ניסיון ב´ -מדיניות חיים עלפי הרגש

[רוני פרוסט]

ניסיון ב´ -מדיניות חיים עלפי הרגש

שלום לבאי הפורום! עלפי התפישה הרוחנית נכון לתת ביטוי לכל הרגשה שעולה למען זרימת האנרגיות, מניעת מחסומים המביאים מחלה וסבל פיסי וכן מביא לצבירה ב"מחסנים" של התת מודע ופעם זה יפרוץ. האם הנך מסכים/ה עם הנאמר עד כה? בהנחה שזה נכון, מה דעתך? קח/י בחשבון את הסכנות בהתנהלות עלפי הרגש- למשל פיטורים מהעבודה כי היית/ה ב"דיכי" והרגש הכתיב לך להשאר במיטה. או עצם השהייה במיטה העצימה את הדיכאון... להשתמע- רוני

 

[הגר שפריר]

מדיניות חיים על פי רגש

יש בסיס נכון מאוד בתפיסה הרוחנית. חשוב מאוד לתת ביטוי לכל הרגשה שעולה בכדי לסייע לזרימת אנרגיות ולמנוע יצירת "מחסנים". עם זאת, להבנתי, קיים פער בין מתן ביטוי לכל הרגשה שעולה לבין התנהלות עפ"י הרגש כאורח חיים. אם אנחנו מקבלים על עצמנו החלטה לנהל את חיינו עפ"י רגש בלבד, אנחנו לוקחים על עצמנו את האחריות לתוצאות הטובות והלא טובות של ההחלטה הזו... לכן, לפני שאנחנו מאמצים מדיניות חיים שכזו חשוב לאזן את הדברים ולשים את הגבולות במקומות שבהם ברור שבחירה בדרך הזו תביא להשלכות שליליות על חיינו (כגון פיטורין). אם אסכם את דעתי - מדיניות חיים על פי רגש היא דבר נכון כל עוד אנחנו לא פוגעים בעצמנו. הגר

 

[מיה נתיב]

מדיניות חיים עפ"י רגש - האמנם?

שלום לכולם. אני לגמרי לא מסכימה עם הטענה הזו. אני טוענת שאם כל אחד יביע כל רגש שעולה לו למען "זרימת האנרגיות" שלו, הרחוב יראה כמו בית משוגעים אחד גדול, אנשים יפחדו ללכת ברחוב...מה לעשות שאנחנו חיים בחברה, ויש אנשים מסביבנו, וצריך להתחשב גם ברגשותיהם...ולהסתדר איתם. אנחנו חיים בעולם המערבי ובעולם המערבי יש כללי התנהגות מסויימים ונורמות שצריך לשמור עליהם (אם לא רוצים אישפוז כפוי). לא יתכן שכל פעם שאני אהיה לחוצה או עצבנית או סתם לא מרוצה ממשהו, אני אתחיל לצעוק ולצרוח ולהוציא את האגרסיות שלי על אנשים ברחוב, בעבודה, או על בן הזוג. לא יתכן שכל אחד יגיד בקול את כל מה שעולה ברוחו, מבלי להתחשב בתגובות שזה יעורר. ואם תתעורר בנו תשוקה מינית עזה - אז מה? נקפוץ על האובייקט ונאנוס אותו? ומה עם תחושות תסכול, דכדוך, עצב, חרדה ודיכאון...אדם יושבת לשבוע ימים בכל פעם שהוא ישמע את החדשות או יקרא את העיתון? או כשמישהו יעליב אותו? נסתגר בבית, נפסיק לתפקד כבני זוג / אנשי משפחה / או לא נלך לעבודה כי עכשיו אנחנו נותנים ביטוי לרגשות? בלתי אפשרי לחיות בצורה כזאת. אולי על אי בודד או באיזה מנזר בהודו - אבל לא כאן. בדיוק בשביל זה קיימים התת מודע ומנגנוני ההגנה של האדם - בשביל שלא יתמוטט בכל שני וחמישי וימשיך לתפקד. ובשביל שלנו תהיה עבודה...

 

[הגר שפריר]

היי מיה, ברוכה הבאה בשערינו ../images/Emo13.gif

את מתארת כאן מצב קיצוני. אני בהחלט מסכימה איתך שאי אפשר לחיות אך ורק על פי רגש כי מדיניות כזו, כשהיא ננקטת באופן גורף המשפיע על אורח החיים, יכולה ליצור כאוס מוחלט אם כלל האנושות הייתה מחליטה לאמץ אותה. גם רוני תיארה בשאלתה מצב קיצוני. החוכמה היא למצוא את האיזון ולהגיב עפ"י הרגש במקומות הנכונים, שבהם ברור לנו שאיננו פוגעים באנשים שאנחנו אוהבים ושחשובים לנו, ויותר מכך איננו פוגעים בעצמנו. לפעמים הרגשות שלנו יכולים להוביל אותנו למקומות שחשיבה רציונלית לא תוביל אותנו. לאינטואיציה ולתחושות יש כוח ומניסיון לא כדאי לשלול אותן לחלוטין בתהליך קבלת החלטות. הגר

 

[yairon]

חיים על פי רגש ? במסגרת אינטימית

עיקרון חיים על פי הרגש, הוא בעצם אידאל שלא מתאים למציאות האנושית בה אנחנו חיים. כמו שלהתחיל לומר את האמת בכל סיטואציה, הוא אידאל, אבל יביא אותנו למריבות, פרידות, מלחמות בין אישיות ואסונות חברתיים אחרים, כך גם חיים נטו על פי רגש הם לא "בריאים" לנו מבחינה חברתית ועלולים להסתיים באסון פיזי אפילו. לדעתי יש להפעיל מנגנוני שליטה שונים, ולתת דרור לרגשות המצטברים בסיטואציות מאוד ספציפיות: אם בפורום אינטימי כמו בקרב משפחה קרובה, או חבר/חברה, או אפילו עם עצמנו בלבד. כמובן שאין לתת לרגשות להצטבר במידה מוגזמת, ויש למצוא את האיזון העדין בין חיים על פי רגש לבין הפעלת הגיון וטאקט. מוקדש לכל האנשים הרגשניים באשר הם

 

[רוני פרוסט]

חיים- רגש הכרות עם אבנר שילה

שלום לך! אבנר עובד עם אנשים חולי סרטן. חי את הנושאים הללו יום יום. בחוברת שלו "הזכות והעונג" מדבר על הגישה של סילוק רגשות שליליים כמו אשמה, צער, פחד, תיסכול וכעס.איך? למשל בשיטה הרווחת של פיתוח חשיבה חיובית. לטענת אבנר זה מוטעה ומזיק, זה יוצר הדחקה. מציע לוותר על התואר: "שליליים" ולהתייחס בחיוב לרגשות אלה. ביטוי הכעס, למשל, הוא בריא, לא גורם נזק ועובר מהר, אך אם לא יבוטא ישירות יהפך לטינה. הטינה כמו טין המצטבר בקרקעית אגם או שלולית. (לנו, אנשי הדימיון המודרך, כבר ברור המשך הדימוי והשלכותיוהפיסיות- נפשיות). החיים מזמנים לו ולכולנו שיעורים כל הזמן. מזמינה אותך לשתף באיזה שעור,ותודה להגר, מיה ו- yairon . להשתמע, רוני

 

[MemphisRaines]

חיים על פי רגש

אפשר לחיות על פי הרגש ובה בעת לחיות בצ7ורה שפויה ( כפי שהחברה מגדירה זאת ) לחיות על פי הרגש אומר ללכת עם הלב לחיות על פו הנורמה אומר לשקול את הדברים שביל הזהב נמצא היכן שהוא באמצע כשקמים בבוקר ואל בא כלום באופן חדפעמי אפשר להסתדר עם זה זה קורה לי לפעמים ואז אני מוצא את הדרך לאחר לעבודה / לא להגיע ולהשלים על כך ביום אחר ( או להשאיר בידי את האופציה לקחת יום חופש פתאומי ) כשה הופך למצב של יום אחרי יום אחרי יום זה מעיד על בעיה מהותית ולא משהו רגעי ואז הפתרון יהיה שונה לגמרי יכול מאד להיות שזה מעיד על מיצוי מקום העבודה יכול להיות שמשהו אחר בחיים מקרין ויוצר קושי במקום העבודה דברים כאלו מן הראוי לפתור במצב זה אני נותן ללב לדבר והולך לפיו ( כולל החלפת מקום העבודה או יציאה לחופשה ארוכה וכו....... ) אבל ללכת עם הרגש הז הרבה מעבר לעבודה ללכת עם הרגשה זה לתת לעצמי לבכות כשכואב לי לתת לעצמי את התענוג להוציא רגשות והכי חשוב לשים את עצמי במרכז שרון