יפנים גם ככה גם זה כנראה לא מספיק סטרילי, אז כולם מסתובבים עם חבילת נייר טואלט (מזכירה את חבילות נייר הטישיו המלבניות הקטנות בארץ) למקרה הצורך. ברור, שלאחר השימוש - יש לשטוף את הנייר במורד המים....
בנוסף, שרותים ציבוריים הם כמעט תמיד בכריעה, כך שנייר טואלט אחד נועד גם לאחיזה בצינור המים מטעמי היגיינה, לכל אלה שמתקשים לכרוע ללא ״תמיכת/עזרת ידיים״....
מעניין אם עובדה בסיסית כזאת בכלל מצוינת או מוזכרת במדריכי טיולים או בשיתופי יידע אודות יפן והנורמות ה״סניטריות״ בה

 

[herouth]

חשבתי ששירותי הכריעה זה משהו שכבר לא קיים בערי התיירות.

 

[Tenguy]

אל תבני על זה.... בהרבה פארקים ובמקדשים שרותי ישיבה לא בנמצא

 

[mishel s]

קיים בכל מקום

אפיללו בטוקיו...בתחנות רכבת.
מה שכן, בערי התיירות משתדלים לשים גם שרותים רגילים אז תמצאי נניח שנים שלושה תאים של שירותי כריעה ותא אחד של שירותים רגילים.
במקומות יותר מודרניים/חדשים, יתכן והיחס יהיה הפוך.
בבנייני עסקים מודרניים למשל כבר לא יהיה שירותי הכריעה.
אבל בתחנות רכבת וכו, היכן שהעמך מסתובבים, כולל אוג'יסנים למניהם, יהיו.

 

[herouth]

טוב, אני מניחה שלפחות אפשר להתנחם בזה שמדובר ביפן

...אז גם שירותי הכריעה מן הסתם מבהיקים ונוצצים.

 

[Nadavu]

דווקא אהבתי את שירותי הכריעה

תעלה קטנה ברצפה זה הרבה יותר חסכוני ואלגנטי מאשר מושב אסלה. וגם תנוחת הכריעה הרבה יותר הגיונית מבחינה אנטומית מאשר לשבת על כסא עם חור באמצע. הפעם הראשונה היתה קצת מפחידה (נזכרתי בסיפור של אבי ממלחמת לבנון הראשונה, כשאחד מחבריו לפלוגה רץ לעשות את צרכיו תחת אש, ומרוב לחץ לא שם לב יותר מדי הוא עושה, וקלע הכל בול לכובע של הדובון. כמובן שהוא גילה את זה רק אחרי שהוא לבש אותו בחזרה..), אבל זה רק מחסום פסיכולוגי שצריך לעבור פעם אחת.
מצד שני, לדברי חברתי זה הרבה יותר מסובך להחליף תחבושת כשאין אסלה לשבת עליה.

 

[Nadavu]

ואם כבר הזכרתי תחבושות

קנינו חבילה בסופר, והקופאית ארזה אותה בשקית חומה ודיסקרטית שלא יראו מה זה. אני דיי הופתעתי לראות פתאום שקית חומה שלא זכרתי שקניתי, אז התחלתי לנער את זה ולהתהות בקול רם מה זה, ומאוד הבכתי את המסכנה.

עריכה: טוב, זה לא היה קול רם, אלו היו לחישות רמות. אבל הקול שלי מתחיל לאט לאט לחזור לעצמו, אם זה מעניין מישהו.

 

[mishel s]

זה עובד לשני הכיוונים, עניין המבוכה

כשאני הייתי בטיול ביפן עם החברה היפנית והיא גילתה שהיא צריכה תחבושות עצרנו בקומביני לקנות, אבל אז הלכנו וחיפשנו קומביני אחר.... כי אם היא תקנה וישר תלך לשירותים הקופאי ידע מה היא עושה שם, חס וחלילה...
&nbsp

 

[Nadavu]

לא שאלתי בנוגע לנייר טואלט, אלא באשר לנייר לניגוב ידיים

דווקא נייר טואלט ראיתי בכל מקום, וכשאף אחד לא מסתכל אני מוציא מהתאים כדי לנגב את הידיים.

 

[Tenguy]

כניראה שבערים עצמן המצב יותר טוב

מנסיון שלי בקיוטו ובעיקר מקדשים, הרים, מקומות מרוחקים ובפארקים ציבוריים ובעיקר בטיולים בפריפריה .... אני בקושי מצאתי גם נייר טואלט. עקב החוויה הזאת, אני תמיד מסתובב עם כמה חבילות נייר טישיו, שמא אולי גם אצטרך לנדב אחת לאחר/ת כפי שכבר קרה לי ביפן. יכול להיות.שהיום המצב השתפר בהשוואה למה שהיה לפני 10-5 שנים.

 

[Tenguy]

לגבי סבון - בשירותים ציבוריים זה דיי נדיר

אני יוצא מתוך הנחה שרוב היפנים מעדיפים להתנקות בסבון במקום אחר מאשר בשירותים שנחשב למקום ״מלוכלך״... הרי אם ישימו סבון בשירותים, עצם המצאות הסבון בשרותים - כבר תגרום ל״לכלוכו״ ללא תקנה...
כנראה - לאחר השרותים, הולכים למקום אחר שנחשב ל״נקי״ , חדר אמבטיה, bathroom - ושם שוטפים את הידיים עם סבון
&nbsp

 

[EmilyNeko]

מוזר...

חוץ מפעם אחת-פעמיים תמיד תמיד היה נייר טואלת. וסבון אין לי מושג. אני יודעת כשבאתי ליפן בפעמים הראשונות, והשתמשתי בסבון של השירותים, זה כול כך הסריח לי שאני לא משתמשת בסבון ציבורי. אז מאז לא שמתי לב. אבל נייר טואלת כמעט תמיד יש.
ולגבי השירותים בסגנון יפני שיש חור בריצפה, היפנים עצמם לא אוהבים אותו! לפחות לא הבנות.
הרבה סבתות בשירותים ציבוריים מחכים שיתפנה אסלה בסגנון מערבי יותר. ואז כשמיתפנה שירותים בסגנון יפני הם נותנות לעקוב ואומרות שהן מחכות לשירותים מערביים חחח
וגם בשירתים בבית ספר, הבנות אומרות שהן שונאות שירותים בסגנון יפני ויורדות קומה לאיפה שיש שירותים מערביים חחח
גמאני ת׳אמת שונאת את השירותים בסגנון יפני חחחח

ולגבי השקית החומה. כן הם שמים דברים שלא נעימים שאנשים אחרים רואים. וזה תכלס מה זה נכון. תמיד יתפדחתי לקנות תחבושות בארץ. אלה אם אני לוקחת תיק.
הייתה לי לקוחה שאמרה לי שאין טעם לשים בשקית חומה ושאלה אותי אם אפשר להשתמש בשירותים שלנו.
אז אני חושבת, שבתגובה אצל מישל, זה כניראה תלוי עם הבחורה אישית מיתביישת בפני אנשים, כי יש אנשים שלא אכפת להם להשתמש בשירותים של אותו קונביני במיקרה וקנו משהו ״מביך״ חחח

 

[johnny d]

זה סתם עניין של דורות שונים, אנחנו הזקנים חיים בעולם אחר (גם בישראל).
אבל ברצינות יש הבדל רציני בתרבות של גילאי 30+ ו10+ גם ביפן וגם בישראל.

 

[semuelf]

אישתי העדיפה את השרותים היפניים

יש קטע של בנות לא לשבת על השרותים עצמם במקומות ציבוריים.
אז במובן הזה, אישתי העדיפה את הסגנון היפני שבעצם לא נוגעים באסלה עצמה, לעומת המערבי שהיא צריכה להתאמץ לא לשבת.
אבל כל אחד והג'וקים שלו.