ניסיונות זיוף חוזרים של פלסטינים ביו"ש לרשום קרקעות לא להם

[הנדלניסט מהבקעה]

ניסיונות זיוף חוזרים של פלסטינים ביו"ש לרשום קרקעות לא להם

פתיח.
מדי פעם אני שמח להביא כאן בפורום ולשתף אתכם במורכבות טענות הבעלות של פלסטינים לאדמות "מירי" בשטחי איו"ש, וזאת יש להבין ש...באיו"ש של 2017 חל חוק הקרקעות העות'מאני משנת 1858 עם תיקונים של שלטון המנדט הבריטי ו...תיקונים נוספים של השלטון הירדני.
מעל 80 אחוז מאדמות איו"ש הם אדמות לא מוסדרות, שבהם לבעלים לכאורה יש זכויות מסויימות לטעון לבעלות במידה ושולמו דמי חכירה/מס רכוש ע"י מי שטוענים לבעלות, ואם קיים עיבוד רציף של למעלה מ-10 שנים ו...אין תביעות סותרות לבעלות, הליכי רישום בעלות בקרקע נקראים "רישום ראשון" ובהם כל מי שטוענים לבעלות מגיעים לועדה [לרישום ראשון] וטוענים טענותיהם בנדון, ההליך יכול שימשך שנים רבות עד לביסוס מלוא העובדות שיקבעו למי שייכת הקרקע.

כמו כן נרמז ש...מסמכים המובאים ממשרדי המקרקעין בירדן אינם קבילים במדינת ישראל עקב החשש הסביר שזוייפו. [והיו לא מעט מקרים שכאלה] וכך גם במקרה שלפנינו.

פרל דוד

תקציר פס"ד בבג"צ הנוגע לתביעת בעלות למקרקעין שהוקצו ע"י המדינה לצד ג'.
ביום 30.9.13 דחה בית המשפט העליון עתירה של פלסטיני תושב צפון השומרון, בה נטען כי מקרקעי העותר הוקצו שלא כדין ליישוב ריחן, על ידי ההסתדרות הציונית, ובהמשך – לתושב היישוב ריחן.

בית המשפט העליון בהרכב בראשות 3 שופטים - דחה את העתירה, תוך שקבע מספר קביעות עקרוניות ביחס לרישום מקרקעין באזור.
העותר - עבד אלקאדר עבד אללה יונס קבהא, טען לבעלות על חלקים בשתי חלקות מוסדרות, הרשומות במרשם המקרקעין. כתמיכה לטענותיו, צירף העותר פלטי רישום מהמרשם הירדני, אשר הופקו ביום 5.1.11, בהם צוין, כי לפני כניסת כוחות צה"ל לאזור היו רשומים על-שם העותר חלקים מהחלקות.

המדינה טענה, כי בדיקת המסמכים, עליהם ביסס העותר את טענותיו, העלתה סתירה עם הנתונים המצויים בידי המנהל האזרחי, לפיהם מדובר במקרקעין מוסדרים, הרשומים כאדמות מדינה עוד מתקופת המנדט. בנוסף, הסבירה המדינה, כי עקרון סופיות הרישום בדין האזור מונע כמעט לחלוטין את האפשרות לבקש תיקון רישום בעלות בקרקע מוסדרת, קל וחומר בעניין זה, כאשר מדובר ברישום מימי המנדט הבריטי.

עוד טענה המדינה, כי דין העתירה להידחות גם מפני שלעותר עומד סעד בדמות נקיטה בהליכים בפני בית המשפט המחוזי /אזרחי בירושלים.

בפסק הדין, אימץ בית המשפט העליון את עמדת המדינה. בתוך כך, נקבעו כאמור מספר קביעות עקרוניות:
1. הערכאה המוסמכת לדון בטענות הנוגעות לרישומם של מקרקעין מוסדרים, המצויים באזור יהודה ושומרון (איו"ש), היא ערכאה אזרחית בירושלים.
2. בית המשפט העליון שב והדגיש את חשיבות עקרון סופיות המרשם.
3. בית המשפט העליון סקר את העילות לשינוי או תיקון רישום קיים בפנקסים באזור וקבע, כי האפשרות להשיג על פרטי רישומם של מקרקעין מוסדרים היא "מוגבלת ביותר".
4. בית המשפט קיבל את עמדת המדינה, ולפיה פלטי מרשם שהוצאו בירדן אינם יכולים לבסס טענות בעניינים הקשורים לביסוס זכויות במקרקעין.
5. בית המשפט קבע, כי המרשם המנוהל במנהל האזרחי הוא המרשם התקף באזור, ולא המרשם של ממלכת ירדן.

פסה"ד במלואו - http://elyon1.court.gov.il/files/11/320/003/m49/11003320.m49.pdf

==================================================================================
פרל דוד , סלולרי - 052-8964914

 

[הנדלניסט מהבקעה]

הליכי רישום ראשון באדמה לא מוסדרת ביו"ש.

פתיח -
כפי שהסברתי קודם, מעל 80 אחוז מאדמות יו"ש אינם מוסדרים, כלומר אין רישום בעלות על הקרקע, והבעלות לכאורה מתבססת על עיבוד הקרקע לאורך שנים, טענת בעלות על מקרקעין מחייבת או הליך של הסדר קרקעות ביוזמת הרשות השלטונית או ע"י בקשה פרטנית לרישום והסדר הזכויות באמצעות הליך הנקראה רישום ראשון. [ולשם כך קיימת ועדת רישום ראשון המנוהלת ע"י משפטנים וסמכויותיה כסמכות שיפוטית הנדרשת עפ"י החוק הירדני השורר ביו"ש]

הליכי רישום ראשון של מקרקעין באיו"ש

דיני רישום מקרקעין מסדירים את הליכי רישום המקרקעין ומעמד ספרי המקרקעין המנוהלים על-ידי הממונים על מערכת הרישום.

בראשית הימים, מטבע הדברים, לא היו מקרקעין רשומים - גבולותיהם לא תוחמו במפות, ובעלי זכויות במקרקעין לא הוכרו ככאלה, באופן רשמי.

לאור התכליות הרבות שמקיים מנגנון רישום המקרקעין, השיטה המקובלת והנפוצה ביותר היא זו הכוללת הליך של "הסדר במקרקעין". הליך זה נפתח על-פי החלטתה וסמכותה של הרשות, ובמסגרתו כלל המקרקעין המצויים ביחידת שטח שנבחרה להסדרה ממופים ונערך לגביהם בירור מקיף וממצה ביחס למצב הזכויות ביחידת השטח.

מנגד, במידה ולרשות השלטונית אין עניין לבצע מהלך שכזה מסיבות שונות, [כלומר לא נערכת הסדרה מקיפה של הבעלות הסופית בקרקע], אז שמורה ליחיד הטוען לבעלות של חלקת מקרקעין ספציפית. הזכות לבקש מהועדה לרישום ראשון לפתוח בהליכי רישום נקודתי .

הליכי הרישום הראשון של מקרקעין באיו"ש, שלא נרשמו בעבר בספרי מרשם מקרקעין, משתייכים לקבוצה השנייה. וההסדר יתבצע נקודתית רק לגבי תביעת הבעלות הממוקדת שהוגשה.

המסגרת הדיונית המסדירה את הליכי הרישום הראשון מורכבת מכמה רובדי חקיקה ירדניים/בריטיים/עות'מאנים. [שעל בסיסם מתנהל ההליך]

בהתאם להוראת ס' 2 למנשר בדבר סדרי השלטון והמשפט (אזור הגדה המערבית) (מס' 2), תשכ"ז - 1967:

"המשפט שהיה קיים באזור ביום כ"ח באייר תשכ"ז (7 יוני 1967) יעמוד בתוקפו, עד כמה שאין בו משום סתירה למנשר זה או לכל מנשר או צו, שיינתנו על ידי, ובשינויים הנובעים מכינונו של שלטון צבא הגנה לישראל באזור".

אשר על כן, מסגרת דיני רישום המקרקעין המחייבת באזור, היא זו אשר עמדה בתוקפה קודם לכניסת כוחות צה"ל לאזור, ככל שלא שונתה על-ידי המפקד הצבאי.
מסגרת זו כוללת, בראש ובראשונה, את הוראות החוק הירדני - חוק רישום נכסי דלא ניידי שטרם נרשמו, מס' 6 לשנת 1964, ואת תיקונו בתחיקת הביטחון,
בצו בדבר תיקון חוק רישום נכסי דלא ניידי שטרם נרשמו (מס' 1621)(יהודה והשומרון) התשס"ט-2008. תוכנו של הליך הרישום הראשון מורכב, בין היתר, משאלת הזכויות המהותיות במקרקעין, המוסדרות, בעיקרן, בחקיקה העות'מנית - חוק הקרקעות העות'מני משנת 1858 (1274 להיג'רה).

אשר לתהליך, יצוין כי בהתאם לדיני האזור, בקשות לרישום ראשון של מקרקעין מוגשות לקמ"ט רישום מקרקעין במנהל האזרחי. ככל שמצא, כי הבקשות מקיימות אחר תנאי הסף הנדרשים, יעביר הקמ"ט את הבקשות לדיון בפני הוועדה לרישום ראשון. הוועדה מורכבת ממשפטנים ואנשי רישום מקרקעין. תפקידה לבדוק את הזכויות במקרקעין נושא הבקשה. ככל שהשתכנעה הוועדה, כי התגבשו התנאים המתאימים, יש בסמכותה ליתן צו לרשם המקרקעין, לרשום את חלקת מקרקעין, אשר תיחומה נעשה על-ידי הוועדה, בספרי הרישום.

לרישום ראשון של מקרקעין בספרים, ישנו מעמד איתן והוא מוגדר כסופי (כלומר, ככזה שלא ניתן לערער עליו), למעט ביחס למקרים חריגים.[שבהם התגלה זיוף ושבעלי הקרקע האמיתיים כלל לא ידעו על ההליך - שאגב מחייב פרסום בעיתונות המקומית]

 

[הנדלניסט מהבקעה]

איסור על קבלת מידע באדמות יו"ש למי שאין זיקה לקרקע.

עקב תופעת זיופי הבעלות בקרקעות יו"ש הוחלט שלא ימסר מידע על רישום בעלויות במקרקעי יו"ש למי שלא יכולים להוכיח זיקה לקרקע .

להלן הצוו.
הצו בדבר מקרקעין (עיון במרשמים)(יהודה והשומרון)(מס' 1737) התשע"ד

ביום 13.4.14, יג' בניסן התשע"ד, חתם מפקד כוחות צה"ל באזור, האלוף ניצן אלון, על הצו בדבר מקרקעין (עיון במרשמים)(יהודה והשומרון)(מס' 1737) התשע"ד-2014 (להלן: "הצו").

הצו מסדיר את זכויות העיון במרשמי המקרקעין המנוהלים באזור יהודה והשומרון על ידי המנהל האזרחי. הצו מעגן את המצב המשפטי הנוהג מזה עשרות שנים באזור ולפיו הרישומים יהיו פתוחים אך בפני בעל זכות במקרקעין או מי שרשאי להירשם כבעל הזכות בהם.

בנוסף, הצו מסמיך את ראש המנהל האזרחי להתיר עיון ברישומי מקרקעין למי שאינו בעל זכות והתנאים להפעלתה של סמכות זו. כן מגדיר הצו, את סמכותו של ראש המנהל לאסור את העיון ברישומי מקרקעין במקרים חריגים.

הצו נועד לממש את חובות רשויות האזור הנובעות מהוראות המשפט הבינלאומי הפומבי העוסקות בחובות הרשות בשימור הדין הקיים באזור, וכן חובות שעניינן הגנה על חיי אדם ועל קניין הפרט.

 

[הנדלניסט מהבקעה]

דרישה להקמת חברה "ירדנית" וקבלת היתר עסקה לפני רכישת הקרקע.

עוד הליך "אנכרוניסטי" שאומץ ע"י מדינת ישראל ביו"ש כ"חליף" של השלטון הירדני/בריטי/העות'מאני , הוא הצורך להקים חברה "ירדנית" ולקבל "היתר עסקה" מבעוד מועד, עוד לפני ביצוע כל עסקה במקרקעין,[שאחרת אין תוקף לעסקת המכר ככל שתהיה] מי שמפר צו זה עובר עבירה פלילית...

כבוד השופט אדמונד לוי ז"ל כבר התייחס לצורך לבטל חוק מיותר זה בועדה שהוקמה לבדוק את תחום הבניה ביו"ש בשנת 2012.

הדו"ח במלואו - http://www.pmo.gov.il/Documents/doch090712.pdf

מקור לצוו זה הוא "הוראות המג'לה" [שנת 1858] ו"חוק הקרקעות העות'מאני" [משנת 1858] שרצה למנוע מיהודים ו"זרים" שאינם מוסלמים או אזרחים עות'מאנים לרכוש קרקעות או להיות בעלי קרקעות בפלסטינה [א"י] וחייב כל רוכש קרקעות לקבל אישור מוקדם של ה"מתצרף"/"מושל המחוז", או "ראש הסנג'ק".


[רישיונות]היתר עסקה באיו"ש

עפ"י הוראות חוק המקרקעין החל בישראל, עסקה במקרקעין טעונה רישום בספרי המקרקעין. לפי הוראות החוק, עסקה שלא הסתיימה ברישום, רואים בה אך כ"התחייבות לעשות עסקה".

באיו"ש, חלות דרישות ייחודיות לעניין תוקפן של העסקאות במקרקעין: מי שמעוניין לבצע עסקה במקרקעין באזור חייב לקבל "רישיון"/"היתר" לעשיית עסקה במקרקעין.

חובה זו מתבססת על הוראות "הצו בדבר עסקאות במקרקעין (מס' 25)(יהודה והשומרון),התשכ"ז-1967", כל עסקה הנעשית ביחס למקרקעין באזור, טעונה רישיון מאת הממונה, לפי הצו – הוא קמ"ט רישום מקרקעין במנהל האזרחי. עוד קובעות הוראות הצו, כי עסקה אשר נעשתה ללא קבלת רישיון מאת הממונה נעדרת תוקף משפטי, וכי עשיית כן, עשויה אף לעלות כדי עבירה פלילית.

יש לציין, כי עוד בתקופת השלטון העות'מאני, נקבעה הוראה דומה לעניין זה, בקודקס החקיקה שהסדיר את דיני המקרקעין באותם הימים – חוק הקרקעות העות'מני משנת 1858 (1274 להיג'רה). בהמשך נקבעה דרישה דומה, אף על ידי השלטון המנדטורי, אשר קבע בפקודת העברת הקרקעות משנת 1920, כי עסקה במקרקעין טעונה את אישורו של מנהל הקרקעות.

דרישת רישיון העסקה מסייעת למפקד הצבאי לקיים את חובותיו הקבועות במשפט הבינלאומי, להגן על קניין הפרט, רכוש הציבור והשמירה על הסדר הציבורי באזור. על רקע זאת, נקבעו בדו"ח הוועדה לבחינת הסוגיה של רישום מקרקעין באזור יהודה והשומרון בראשות הפרופ' אייל זמיר (משנת 2005), דברים אלה:

1. "צו מס' 25 הוא אחד הצווים הראשונים שחוקקו בעקבות כניסת כוחות צה"ל לאזור. חקיקה דומה נעשתה עם כניסת הכוחות הבריטיים לארץ-ישראל והיא אופיינית למצבים של תפיסה לוחמתית.
2. הסמכות לפי צו מס' 25 נועדה להבטיח את הסדר הציבורי במשמעותו הרחבה ביותר.
3. צו מס' 25 נועד למנוע ניצול של הנסיבות המיוחדות בשטח הנתון לתפיסה לוחמתית לביצוע מעשי עושק ותרמית בקשר למקרקעין. הוא נועד לאפשר שמירה והגנה על הקניין הפרטי, על זכויותיהם של תושבי האזור ובמיוחד על זכויותיהם של נפקדים. הוא נועד גם לשם מניעת השתלטות על רכוש ציבורי."

באשר לדרישה לקבלת "היתר עסקה", מקורה בתקופת השלטון הירדני באזור, בחוק השכרת ומכירת נכסי דלא ניידי לזרים, מס' 40 לשנת 1953 ובחוק השימוש והחזקה בנכסי דלא ניידי על ידי האישיות המשפטית, מס' 61 לשנת 1953. בתמצית, לפי דברי חקיקה אלה רכישת מקרקעין על ידי מי שאינם נתיני הממלכה הירדנית, טעונה את אישור "מועצת השרים" הירדנית. דרישה דומה חלה על רכישת מקרקעין באזור על ידי תאגידים.

כידוע, עם כניסת כוחות צה"ל לאזור, הוציא המפקד הצבאי את המנשר בדבר סדרי השלטון והמשפט (אזור הגדה המערבית) (מס' 2), התשכ"ז - 1967, אשר קבע, כי הדין אשר היה קיים באזור, יוסיף לעמוד בתוקפו ככל שלא יעמוד בניגוד לתחיקת הביטחון. בהתאם לזאת, כיבד המפקד הצבאי את דרישת החוק המהותיות לקבלת היתר עסקה, והעניק את סמכויות מועצת השרים הירדנית להנפיק את ההיתרים לראש המנהל האזרחי.

כך, כיום, עסקאות במקרקעין ובפרט, כלל הבקשות לרישומן של עסקאות במקרקעין, טעונות את קבלת רישיון העסקה מידי קמ"ט רישום מקרקעין, ובמקרים המתאימים, היתר עסקה מידי ראש המנהל האזרחי.

 

[הנדלניסט מהבקעה]

הליכי תכנון ובניה ביו"ש - עפ"י החוק העות'מאני/בריטי/ירדני.

הבסיס המשפטי בנושאי תכנון ובנייה באזור יהודה ושומרון [כולל הישובים הישראלים] נשען על שני יסודות עיקריים בתוספת צווים ומנשרים של הריבון הצבאי[אלוף פקמ"ז] והם :
1. חוק תכנון ערים הירדני, כפרים ובניינים מס' 79 לשנת 1966(תרגום חדש).
2. חקיקה מנדטורית ועות'מאנית במידה והייתה תקפה ביוני 1967.
3. תחיקת ביטחון/צווים על תיקוניה השונים, [קמצ"מ — קבצי צווים, מינויים ומנשרים].

המונחים של סיווג הקרקעות ע"י העות'מאנים עדיין תקף. [מולק, מירי, מוקופה, מטרוקה, מוואת, ועוד] תקפים גם היום.

מתקופת המנדט נותרו גבולות המחוזות [נפות] בתוקפם וכך גם תכניות מתאר שאומצו ע"י השלטון הירדני עם עידכונים תקופתיים והם :

"חוק תכנון ערים, כפרים ובניינים מס' 79 לשנת 1966 " [להלן חוק התכנון] אשר פורסם בעיתון הירדני הרשמי מס' 1952 מיום 66 .9. 25. חוק זה תורגם לעברית בשנת 1977 והוא ההליך התקף גם בימינו אלה.

שינויים אשר נעשו בממלכת ירדן לאחר יוני 1967 [מועד הקפאת חוק התכנון באזור] אינם חלים ביו"ש אולם ניתן, במקרים מסוימים, להתייחס אליהם כבסיס לפרשנות בהשוואה לתיקונים ותוספות לחוק האמור.

צו 418 - הוא צו בדבר חוק תכנון ערים, כפרים ובניינים [יהודה ושומרון] מס' 418 התשל"א — 1971 על תיקוניו.

צו 997 - צו בדבר מתן היתרים לבנייה בשטחים תפוסים לצרכים צבאיים התשמ"ב — 1982 על תיקוניו .

קיימות 3 רמות של "תכנון" : 1.תכנית תכנון אזורית. 2. תכנית תכנון מתארית. 3. תכנית תכנון מפורטת.

החוק הירדני, בדומה לחוק הישראלי, קובע שלוש רמות של ועדות התכנון:

מועצת תכנון עליונה [מת"ע] מונה 11 חברים - החלטותיה מחייבים את כל ועדות התכנון השונות,

ועדה מחוזית — מוחלפת ביו"ש ע"י ועדות המשנה של מת"ע

ועדה מקומית — מוחלפת ביו"ש ע"י ועדות התכנון המיוחדות.

לשכת התכנון במנהא"ז יו"ש - תפקידה הוא מתן סיוע טכני ומקצועי לרשויות התכנון בהכנת תכניות אזוריות ותכניות מתאר.

מנהל הלשכה משמש כחבר במת"ע , מוסמך להתיר להנדסאי להגיש בקשות להיתר למבנים פשוטים.

חלוקה למחוזות מנדטוריים ביו"ש :

אזור יו"ש כולל שני מרחבי תכנון מחוזיים שהוכרזו עוד בתקופת המנדט, וחלקים ממרחבים מנדטוריים היסטוריים :
1. מרחב ירושלים - הכולל את איזור יהודה ובנימין.
2. מרחב שומרון - הכולל את כל איזור השומרון.
3. מרחב תכנון לוד - המתייחס לאזור מודיעין ,רנטיס והכפרים הסמוכים לו.
4. מרחב עזה ובאר שבע - קרקעות בדרום הר חברון, יתיר ועוד.
5. מרחב חיפה - אזור ריחן - קציר.

מרחבי התכנון הללו, כמו גם מרחבי תכנון נוספים, נקבעו בצו שנחתם ביום 30 באוגוסט 1941 ופורסם בעיתון הרשמי המנדטורי מס' 1129 ביום 4 בספטמבר 41.

למרחבי התכנון הוכנו בתקופת המנדט תכניות למרחב הכפרי במחוז, [שאינו כולל מרחבי תכנון מקומיים/עירוניים] כמפורט:
1. מרחב עזה וב"ש,תכנית 1-R
2. מרחב ירושלים, תכנית 5-RJ [לא כולל את העיר עצמה], חברון, יריחו...
3. מרחב שומרון, תכנית 15-S [לא כולל את שכם, ג'נין...]
4. מרחב לוד, תכנית 6-R.
5. מרחב חיפה,תכנית 1-H , לאזור ריחן-קציר.
6. מרחב גליל תכנית 1-G.

הסכם הביניים עם הרשות הפלסטינית בשנת 1995:
יצר חוסר רציפות הגיוני במערך התכנוני , חלוקת אזור יו"ש באופן לא רציף לשלושה אזורי סמכויות : C , B, A .

תכניות אזוריות אשר היו בשלבי תכנון שונים נעצרו.

לתכנון תכניות חדשות נוסף קושי משמעותי בשל חוסר הרציפות הפיזי.

חלק מהתכניות הפכו לתכניות אב וחלק מהתכניות נעצרו וקידומם הופסק.

בשונה מתכניות מתאר ארציות בישראל המופצות להערות לסמכות מחוזיות, הרי עפ"י החוק הירדני, תכניות אזוריות מופקדות לעיון והתנגדות הציבור במשך חודשיים [60 יום], וכל אדם רשאי להגיש התנגדות לתכנית זו.

מקבילתה של הוועדה המחוזית ביו"ש דנה בהתנגדויות ומגישה את התכניות עם המלצותיה למת"ע, אשר מוסמכת לתת תוקף לתכנית אזורית, והתכנית נכנסת לתוקפה תוך 15 יום לאחר פרסום בעיתונות.

מעורבות פוליטית בתכנון ביו"ש.

אישור מוקדם - צו 1445 מחייב קבלת אישור שר הביטחון לדיון בתכניות במוסדות התכנון.

תכנית חלוקה. [איחוד וחלוקה בשפתינו]

תכנית חלוקה אינה נחשבת כעוד סוג של תכנית היות והיא אינה משנה ייעוד או שימוש בקרקע, אלא באה לבצע חלוקה למגרשים עפ"י ובהתאם לתכנית תקפה.

תכנית החלוקה תתאים לתכנית המפורטת בתוקף. תכנית החלוקה משמשת אמצעי לביצוע התכנית ונשענת במלואה על הוראות התכנית.

עפ"י הפקודה המנדטורית והוראות התכניות המנדטוריות יש מעמד גם לתכנית חלוקה כמעין תכנית מפורטת.


לסיכום...המנדט הבריטי וחליפו הירדני עדיין כאן...וזאת...עד לסיום וחתימה על הסדרי השלום עם הרש"פ או לחילופין סיפוח יו"ש לתחומי מדינת ישראל.

===============================================================================
נכתב ונערך ע"י פרל דוד. סלולרי - 052-8964914