נילחמת בין הכאב לחיים פעם אחרת אחרונה....
מבקשת סליחה מצטערת ובאמת מכל הלב אני מודע לך נסחפת עם גלים , אני יודעת שאמרתי דברים שלא הייתי אמורה לומר ואמרתי אותן
מכאב עצבות בלי לדעת מה אני כבר אומרת ואני מאוד מטערת נסחפסת , יש לך נשמה טהורה ולב זהב .אני מודע לך מכל הלב והנשמה על עזרתך.
במלחמת החיים אני נילחמת נאבקת כואבת ונישרפת עמוק בתוכי בנישמתי.
בין הקירות לבין הבדידות והעצב בתוך עולם חסר שקט ורחמים אני נילחמת ברצון הקטן שנותר בי נילחמת בשביל לשרוד ולחיות, אך הדיכאון שבכאב
והסבל ששורף תלב ותנשמה עמוק בתוכי לא נותנים בי רגע של מנוחה או שלווה קטנה בלב.
רגע של נחמה מעולם לא מצאתי ולא הרגשתי בכל משך חיי, אחרי כל מה שעברתי בחג הזה נישבעתי לעצמי שסיכוי אחד אחרון אני נותנת
בכדיי לנסות שוב כנגד כל הסיכויי שוב להילחם ולשנות את חיי למרות הקושי והבדידות שבי צ'אנס אחד אחרון אני נותנת לנישמת ליבי.
הדרך אומנם הקשה ארוכה וכואבת ליפול שוב או לא אייני יודעת מה באמת יקרה או מה ישנה תכל בחיי.
אבל אני יודעת שאני חייבת לנסות פעם אחת ואחרונה לשנות הכל , ללא משפחה וחברים או חברות בלי כלום בעולם לא יודעת
מהיכן אני יקח את הכוחות להילחם במלחמה הזאת על חיי פעם נוספת.
כולם חושבים שאני משוגעת פסיכופטית שאני באמת לא כזאת קשה לאחרים להבין מהו דיכאון וכאב כי הם לא עברו את הכאב שבדיכאון.
הפעם אני הולכת להילחם בכל כוחי שנותרה בי ועם הכשל לפחות ידע שניסיתי שוב להציל או לשנות דבר אחד קטן בחיי , אך עם באמת הכשל אני כבר
לא יכתוב או ידבר פשוט יעלם לי מבלי שאף אחד ידע,
הבדידות חונקת משאירה אותי לבד כואבת ונאבקת מחזירה אותי לימים שעברו , את הכל עברתי בחיים והיתמודדתי כנגד הכל למרות הקושי והבדידות
בסוף מגיע לו הרגע שגם הנשמה כבר איינה יכולה עוד ליסבול יותר.
בחג הזה נישבעתי נדר נדרתי ועל ספר תורה נישבעתי שהפעם זה הכל או לא כלום חיים או מוות מלחמה על חיי עד הסוף מה שאמור לקרות יקרה הרי ככה או ככה זה כבר
לא משנה. לאן ששלחו אותי בבית חולים אני ילך צ'אנס אני ייתן כי כמו כולם גם אני רוצה לחיות ולהיות מאושרת בחיים, לא ביקשתי מעולם כסף זהב וארמונות רק לחיות בכבוד
ללא כאב סבל וצער לא לחיות לבד בעולם קודר ועכזר.
מכאב עצבות בלי לדעת מה אני כבר אומרת ואני מאוד מטערת נסחפסת , יש לך נשמה טהורה ולב זהב .אני מודע לך מכל הלב והנשמה על עזרתך.
במלחמת החיים אני נילחמת נאבקת כואבת ונישרפת עמוק בתוכי בנישמתי.
בין הקירות לבין הבדידות והעצב בתוך עולם חסר שקט ורחמים אני נילחמת ברצון הקטן שנותר בי נילחמת בשביל לשרוד ולחיות, אך הדיכאון שבכאב
והסבל ששורף תלב ותנשמה עמוק בתוכי לא נותנים בי רגע של מנוחה או שלווה קטנה בלב.
רגע של נחמה מעולם לא מצאתי ולא הרגשתי בכל משך חיי, אחרי כל מה שעברתי בחג הזה נישבעתי לעצמי שסיכוי אחד אחרון אני נותנת
בכדיי לנסות שוב כנגד כל הסיכויי שוב להילחם ולשנות את חיי למרות הקושי והבדידות שבי צ'אנס אחד אחרון אני נותנת לנישמת ליבי.
הדרך אומנם הקשה ארוכה וכואבת ליפול שוב או לא אייני יודעת מה באמת יקרה או מה ישנה תכל בחיי.
אבל אני יודעת שאני חייבת לנסות פעם אחת ואחרונה לשנות הכל , ללא משפחה וחברים או חברות בלי כלום בעולם לא יודעת
מהיכן אני יקח את הכוחות להילחם במלחמה הזאת על חיי פעם נוספת.
כולם חושבים שאני משוגעת פסיכופטית שאני באמת לא כזאת קשה לאחרים להבין מהו דיכאון וכאב כי הם לא עברו את הכאב שבדיכאון.
הפעם אני הולכת להילחם בכל כוחי שנותרה בי ועם הכשל לפחות ידע שניסיתי שוב להציל או לשנות דבר אחד קטן בחיי , אך עם באמת הכשל אני כבר
לא יכתוב או ידבר פשוט יעלם לי מבלי שאף אחד ידע,
הבדידות חונקת משאירה אותי לבד כואבת ונאבקת מחזירה אותי לימים שעברו , את הכל עברתי בחיים והיתמודדתי כנגד הכל למרות הקושי והבדידות
בסוף מגיע לו הרגע שגם הנשמה כבר איינה יכולה עוד ליסבול יותר.
בחג הזה נישבעתי נדר נדרתי ועל ספר תורה נישבעתי שהפעם זה הכל או לא כלום חיים או מוות מלחמה על חיי עד הסוף מה שאמור לקרות יקרה הרי ככה או ככה זה כבר
לא משנה. לאן ששלחו אותי בבית חולים אני ילך צ'אנס אני ייתן כי כמו כולם גם אני רוצה לחיות ולהיות מאושרת בחיים, לא ביקשתי מעולם כסף זהב וארמונות רק לחיות בכבוד
ללא כאב סבל וצער לא לחיות לבד בעולם קודר ועכזר.
