נימצאת בפוזיציה הזאת

[sole2]

נימצאת בפוזיציה הזאת

כבר המון זמן . בניתוק בסגירות אין יוצא ואין בא. מתוך בחירה. לא שזה מפריע לי ההפיך התרגלתי . אך משהו זז לי מתוך שהייתי הקצרה כאן איתכם, למדתי לא מעט ועל כך מודה .ואשר הביאני לכתיבת השורות הנ'ל. לא נישאר בי כלום. הכל כה מבולבל וניראה שהלך לאיבוד. דרך אין ,ואקטיביות אין.ובכל זאת צץ לו הצורך מאי שם לחדש את הקשר האמיתי עם עצמי ,את מערך האמונות הנטיות והכוחות שנעלמו.ופענוח השקפת העולם הקונפליקט הוא שאני יודעת את התשובה לשאלה אך החידלון משתלט עלי איך מצליחים ליצור כוחות מחודשים?- בעזרת תיקון מחודש וחזרה לשורשים הפנימים - בעזרת מיילד". שלכם 0.

 

[ישראל שורק]

סול יקרה השייכת למשפחת פעילי הלילה

והכוחות הללו, לפחות חלק מהם או הבט שלהם, באו לידי ביטוי בסיפור חייך ובעוצמה שבה נרתמת לשיקומו של בנך. היום תגובותיי היו בהשראת ניטשה. ניטשה היה זה שטבע את המשפט (שהפך לקלישאה) "מי שיש לו "מה" יוכל לשאת כל "איך". כאשר היצבת יעד ברור לעצמך (נניח שהבן שלך יצא מבית החולים או מן המחלקה הסגורה) מצאת כוחות בלתי רגילים ויצרת כוחות חדשים (שאולי לא היכרת בעצמך קודם לכן) לטובת מימוש המטרה הזאת. נראה לי שכעת את זקוקה, בין השאר, לניסוח יותר ברור של מטרות. לאיזה שהוא דיבור בהיר עם עצמך שיצמיח כמה נתיבים בהירים לפעולה, למחשבה, להשגה. את אומרת שאת יודעת את התשובה לשאלה (שאותה לא ניסחת בבהירות) אולם יתכן שגם "התשובה" מצויה בתודעתך באופן אינטואיטיבי ועמום בלבד. גם זה, אגב, לא עניין של מה בכך. כפי שהיטבת לומר, יכול להיות שאת זקוקה למיילד. למישהו שיתן לך יד ויעזור לך סוף סוף ללבלב. ממש כשם שהשמש מסייעת לצמחים ללבלב אני חושב שבהירות עוזרת לכוחות החיים והיצירה שלנו ללבלב. לצד כוחות החיים של השתיל הרך מצויים בך, ככל שזה נראה, גם כוחות הרס, כאוס וחידלון המבקשים להצמית אותו. צריך לגייס נחישות למאבק בהם. אני מאמין (אמנם בזהירות המתבקשת...) שניחנת בהם. האם תרצי לשתף אותנו, מעורפל ככל שזה יהיה בשאלה או בתשובה המסתמנת שלך? יש שהוצאה לאור של לבטים היא עצמה חלק מתהליך השיקום.

 

[sole2]

גיוס נחישות

תודה ישראל יקר ,צודק בכל מה שכתבת אני מספרת כאן את הצד הכי נמוך שהיגעתי ולוקחת בחשבון את ההשלכות על הרושם שזה עשוי לגרום. תהליך השיקום והמאבק הוא תהליך אמיתי ואני מודעת היטב למצבי . ישנם כוחות אשר פועלים עלינו במטה קסם ויכולים לעקור הרים ממקומם. כח האהבה כח האמונה כח החיים וההשרדות ועוד. אני לא מצליחה לגייס אותם כרגע ,לעצמי . התקופה הנוכחית היא מיוחדת במינה עבורי בה אני חוות את החיים מהבחינה הכי פשוטה שלהם.פשוט מהבית ,לא עובדת כבר 4 שנים (יציאה לפנסייה רפואית מוקדמת )ומכיוון שכך הישתנו כל אורחות חיי מפעילות אינטנסיבית סביב השעון, לחוסר מוחלט . העיניין הוא שאני רגועה מבחינת המטלות והאחריות מבחוץ ,אך מתעוררים להם מבפנים כוחות שרוצים להשחית עד הסוף.ומאידך ,מרגישה שאני לא מועילה וערכי העצמי נמוך , חושבת שאין לי את ה"מה ולכן גם לא יכולה לשאת את "האיך". כך נאלצת להרים ידיים מפני שאנני יודעת להילחם נגד הכוחות כאלה. עדיין לא הסתגלתי לאורח החיים המשונה שהכל מתנהל "בסלואו- מוו'שן" מסביבי ,והמנוחה הורסת כל חלקה טובה בראש .- כל מטרה שאני מנסה להציב ישר קופצים כמה תרוצים להפילה.אין לי שום מוטיבציה לעזור לעצמי או לשמור על עצמי מכל משמר, ומכאן הידיעה שכוחות מחודשים לא יהיו מנת חלקי כל עוד המצב הזה נימשך. תודה שלכם ס

 

[ישראל שורק]

חוכמת הגוף

האם אנחנו צריכים להתאים את ההתנהגויות שלנו לאיזה שהוא מודל מחוצה לנו? בדרך כלל התשובה היא כן רבתי, וביותר ממובן אחד: יש לו"ז לעבודה, לו"ז לסידורים וכיו"ב. אני מתבונן בעובדה שאת כותבת באינטרנט בלילות, ז.א שסדר יומך הפוך מזה של שוק העבודה ואני שואל את עצמי אם את באמת רוצה שסדר יומך יתנהל כסדר יומו של אדם עובד, שמעוניין בהשתלבות "סטנדרטית", בתחום "סטנדרטי". נראה שלא. נראה לי שגיוס "מה"... הוא תהליך דיאלוגי שאת בשלה לקראתו מאוד. אני לא חושב סול יקרה שהתהליך עצמו יכול להתקיים בפורום הזה ובאופן פומבי. מה שכן, אפשר להציג דגמים שונים של גיבוש "תוכן" ואת זה אעשה מאוחר יותר. אנא שמרי על עצמך מכל משמר. ישראל

 

[אביר דרקון]

ענית לעצמך !

מכיר את ההרגשה - אור חייך עוד יאיר אם תירצי . . . - מה בעצם ? ? ? ( אפשר לעזור ? )

 

[אביר דרקון]

ענית לעצמך !

מכיר את ההרגשה - אור חייך עוד יאיר אם תירצי . . . - מה בעצם ? ? ? ( אפשר לעזור ? )

 

[sole2]

אני נעזרת בכל מה שאני יכולה

חשבתי לתת לדיון על הטיפול הפילוסופי אתגר בצורת סיפורי שגם אני תנוח דעתי ממנו כי ההווה תקוע עמוק באדמה תודה אביר סוסך שחור או לבן?