ניסוי
הבטתי בתעודה. "20" היה כתוב שם. ´מה?´ זה כל מה שעבר לי בראש ´למה?´. הלכתי אל המורה ושאלתי למה המחשב קבע שקיבלתי "20". המורה משך בכתפיו ואמר: "קבוצת הבוחנים החליטה לפסול את עבודת המחקר שלך. אין מה לעשות". למדתי אצל המורה הזה שלוש שנים ועל העבודה עצמה עבדתי במשך שנתיים והם ביטלו אותה. לא הבנתי למה. מילאתי את כל הסעיפים ואפילו עשיתי כמה שלא היו חובה. הנושא שבחרתי היה מקובל עליהם. באמת לא הבנתי מה לא בסדר... המורה נד בראשו למשמע זה ואמר: "תגיש שאילתא לפורום. אולי הם יענו לשאלה שלך". הוא הרים את ידו ואמר שהוא לא מוכן לדבר על זה. אני הלכתי הביתה. הצלחתי להשיג אחת מהם אחרי שלושה ימים. "למה פסלתם את העבודה שלי?". היא אפילו לא העלתה את הפונקציה החזותית אלא כתבה מייד: "תקשיב! על מה שעשית שם יכולת לחטוף בקלות עשרים שנה בכלא ולא עשרים בתעודה. אם אינך יודע מה עשית, כדאי שתעבור שוב על הספרים שלך, אדוני הצעיר!". למזלי הרב, הרובוט הקשיש עדיין לא שרף את הספרים ואף הוסיף: "ידעתי שתבוא לקחת אותם. הייתי אומר לך למה קיבלת עשרים אבל אני מעדיף שתלמד את זה בכוחות עצמך". הרובוט הניח בידי שלושה ספרים עבי כרס ועליהם כתוב השם שלי ושוליהם חרוכים במעט. עברתי על כל הספרים ולאחר נצח ראיתי למה הם פסלו את העבודה שלי. הרובוט אפילו סימן לי את הקטע במרקר. "לאחר שסיימתי לבצע את הניסוי על התת-בוגר ממין הומו ספיינס ספיינס בשעה 4:59 שעון מקומי, השבתי אותו לביתו." לקחתי את דף הסעיפים וראיתי את הסעיף- ´לאחר תום הניסוי, על הנסיין להשיב לאובייקט הניסוי את מוחו ולמחות את כל תוצאות הניסוי, ככל שיהיה הדבר אפשרי. העובר על סעיף זה, ייענש בעשרים שנה או יותר לפי החלטת בית המשפט´.
הבטתי בתעודה. "20" היה כתוב שם. ´מה?´ זה כל מה שעבר לי בראש ´למה?´. הלכתי אל המורה ושאלתי למה המחשב קבע שקיבלתי "20". המורה משך בכתפיו ואמר: "קבוצת הבוחנים החליטה לפסול את עבודת המחקר שלך. אין מה לעשות". למדתי אצל המורה הזה שלוש שנים ועל העבודה עצמה עבדתי במשך שנתיים והם ביטלו אותה. לא הבנתי למה. מילאתי את כל הסעיפים ואפילו עשיתי כמה שלא היו חובה. הנושא שבחרתי היה מקובל עליהם. באמת לא הבנתי מה לא בסדר... המורה נד בראשו למשמע זה ואמר: "תגיש שאילתא לפורום. אולי הם יענו לשאלה שלך". הוא הרים את ידו ואמר שהוא לא מוכן לדבר על זה. אני הלכתי הביתה. הצלחתי להשיג אחת מהם אחרי שלושה ימים. "למה פסלתם את העבודה שלי?". היא אפילו לא העלתה את הפונקציה החזותית אלא כתבה מייד: "תקשיב! על מה שעשית שם יכולת לחטוף בקלות עשרים שנה בכלא ולא עשרים בתעודה. אם אינך יודע מה עשית, כדאי שתעבור שוב על הספרים שלך, אדוני הצעיר!". למזלי הרב, הרובוט הקשיש עדיין לא שרף את הספרים ואף הוסיף: "ידעתי שתבוא לקחת אותם. הייתי אומר לך למה קיבלת עשרים אבל אני מעדיף שתלמד את זה בכוחות עצמך". הרובוט הניח בידי שלושה ספרים עבי כרס ועליהם כתוב השם שלי ושוליהם חרוכים במעט. עברתי על כל הספרים ולאחר נצח ראיתי למה הם פסלו את העבודה שלי. הרובוט אפילו סימן לי את הקטע במרקר. "לאחר שסיימתי לבצע את הניסוי על התת-בוגר ממין הומו ספיינס ספיינס בשעה 4:59 שעון מקומי, השבתי אותו לביתו." לקחתי את דף הסעיפים וראיתי את הסעיף- ´לאחר תום הניסוי, על הנסיין להשיב לאובייקט הניסוי את מוחו ולמחות את כל תוצאות הניסוי, ככל שיהיה הדבר אפשרי. העובר על סעיף זה, ייענש בעשרים שנה או יותר לפי החלטת בית המשפט´.