ניסיון ההורים לשדך - מה אתם חושבים על זה?

[מעיין א3]

ניסיון ההורים לשדך - מה אתם חושבים על זה?

מה אתם חושבים על ניסיון ההורים לשדך לכם בחור/ה לצאת איתו/ה?
האם הייתם מסרבים בכל תוקף (כי דיי כבר, תפסיקו להתערב בחיים שלנו

)?
או שהייתם זורמים עם הצעות שהם מביאים לשולחן (נו, אז מה יכול להיות. מקסימום יהיה דייט נחמד שיגמר בארוחה חינם

)

לא אחת ולא פעמיים, אימי היקרה ניסתה לשדך לי בחור שהיא מכירה...
בין אם זה מהעבודה שלה, או בן של חברה קרובה.
לפעמים אני תוהה אם האם היא באמת חושבת שהבחור הזה מתאים עבורי? או שהיא פשוט מחפשת שיהיה לי מישהו וזהו......
לאחרונה היא ממש רצתה שאצא עם בן של חברת ילדות שלה-
ואמרתי, יאללה בואו נסתכל על הפרופיל בפייסבוק, ועל פי זה נחליט

אז על פניו הבחור נראה טוב, לומד לדוקטורט (ככה שיש שאיפות דומות),
צעיר, משכיל, חמוד.
אבל אמהמהמה- מעשן סמים בכמויות אדירות.
יש אולי אנשים שזה לא יפריע להם, לי אישית זה כן. ומאוד.
ואז באתי ואמרתי לה- זה סוג הבחור שאת רוצה לשדך לי???
לפעמים אני בטוחה שהיא לא מבררת את כל הפרטים על הבחור, אלא סתם מנסה למצוא עבורי מישהו, רק כדי שיהיה....

בלי קשר למקרה הספציפי הזה- איך אתם הייתם מגיבים להורים שרוצים לשדך לכם בחור/ה?

 

[Elle992]

סמים ודוקטורט

ממ, כמו שאני תמיד אומרת - לימודים לא מעידים כלום, אבל כלום - על בנאדם.
מבחינתי זה לא שיקול אפילו. ונתקלתי בלא מעט כאלה שלומדים אבל הם רחוקים מלהיות אנשים שארצה להיות איתם מכל מיני בחינות.

לצערי אצלי עיניין השידוכים התחיל מגיל נורא נורא צעיר..יותר מדי

היו פעמים מביכות והיו פעמים שפשוט חטפתי עצבים ומזל שזה לא נגמר רע.

הפעם הכי נוראית - ניסו לשדך לי בן בן דוד/ה של אמא שלי

כמובן שלא יצא מזה כלום, הייתי בת 14 והוא 16 ואממ..הוא היה די אטום.

אני פשוט ממשיכה לסרב, בתוקף, בעצבים ובדיבור כזה שמבהיר חד וחלק שאני לא בקטע, ולא יעזור כלום.

לאחרונה זה טיפה פסק אבל זה כנראה לא יפסק לעולם לגמרי.

************************************
​

מייחלת ליום הזה שיפסיקו לנסות לשדך לי ולתת לי לחיות
את חיי כמו שהם, עם הא-מיניות והאי-רצון בזוגיות בשלב זה בחיי או בכלל.

 

[מעיין א3]

אני לא יודעת אם כלום- אבל בטח שלא הכל

אני לא חושבת שזה נכון להכליל-
אנשים מורכבים מהרבה חלקים, ולימודים זה חלק אחד בהם.
מה שהרבה אנשים שוכחים זה- שלימודים מהווים רק חלק אחד מתוך האדם, ולא את המכלול כולו.
אין ספק שאם אדם עושה דוקטורט, זה לא אומר שהוא מושלם וטוב- עובדה, מצאתי אחד על סמים.
אבל אי אפשר לומר שיש חלק שלא מעיד משהו על בן אדם- הכל מעיד, אך לא קובע

&nbsp
__________________________________________
יש לי שאלה אישית אלייך- האם את פתוחה לגבי היותך א-מינית עם משפחה וחברים?
האם הם מודעים לעניין, ועדיין מנסים לשדך ולדחוף אותך?
או שהם לא מודעים בכלל, ולכן יש חוסר רגישות בעניין?

 

[Elle992]

הדבר היחיד שלימודים יכולים להעיד עבורי על בנאדם

זה שאולי יהיה לו מקצוע טוב/מכניס הכנסה נאה, לא מעבר.
ואולי זה נובע מכך שאני שופטת אנשים על דברים יותר עמוקים.
חשוב לי אישיות, הרגלים, התנהגות ואינטיליגנציה שתיהיה כמו שלי או לפחות קרובה.
יש לי גם בעיה מאוד עם שגיאות כתיב(אם זה נובע מדיסלקציה - מקובל, כשזה לא זה לא מתקבל אצלי) וכן הלאה.
אבל אני לא מאלה ששמים קריטריון של "חייב שתיהיה לו תעודה/תואר ראשון ועוד"
כי מהנסיון שלי זה לא עובד עבורי. בייחוד כשאני בעצמי שונאת לימודים וחושבת שזה כלא בחסות משכורת טובה

אמא יודעת שאני א-מינית, אבא לא, השאר - לא בטוחה אם יודעים אולי כן ואולי לא אבל אני לא סיפרתי.
מודעים ועדיין מנסים לדחוף לי, ימח שמם.
הם פשוט בתת מודע שלהם לא מבינים שאני לא מעוניינת בזוגיות, כי יש א-מיניים שמעוניינים בזוגיות וזה ממש לא סותר, אני אישית לא מעוניינת כרגע ואולי בכלל.

 

[White Knight1]

הורים

צריך לזכור שגם אם זה מעצבן או לא מתאים ההורים רוצים שיהיה לנו טוב, ז"א שזה תמיד מגיע מכוונה טובה.
מצד שני יש את המשפט המפורסם "הדרך לגהנום רצופה בכוונות טובות"

לי לא קרה ששידכו מישהי מבלי לשאול אותי קודם אם אני מעוניין, וממש לא חופרים לי על זה גם, אפילו די נדיר שההורים פונים אלי עם זה.. אבל כשזה קורה זה רק מצד אבא.
אבל תמיד סרבתי, לא בגלל שלא הייתי מעוניין אלא בגלל שזה מלחיץ אותי.

ואפילו אם היה יוצא לי לראות פרופיל בפייסבוק זה לא בהכרח היה נותן לי מספיק מידע, לא *כזה* מעניין אותי האמת במה היא עובדת או לומדת, יותר איכפת לי איזה סוג בן אדם היא.. אני למשל אוהב לראות קצת שטותניקיות אצל בחורות.. (במידה כן?

) לשדר קלילות, ואת זה קשה להבין מהצצה בפרופיל.

 

[מעיין א3]

אני מסכימה איתך

אני מסכימה איתך.
&nbsp
אני חושבת שגם אם אתה אדם עם ניסיון וגם אם אין לך ניסיון- לנסות לשדך לך מישהו יכול להיות משהו מאוד מלחיץ.
אני לא יודעת אם זה בגלל הדייט עצמו- אבל אין ספק שכמות הציפיות עולות: כי פתאום לא רק אתה מצפה שיקרה משהו (או הצד השני), אלא גם האנשים שמשדכים,
ולכן סף הלחץ עולה.
&nbsp
אין שום ספק שפרופיל בפייסבוק לא מעיד על כלום- ולא צריך לפסול אנשים על פי זה,
עם זאת, יש כן קווים אדומים (לכל אחד יש את הקווים האדומים שלי).
מבחינתי תמונה בחיק הטבע לא מעידה כלום על אדם, וגם לא תמונה שאדם נמצא וצוחק עם חברים בפאב. אבל כאשר ראיתי את כמות הסמים= הבנתי שאין שום סיכוי שאני אצא איתו.
זה הקו האדום שלי. ולכן סירבתי בתוקף

&nbsp
לגבי כוונות טובות- זה נכון שלהורים יש כוונות טובות, אבל יחד עם הכוונות האלו, יש כוונות נסתרות של אושר לעצמם ולא בהכרח לבן/בת שלהם. הם רוצים לראות את הבן/בת מתחתן/ת, ולכן יש בעייתיות בכוונות שלהם...
אמרתי לאימי שכמו שהיא לא נתנה להוריה לקבוע את בן הזוג, כך גם אני רוצה לקבוע את בן הזוג שלי

 

[ga26]

נתחיל מזה שארוחה חינם אף פעם לא יצא לי מדייט ראשון

בד"כ או שאני שילמתי או שהתחלקנו לא יצא לי שמישהי שילמה עלי בדייט ראשון (יש לי דעה ברורה בנושא אבל נשאיר את זה לדיון אחר).
לעניין - כשהייתי רווק חסר ניסיון מאוד הערכתי את הנסיון של ההורים לעזור ולשדך לי וזרמתי איתם. בגדול השיקולים היו כאלה:
- אני ביישן וגם ככה אין לי הרבה דייטים אז למה לא לנסות
- יש לי שיקול דעת ואני לא חייב להמשיך מעבר לפגישה ראשונה אם לא מתאים לי
- מספיקה פעם אחת שהם כן יקלעו
- גם שיטות ההיכרות האחרות מפגישות הרבה פעמים נשים שלא מתאימות

זה לא היה רק ההורים אלה היו גם בני/בנות דודים/ות ולמעשה את אשתי היכרתי דרך בת דודה ככה שמספיקה פעם אחת שזה עובד.

 

[Astroo]

השאלה אם את בכלל בעד השידוכים או נגדם

ואם את מתנגדת לשידוכים באופן כללי, איפה את מצפה לפגוש בן זוג עתידי? בחוף הים? אבל שם רק ערסים יגשו אלייך. במועדון? עוד יותר גרוע. אם זה לא קרה בצבא או באוניברסיטה, הסיכוי שתכירי באופן ספונטני מישהו שמתאים לך הוא קלוש.
&nbsp
&nbsp

 

[אנטילופה מצויה]

כל אחד צריך להכיר אנשים במקומות שנוח לו

ומתאים לאישיותו. יש הרבה אנשים שחשים בושה גדולה להכיר מישהו/מישהי במסגרות שציינת. החשש הוא דחיה והמשך הלימודים/שירות/עבודה עם האדם שדחה אותך.
הכל נורא אישי.

 

[Astroo]

לאנשים רגישים לדחיה שידוך זו האופציה היחידה

 

[אנטילופה מצויה]

שידוך לא תמיד בעל תוצאות רצויות

יש מגזרים שנוהגים לשדך בין גברים ונשים, ניתן לחפש שידוכים מספר פעמים ואם לא שודכת אחרי כמה פעמים זה שווה ערך לדחיה ואנשים לוקחים את זה קשה לא פחות.
&nbsp

 

[Astroo]

אבל בשידוך החרדה החברתית והרגישות לדחיה פחות באים לידי ביטוי

במיוחד לגבר זה מקל על החיים, כי הוא מצופה להזמין את הבחורה לדייט. הרבה יותר קל להתקשר לבחורה, כשיודעים מראש שהיא מצפה לצילצול ממך. וגם אם הדייט לא מצליח, לרוב לא פוגשים יותר את הבחורה הזאת.
&nbsp

 

[אנטילופה מצויה]

הבנתי אותך

אתה מתכוון למחסום הראשוני של הפניה. כאן אתה צודק, כשיש צפיה מהצד השני זה פשוט יותר.

 

[פרפר841]

זה מביך ומלחיץ

זה נעשה מתוך דאגה, אבל זה מביך.
אני מעדיפה להכיר מישהו דרך חברים זה גם סוג של שידוך אבל יותר מתון.
לדעתי הורים לא צריכים להתערב בזה באופן כזה. הדאגה יכולה להפוך ללחץ מצידם. הם יתחילו ללחוץ עליך להיות יותר נחושה ובמצבים כאלה קשה בכלל להיפתח ולשוחח עם מישהו באופן נורמלי ואז תרגישי גרוע עם עצמך ותהיה לך הרבה מבוכה מהמצב. עדיף להכיר מישהו במצב יותר פרטי ולא מחייב. באופן שיש בו פחות ציפיות או לחץ מצד אחד הצדדים.
גם השיחות על זוגיות, משפחה, ילדים שעולות עם ההורים מלחיצות ולעיתים לא עושות טוב ורק מזיקות לך כי הן נוגעות מקומות הרגישים שבך שאתה לא רוצה להזכיר אותם בשיחות משפחה.

 

[dori78]

הורים, דודים ושאר אנשים שלא באמת מכירים אותי

ההורים שלי לשמחתי לא ניסו לשדך לי מעולם. אנשים אחרים, לעומת זאת, ניסו גם ניסו.
מה אני אגיד לכם, זה היה בעיקר מביך.
שידכו לי אנשים שהמשותף ביני לבינם היה בעיקר המצב המשפחתי - הווה אומר "רווק/ה".
מגיל די צעיר הבנתי שאני שונה מהרבה אנשים מסביבי.
היום קוראים לזה "חופרת", פעם אמרו שאני לא יודעת לשמוח.
בדיעבד אני יודעת להגיד שאני פשוט מייחסת משמעויות אמיתיות לדברים:
לא מקשיבה לשירים רק כדי לזוז ולרקוד אלא שומעת וקולטת ממש גם את המילים;
קוראת בעיון גם פוסטים בפורומים ומתייחסת ברצינות, גם כשרוב האנשים מתייחסים לזה ככלי להפגת השעמום.
יש לי עוד דוגמאות אבל נראה לי שהעניין ברור - אני לוקחת את החיים יותר ברצינות מרוב האנשים שאני מכירה, מה שאומר שבדייט אני מנסה להתרשם מהבחור כאבי ילדי עתידי ורוב הפעמים זה נשמע לאנשים כבד מדי.

אני רוצה לציין שלא קרה לי כמעט שלא היה לי על מה לדבר בדייט, תמיד מצאתי נושאים לשיחה ואני מעולה במה שנקרא "small talk" כי איפשהו בגיל 25-26 החלטתי שאני צריכה להיות טובה בזה. אבל זה לא קדם אותי לשום מקום מבחינת הדייטים, בעיקר כשהצד השני לא הבין למה אחרי דייט של שעה וחצי של שיחה זורמת אני לא מעוניינת להמשיך...

שידוכים זה מעולה כשמדובר ב"שדכן" שמכיר את שני המשודכים וחושב שהם מתאימים.
לא כשמדובר במישהו שלא מכיר אותך אבל דוחף את האף כי נדמה לו שאתה לא מסוגל לבחור בעצמך עם מי לצאת...

 

[מצרפת המקרים]

רק אותי זה לא מלחיץ?

ההורים שלי מכירים אותי, כמובן לא כמו חברים קרובים ויש הרבה דברים שאני לא מספרת להם... אבל הם כן מכירים את הטעם שלי בגברים, ובואי נגיד שבחור שמעשן סמים כנראה הם לא ישדכו לי

כרגע אני בזוגיות, אבל אם ההורים שלי היו מנסים לשדך לי מישהו לא הייתי פוסלת את זה ישר. כמובן אם זה לא מגיע מנואשות והם באמת חושבים שאנחנו מתאימים, וכן אם השיחת טלפון הראשונה עוברת בשלום :]