ציטטות של פסקאות נבחרות -
{
"זה אפילו לא קצה הקרחון", אומר ל"מוסף כלכליסט" מייקל הלפרן, מנהל התוכנית ליושרה מדעית ב"איגוד המדענים המודאגים" (באנגלית: "Union of Concerned Scientists", ובקיצור UCS . (UCS, עמותה שרשומים בה כ־400 אלף אזרחים ומדענים מרחבי העולם, מייצרת בשנים האחרונות עוד ועוד כותרות במסגרת המאבק הציבורי שהוא מוביל לחשיפת ההשפעות והלחצים, הנסתרים וההרסניים, של תאגידים וגורמים מסחריים על המחקר המדעי.
השנה פרסם הארגון דו"ח בן 64 עמודים שמתאר בראשי פרקים את השיטות הרבות והיצירתיות להכפשה, איום, וניסיונות סילוף וצנזורה שמדענים סובלים מהם, ואת תפקידם הנרחב של תאגידים מסחריים במסכת הלחצים. הדו"ח, ששמו "עץ הם מרוויחים, פלי אנחנו מפסידים", מתעד עשרות פרשיות ותחקירים שמציירים יחד תמונה עגומה שלפיה בתוך כמה שנים חלק ניכר מהידע האקדמי בעולם יהפוך לכלי שיווקי ריק, שתכניו ומסקנותיו מוכתבים בידי בעלי אינטרסים.
"על הממשלות שלנו מוטלת האחריות לדאוג לכך שהמדיניות שלהן תשמור על בריאות הציבור וביטחונו, ולשם כך נחוץ להן מידע מדעי עדכני", מסביר הלפרן בשיחת טלפון ממשרדי UCS בוושינגטון. "לרוע המזל, בשנים האחרונות העיוות והדיכוי של המדע גדלו באופן שמשפיע דרמטית על תהליכי קבלת החלטות בממשלות רבות בעולם, ובפרט בארצות הברית. לעיוותים אחראים גורמים מסחריים שיש להם מה להפסיד מפרסום המידע האובייקטיבי, ומנסים להשפיע על המדע כדי שישמיע את העמדה שמשרתת את שורת הרווח שלהם".
.
.
.
בעשור החולף החל UCS לתעד את מה שהוא מכנה "השחתת המדע בידי תאגידים". ב־2004 הוא שלח לנשיא בוש מכתב שמזהיר מהכרסום של תעשיית הלוביסטים במעמדן של ועדות מחקר מקצועיות. עם חותמי המכתב ההוא נמנו היועצים המדעיים הראשיים של הנשיאים לשעבר קלינטון, ניקסון ואייזנהאואר, וכן 15 זוכי נובל ועשרות דקאני אוניברסיטאות.
הדו"ח החדש התפרסם בפברואר, שלוש שנים אחרי שברק אובמה נכנס לבית הלבן, והפיח תקווה לשיקום מעמד ההמלצות המדעיות בהתוויית מדיניות הממשל. אלא שמאז, לפי ריכוז תחקירים ודו"חות וראיונות עם מאות מדענים, המצב רק החמיר. וכפי שאמרה שותפתו של הלפרן לחיבור הדו"ח הבוטניקאית ד"ר פרנצ'סקה גריפטו מאוניברסיטת קורנל: "פוליטיזציית המדע עדיין איתנו, ולמרבה הצער היא רק איום אחד מרבים".
הדו"ח החדש לא רק מתאר מקרים של הפעלת לחץ על מדענים, אלא גם מנתח אותם וחושף את השיטה. וליתר דיוק, סדרה של שיטות חדשות שתאגידים גלובליים פיתחו בשנים האחרונות כדי להיאבק בפרסומים מדעיים "מזיקים".
.
.
.
מדעני הרפאים
אך מתברר שבלימת מחקרים לא מחמיאים אינה מספיקה. תאגידים רבים, בעיקר בתעשיית התרופות והטבק, מנסים כבר שנים להשפיע על המחקר האקדמי ולהביא לפרסום של מאמרים מחמיאים ומהללים, שיוצגו כמחקר מדעי אובייקטיבי וחסר פניות, שעבר ביקורת עמיתים. ביקורת עמיתים (ובאנגלית: Peer Review) היא סקירה של מחקר טרם פרסומו בידי צוות מומחים. היא לא מבטיחה איכות, אבל מהווה אישור לתקפות המדעית של שיטת הבדיקה.
בשנים האחרונות התגלו כמה מקרים שבהם מאמרים מדעיים שעברו ביקורת עמיתים התגלו כמוזמנים מראש על ידי תאגידים. בכמה מקרים התגלו זיופים של ממש: ב־2009 הודה העורך הראשי של ההוצאה המדעית המכובדת אלסוויר שבשנים 2002–2005 פרסמה הוצאתו את כתב העת "The Australasian Journal of Bone and Joint Medicine", שהוצג כנתון לביקורת עמיתים אך למעשה תכניו הוכתבו על ידי ענקית התרופות מרק. ב־1998 נחשף שהעורך הראשי של כתב העת הרפואי "Regulatory Toxicology and Pharmacology" קיבל לאורך 18 שנה יותר מ־3 מיליון דולר, במימון מחקרים ומשכורות ייעוץ, מחברת הסיגריות בראון אנד וויליאמסון, יצרנית סיגריות לאקי סטרייק. באותן שנים כתב העת שלו פרסם מחקרים שערערו על הקביעה שעישון פאסיבי מזיק לבריאות. על כתב העת "Indoor and Built Environment" נחשף באחרונה ש־60% מעורכיו ו־90% מכותביו נמצאים בקשרים כלכליים או קשרי עבודה עם יצרניות סיגריות.
אבל ממדי התופעה כנראה מבהילים יותר ממה שפורסם עד היום. הדו"ח של UCS טוען שמדובר בתעשייה שלמה ששמה Ghostwriting, "כתיבת רפאים", שבה תאגיד מעביר טיוטת מחקר ל"סוכנות לכתיבה מדעית" שמחברת עבורו מאמר תמורת תשלום, ואז שולח את המאמר לחוקר חיצוני שרק מכניס בו שינויים קטנים ומפרסם אותו תחת שמו. ב־2010 פרסם הסנאטור הרפובליקני וחבר הוועדה לבחירת שופטים צ'רלס גרסלי דו"ח בנושא, ובו עדות של עורך כתב עת רפואי ששמו לא נמסר, שלפיה כשליש מהמאמרים שנשלחים לכתבי העת נחשדים ב"כתיבת רפאים". בסקר אנונימי שכתב העת "Journal of the American Medical Association" ערך בקרב מחבריהם של 630 מאמרים מחקריים, כ־8% הודו ש"למאמר היו מחברים נוספים, ששמם לא הוזכר". מחקר אחר, שפרסם כתב העת "British Journal of Psychiatry", מצא שב־50% מהמאמרים המדעיים באמריקה אפשר למצוא קשר לסוכנויות כתיבה מדעית — בלי שידוע אם החוקר נעזר בסוכנות כדי לחסוך זמן, או אם הסוכנות עבדה בשירות חברה מסחרית, והחוקר הצטרף רק בשלבים האחרונים.
.
.
.
"האם תאגידים משחיתים את המדע?", מהרהר בקול פרופ' הנרי גרילי, ראש מכון המחקר למשפט ומדעי החיים באוניברסיטת סטנפורד ויו"ר ועדת ההיגוי של המרכז לאתיקה וביו־רפואה באוניברסיטה. "כדי להשחית משהו תחילה עליו להיות טהור, והמדע מעולם לא היה טהור או נטול שחיתות. אין מדען שהמחקר שלו חף מאינטרסים. מישהו צריך לשלם על המעבדות, האסיסטנטים והטכנאים, ולעתים קרובות מי שמשלם לחלילן קובע איזה שיר ינוגן. המכון הלאומי לבריאות (NIH) מעדיף מחקרים מסוג מסוים. קרן הצדקה המדעית של לארי אליסון מעוניינת בעיקר במחקרים שמאריכים את תוחלת החיים, בעיקר זו של לארי. והמדענים עצמם שואפים לכבוד ורוצים לזכות בפרסים נחשבים, ובדרך לשם, רבים מהם יהיו מוכנים לעוות את המדע שלהם".
}