הנדלניסט מהבקעה
New member
ניסיון להונות את רשות המיסים התגלה במהלך משפט.
ניסיון להונות את רשויות המס בעסקת מכר דירה התגלתה במהלך סכסוך משפטי בין המוכרים לקונים, ומעבר לפסה"ד כאמור, ישלמו הצדדים קנסות כבדים לרשות המיסים.
תקציר המקרה :
מחלוקת כספית בנוגע למכירת דירה הובילה לתביעות הדדיות בבית משפט השלום בירושלים. השופט מרדכי בורשטין הכריע לפני מספר ימים בעניין תוך העברת ביקורת על הרוכשים, שניסו להתחמק ממס רכישה על ידי "העלמת" 200 אלף שקל באמצעות נספח שקרי.
ב-2013 חתמו הצדדים על הסכם מכירת דירה בירושלים תמורת 1,618,000 שקל. בשלב מסוים הם נכנסו לחדר צדדי עם אדם נוסף וחתמו ללא ידיעת עורכי דינם על נספח בו נכתב כי המוכרים יקבלו עוד 200 אלף שקל אם תוך 4 חודשים ישיגו היתר לסגירת מרפסת לא חוקית בדירה.
חלף הזמן והתגלע בין הצדדים סכסוך שבעקבותיו הוגשה תביעה מצד המוכרים, שדרשו מהרוכשים 260,000 אלף שקל בין השאר בגין הפרת ההסכם ואי תשלום מלוא כספי התמורה, תוך שהפנו לאותו נספח סודי.
בתגובה, הרוכשים הגישו תביעה נגדית ובה ביקשו בין היתר לחייב את המוכרים בגין איחור של 32 ימים במסירת הדירה והסתרת המידע שחלקים נרחבים ממנה בנויים ללא היתר.
לגבי התוספת הכספית הם טענו כי השגת היתר לסגירת המרפסת היה תנאי לתשלום – ומאחר שהמוכרים לא עמדו בכך הם לא זכאים לו.
מנגד טענו המוכרים כי הנספח לא באמת קשור להיתרים כלשהם, והוא נערך רק משום שהרוכשים רצו לחמוק מתשלום מס רכישה. כלומר, הם התחייבו לשלם את הכסף בין כך ובין כך.
השופט בורשטיין קבע כי הרוכשים קנו את הדירה בידיעה שלמרפסת אין היתר ובדירה יש חריגות בנייה – ועובדה שבהסכם המכר אין שום הצהרה מצד המוכרים כי לנכס יש היתרים. עוד עולה כי בהסכם, האחריות בסוגיית החריגות הוטלה על הרוכשים – ולא על המוכרים.
כמו כן השופט קבע שנראה כי המטרה העיקרית לכתיבת הנספח הייתה הסתרת סכום העסקה האמיתי מרשות המיסים, לדברי אחד העדים לעסקת המכר, מחיר הדירה המקורי שקבעו הצדדים היה - 1,818,000 שקל.
השופט הוסיף כי התנהגות הצדדים סביב הנספח בהחלט מדליקה נורה אדומה בכל הקשור לחוקיותו אך למרות זאת הוא לא מתכוון לאפשר למי מהם להתנער כעת מההסכם. בהקשר זה השופט ציין כי הנושא ממילא כבר נמצא בבדיקה אצל רשויות המס – שמודעות לסכום העסקה המלא – כך ש"עסקינן באי חוקיות שהוסרה".
לגופו של עניין השופט קיבל את התביעה של המוכרים בחלקה ודחה את התביעה הנגדית של הרוכשים. השופט קבע כאמור כי הרוכשים לא הוטעו לגבי קיומן של חריגות בנייה והפרו בעצמם את ההסכם כיוון שלא שילמו את סכום העסקה המלא. בנסיבות אלה, גם לא ניתן לקבוע כי המוכרים איחרו במסירה.
משכך, נקבע כי הרוכשים ישלמו למוכרים - 160 אלף שקל שהם הפיצוי המוסכם שנקבע בהסכם על הפרתו. לסכום זה יתווספו הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד של 20 אלף שקל. פסק הדין קובע גם שהרוכשים ישלמו את מלוא המחיר שנקבע בין הצדדים עבור הדירה.
פסה"ד במלואו - https://www.psakdin.co.il/Court/ת-א-46463-01-14-בלוי-ואח-נ-כהן-ואח_1#.WmjFLNIjQdU

ניסיון להונות את רשויות המס בעסקת מכר דירה התגלתה במהלך סכסוך משפטי בין המוכרים לקונים, ומעבר לפסה"ד כאמור, ישלמו הצדדים קנסות כבדים לרשות המיסים.
תקציר המקרה :
מחלוקת כספית בנוגע למכירת דירה הובילה לתביעות הדדיות בבית משפט השלום בירושלים. השופט מרדכי בורשטין הכריע לפני מספר ימים בעניין תוך העברת ביקורת על הרוכשים, שניסו להתחמק ממס רכישה על ידי "העלמת" 200 אלף שקל באמצעות נספח שקרי.
ב-2013 חתמו הצדדים על הסכם מכירת דירה בירושלים תמורת 1,618,000 שקל. בשלב מסוים הם נכנסו לחדר צדדי עם אדם נוסף וחתמו ללא ידיעת עורכי דינם על נספח בו נכתב כי המוכרים יקבלו עוד 200 אלף שקל אם תוך 4 חודשים ישיגו היתר לסגירת מרפסת לא חוקית בדירה.
חלף הזמן והתגלע בין הצדדים סכסוך שבעקבותיו הוגשה תביעה מצד המוכרים, שדרשו מהרוכשים 260,000 אלף שקל בין השאר בגין הפרת ההסכם ואי תשלום מלוא כספי התמורה, תוך שהפנו לאותו נספח סודי.
בתגובה, הרוכשים הגישו תביעה נגדית ובה ביקשו בין היתר לחייב את המוכרים בגין איחור של 32 ימים במסירת הדירה והסתרת המידע שחלקים נרחבים ממנה בנויים ללא היתר.
לגבי התוספת הכספית הם טענו כי השגת היתר לסגירת המרפסת היה תנאי לתשלום – ומאחר שהמוכרים לא עמדו בכך הם לא זכאים לו.
מנגד טענו המוכרים כי הנספח לא באמת קשור להיתרים כלשהם, והוא נערך רק משום שהרוכשים רצו לחמוק מתשלום מס רכישה. כלומר, הם התחייבו לשלם את הכסף בין כך ובין כך.
השופט בורשטיין קבע כי הרוכשים קנו את הדירה בידיעה שלמרפסת אין היתר ובדירה יש חריגות בנייה – ועובדה שבהסכם המכר אין שום הצהרה מצד המוכרים כי לנכס יש היתרים. עוד עולה כי בהסכם, האחריות בסוגיית החריגות הוטלה על הרוכשים – ולא על המוכרים.
כמו כן השופט קבע שנראה כי המטרה העיקרית לכתיבת הנספח הייתה הסתרת סכום העסקה האמיתי מרשות המיסים, לדברי אחד העדים לעסקת המכר, מחיר הדירה המקורי שקבעו הצדדים היה - 1,818,000 שקל.
השופט הוסיף כי התנהגות הצדדים סביב הנספח בהחלט מדליקה נורה אדומה בכל הקשור לחוקיותו אך למרות זאת הוא לא מתכוון לאפשר למי מהם להתנער כעת מההסכם. בהקשר זה השופט ציין כי הנושא ממילא כבר נמצא בבדיקה אצל רשויות המס – שמודעות לסכום העסקה המלא – כך ש"עסקינן באי חוקיות שהוסרה".
לגופו של עניין השופט קיבל את התביעה של המוכרים בחלקה ודחה את התביעה הנגדית של הרוכשים. השופט קבע כאמור כי הרוכשים לא הוטעו לגבי קיומן של חריגות בנייה והפרו בעצמם את ההסכם כיוון שלא שילמו את סכום העסקה המלא. בנסיבות אלה, גם לא ניתן לקבוע כי המוכרים איחרו במסירה.
משכך, נקבע כי הרוכשים ישלמו למוכרים - 160 אלף שקל שהם הפיצוי המוסכם שנקבע בהסכם על הפרתו. לסכום זה יתווספו הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד של 20 אלף שקל. פסק הדין קובע גם שהרוכשים ישלמו את מלוא המחיר שנקבע בין הצדדים עבור הדירה.
פסה"ד במלואו - https://www.psakdin.co.il/Court/ת-א-46463-01-14-בלוי-ואח-נ-כהן-ואח_1#.WmjFLNIjQdU