תלוי מאוד בעיתון המדובר...
ברמת העיקרון, רצוי לשמור את הצבעים ברמת בסיס מקסימום לקחת מעברי גרדיאנט (קצת כמו חוברות קומיקס ישנות...). רצוי גם לא לעשות יותר מדי גוונים בהדפסה וגם לא שטחים קטנים יחסית של כל גוון או צבע. אבל הכל תלוי בעיתון איתו את עובדת. עד כמה שידוע לי... מעריב (שגם מדפיס את זמן תל אביב, חולון בת ים, מלאבס, ועוד כמה מקומונים גדולים) עובד בדפוס דיגיטלי ולכן יוכל לקבל ביתר קלות גם אפקטי הצללה קלים וגרדיאנטים ארוכים. ידיעות אחרונות (שגם מדפיס את כל העיר בים´, ידיעות השרון ידיעות הדרום וכ"ו) עובד בדפוס דיגיטלי אבל יותר מתקדם ולכן יוכל לספק גם גווני גרדיאנט קצרים יותר ומפורטים יותר. הארץ (שגם מדפיס את העיר בת"א, וחיפה ועוד כמה), עובד בדפוס פרוצס שזו שיטה די מיושנת שעושה התאמות צבע די פרימיטביות. שם שווה בהחלט לשמור על פשטות מירבית. צבעים אחידים עם הצללות בסיסיות ומעברי צבע מינימלים. כל זה מידע כללי, אם לא דייקתי בשמות המקומונים של כל עיתון אנא סלחו לי. לגבי מכונות הדפוס אני יודע על מה אני מדבר. אם מדובר על הדפסה מיוחדת בתוך אחת הקונסטלציות המסחריות של ידיעות או מערבי לבתי ספר וכ"ו, אז אפשר לעשות את זה ברמה כמו של הוצאה לדפוס בידיעות אחרונות. בכל מקרה, אני מאמין שלעורך הגרפי ולאנשי הדפוס יהיה מושג מינימלי לגבי יכולות המכונות שלהן. אז אם את יכולה לפרט יותר באיזה עיתון מדובר, אני חושב שאוכל לעזור לך להבין את מגבלותיך בנושא. מקווה שעזרתי, עופר.