ניסיון

[שירה כמים 1959]

האם מצליחה להיכנס סופסוף?

 

[שירה כמים 1959]

מסכנה
בוכה
והגשם
לא יורד
לא יורד
לא יורד
נו רד
מסכנה בוכה
והגשם לא יורד
נו רד
שמיים שלמים עומדים משתאים
מה קרה לגשם שלנו
כל ההורים תוהים
ילדים במגפי פלסטיק עד הברכיים
משכשכים רגליים בשלוליות המים
והגשם קודר ואפור
והשמיים מתרחשים
ובביתה של רחל תנור הנפט דולק
אבל חיבוק אין

 

[קרנף לבן 1]

נפלא השיר- מאד אהבתי

 

[שירה כמים 1959]

תודה רבה קרנף
טוב שהמקום הזה קיים

 

[שירה כמים 1959]

טוב שהמקום הזה קיים
כי התהום קוראת לי גם
היא מפתה אותי בהמון זרועות אם
והמלל שלה הולך ומתעמעם
כשהגשם עדיין לא בא
ויש מי שבולע את כל העולם
אבל זאת לא אני, אני
בשוחה של בית האסורים
מחכה לקבל סליחה, הבנה,
מחכה שמישהו
יחלץ אותי

 

[שירה כמים 1959]

טוב שהמקום הזה קיים
כי התהום קוראת לי גם
היא מפתה אותי בהמון זרועות אם
והמלל שלה הולך ומתעמעם
כשהגשם עדיין לא בא
ויש מי שבולע את כל העולם
אבל זאת לא אני, אני
בשוחה של בית האסורים
מחכה לקבל סליחה, הבנה,
מחכה שמישהו
יחלץ אותי

 

[שירה כמים 1959]

בוקר טוב
הלכה הלכה הילדה
גשם דקיק התפזר על כתפי האישה
כאילו יד נעלמה בחרה
לפזר כמו פרחים כמו פתותים לחתונה ליומולדת
כמו הייתה שמחה כמו לא הייתה מרחמת
המהממת שהייתה יכולה להיות
אבל שקעה. קומי אופליה, אופליה,
אל תתפתי לתהום,
אל תברחי לגשם
הרי גם במדבר סהרה
מפציע יום.

 

[שירה כמים 1959]

מי אוהב אותי
כלומר אותה כלומר
הגשם ממשיך לרדת היכן
בדמיוני בזכרוני היו ממטרים פעם
כדור הארץ היה נדיב לאנשים ומגפי הגומי היו
בשלל צבעים הגשם עוד יורד אחותי אחותי
מה היה צבע מגפי הגומי שלך אני לא זוכרת
אבל את שלך אבינו כן זה היה אפור או אולי שחור
אני לא זוכרת אבל את הכביסה התלויה על החבל
אני כן זוכרת אני כן זוכרת ואת רעש מכונת הכביסה המסתובבת
ואת גורי החתולים ואת הילדה העזובה שכבר הגיע הזמן לנטוש
אבל את עוד בוכה ובוכה
אישה בת שישים
כאילו עוד לא הגיע הזמן ללכת

 

[שירה כמים 1959]

סכנה סכנה סכנה חלפה
את עוברת
את שומרת
את מרימה את
הראש את גומרת
את מחברת
את מזרזת
הכול מהכול
כי הגשם שמיים
ואני בידיים
ואישה נחושתיים
עם אפר בגרון

 

[קרנף לבן 1]

שירים נפלאים מה שקראתי

 

[שירה כמים 1959]

תודה רבה קרנף!!

 

[שירה כמים 1959]

מתוך שינה באמצע הלילה
התייפחה בי הילדה.
אין אימא, אין אימא,
טפחתי על שכמה.
להרגיעה.

 

[שירה כמים 1959]

שלא תכניס את הרוגז הו אלוהיי
ואל תניחי לו אמי אלוהיי -
הדלת. שתישאר סגורה הדלת. שננעל.
אוי, אלוהי אבי ואלוהי אמי ואלוהי סביי ואלוהי סבתותיי
ואלוהי ילדותיי
שלא באו עד הנה
אלא ברפש ואל העפר הו אלוהיי אלוהיי אלוהיי
עד מתי
ייכנס הרוגז
מתי כבר ננעל

 

[שירה כמים 1959]

תפילת נעילה 1
הערב כמעט שיורד
גם כאן גם באילת
עת לשאת את העיניים
אל הקו בו מתחברת הארץ לשמיים
לזכור שכשוך במים של ילדה
הי, שמעו, פעם הייתי בנהר נפלא.
עת לזכור את הנהר.
עת לשיר.

 

[שירה כמים 1959]

אנשים הם
לא מה שהם נראים
לא מה שהם אומרים
לא מה שהם מתנהגים
אנשים הם
אני לא יודעת
מה הם אנשים
האם הם מסתורין גדול
או סתם נוסחה פשוטה שעדיין לא פענחתי
אנשים הם וחתולים הם וכלבים הם
והעולם כולו הם וזרם של טינופת יצא
מצינור הביוב והטינופת הזאת יצאה ממני
יצאה
ויוצאת
יצאה
ויוצאת
עם כל זיברון מוטב שאיאחז
בנהר ההוא
בלב הנהר ההוא
הזוהר

 

[שירה כמים 1959]

תפילת נעילה 2
ורחמה נא עלי
ונתנה תוקף
ולא באש טכנאי המחשבים
ולא בשיני נהגי המוניות
ולא ברשף המפות והאפליקציות
ורחמה נא עלי
ונתנה תוקף
לכל בכיותיי
אשר אני בוכה אליך היום
אדוניי אלוהיי אמי אלוהיי
אבי ואמי עזבוני ביער אפליקציות וחנויות מחשבים
ואתה אנא מחל לי על כל עוונותיי כי רבים הם מספור

אנא מחל ואספני נא

 

[שירה כמים 1959]

התודה לך אלוהיי ואלוהי אבותיי ואימותיי
על שהולכתני במדבר באר שבע
וחננתני והיה אור פניי טוב בעיניך
והצילתני מנהג המונית וחסת עלי מפני המוכר בקיי אס אפי
או קיי אס בי או קיי משהו אשר נמצא ליד הביג
כל כך ביג שאין לי האומץ לשזוף את פניו
ומצאת לי מונית חזרה ובלי בחילה
ונתתי לי די מים ומסיכה טובה
לשומרני מהקורונה וחסת עלי
ונתת בביתי החדש מזגן מצויין
ויהיו הטמפרטורות אשר אשים
21 מעלות והחלון מעט פתוח
והחתול משתעשע מדמה אותי לטרף
תודה אלוהים שלא נתת אותי לטרף היום
בפי המדרכה האפורה והלוהטת, בלוע הקורונה
נהגי המוניות והאפליקציות המטורפות.

ובלע נא אותן את כולן
ה' אלוהיי
את כל האפליקציות
והחזר לי תמונה של בית עם גג רעפים
להשקיף

 

[שירה כמים 1959]

ושוב
כל מה שייכתב
וכבר נכתב
כל מה שייכתב
הוא כבר נכתב
בגשם הרחב
בשביל הוורוד
המוצף פרחי שיניים צחורות של נשים צעירות כלות
של אימא שלי היפה כל מה שנכתב
השירים הסודיים שלה שגשם ורוד
יורד עכשיו בשביל הרחב הולכת אישה
ועוד אחת זה אחרי שהן סרגו צעיף והמלחמה
אוכלת אש ומפרקת מרגמות המלחמה הזאת
כמו כל המלחמות שורפת את עצמה לעZאזל
באלפי חדרים באלפי חצרות הלוואי שלא הייתי חיה כאן
לראות, אמרה האישה ובירכה על החיים הטובים, היחידים,
בני המזל

 

[שירה כמים 1959]

מי ש מי ש מי ש טוב לו
רע לו להצביר קורסים
הילדים והעלים של אלף השבילים
מי ש מי ש מי ש טוב לו
גשם אז יירד לו מן הנחיריים
הרחק מעל שיניים
הצבר את הירכיים
וסע

 

[שירה כמים 1959]

גשם
גשם ורוד
מצרף בלוז ירוק
אל חמסין רועד. ענפי העצים
מתמוגגים, הנערים רוקדים,
הנערות מתחבקות, הברק קרב,
הליפסטיק מגיח מתוך נדן סגלגל חצילי,
מישהו פעם אהב אותי.