ניסים ונפלאות

[noa128]

ניסים ונפלאות

עץ חדש ורענן - בהמשך לזה, ולהודעתה המשמחת של XP על העבודה שנפלה לחיקה ובהחלט נכנסת להגדרת "נס"... מחדשת את הנושא - ברוח החג ועם הפנים קדימה - סיפורי ניסים - משהו משמח ומפתיע שקרה לכם וזוכה בעיניכם להגדרהנס

נועה.

 

[0ne Man]

../images/Emo138.gif נס חנוכה שקרה לי

אני חרש מלידה.(זה לא נורא כמו שזה נשמע. לפעמים זה אפילו כיף, להפעיל שמיעה סלקטיבית עם מכשיר שמיעה...

) ביום הראשון של חנוכה הלכתי לי ברחוב החשמונאים, ופתאום ראיתי מולי אשה יפהפיה: שיער ערמוני, עיניים ירוקות עמוקות, שפתיים אדומות כמו דם, וגוף אלוהי של דוגמנית צמרת. תוך כדי הליכה נעצתי בה מבטים רעבתניים, ולא הבחנתי בעמוד חשמל שהיה עומד לו בדיוק באמצע המדרכה, היכן שאנשים הגונים עוברים ועלולים להיתקל בו, במיוחד כשהם נועצים עיניים באלילת יופי המהלכת בצד השני של הרחוב. מובן שנתקלתי בעמוד במהירות של 15 קמ"ש, ונפלתי חסר הכרה על המקום. למזלי כלב שעבר במקום והשתין על העמוד גרם לי להתעורר אחרי כמה דקות, ופתאום שמתי לב שמכשירי השמיעה שלי מונחים מרוסקים על המדרכה (כנראה כמה אנשים רעי לב דרכו על המדרכה כשעקפו את גופי חסר ההכרה בלכתם לעיסוקיהם) אבל מה שיותר חשוב, שמתי לב שאני שומע! שומע! בלי מכשירי שמיעה. פצחתי על המקום בריקוד שמחה (בדומה לרקוד שבני שבט הקומנצ'י האינדיאני היו מרקדים לאחר קרקוף מוצלח במיוחד). זה היה נס! נס של חנוכה! ועוד ברחוב החשמונאים! נס גדול היה פה! אבל בינתיים אחד מהעוברים ושבים התעצבן עלי (בגלל שחסמתי לו את המעבר על המדרכה מרוב רקודי שמחה) והתחיל לסטור לי על הפנים. ורק אז התעוררתי מהחלום, כאשר הלחיים שלי כבר אדומות מרוב סטירות שסטר לי העובר ושב הלז, במאמציו להעיר אותי מעלפוני. למרות זאת, זה היה נס, אפילו שזה היה בחלומי.... חג שמח ומלא ניסים לכולם!

 

[noa128]

אכן נס - ואם לא קרה - מכל ה- ../images/Emo23.gif

מאחלת שיקרה. וחג שמח גם לך

נועה

 

[פנינה ושלושת הדובים]

רציתי לספר על הנס שלי

אבל הוא מתגמד לעומת הנס שלך (בחלום

) אבל אתה אופטימי וזה כבר טוב

הנס שלי זה עצם זה נולדתי, כשאמא שלי הייתה בהריון אחים שלי חטפו אדמת וכל הרופאים אמרו לה שעדיף להפיל כי כמעט בטוח ייצא לה ילד פגום שיכלית או חרש. גם אבא שלי עמד על זה שתפיל כי כבר היו בהליכי גירושים. אמא התעקשה ונלחמה בכולם כמו לביאה והיום היא כל הזמן אומרת שהיא כ"כ שמחה שלא שמעה לכולם, ושהילדה שלה מוצלחת, בטח לא חרשת או גרוע מזה, פגועה שיכלית. יש לי עוד כמה ניסית (כתבתי עליהם בפורום להיות הורים) שלפחות אחד מהם נכנס לקטגוריית ניסים, אבל על זה בהזדמנות אחרת

 

[ה מוזה]

צרם לי המשפט שלך

" ושהילדה שלה מוצלחת, בטח לא חרשת או גרוע מזה," יש ילדים מאוד מאוד מוצלחים חירשים אילמים נכים ומאוד מאוד מוצלחים ומאוד אהובים חג שמח

 

[פנינה ושלושת הדובים]

סליחה מוזה

אבל זה משפט שנאמר לי בתום לב ע"י אמא שלי. אני מכירה אישית ילדים פגועים שיכלית ובתור תלמידת תיכון הייתה לנו מגמה שלמה שכולם בה היו חרשים אילמים והחברים הכי טובים שלי היו דווקא מהמגמה הזו. יש לי גם אח נכה, והלוואי שהיה לי רק חצי ממה שיש לו בשכל. לא באתי כדי להעליב אפ'חד, סליחה

 

[ה מוזה]

יודעת שלא התכוונת

פשוט צרם קצת המשפט בייחוד בשרשור הזה שמחה שהבהרת את זה ומאחלת לך ולכל משפחתך חג אורים שמח אממ...אני עוד חושבת על נס (בנתיים הנס היחיד הוא עם 2 סוכר)

 

[noa128]

הכי טוב עם 2 סוכר.. ../images/Emo13.gif

ואני סקרנית לגבי הנס שלך מוזה - בזמנך החופשי..

נועה.

 

[noa128]

לי זה נשמע שבעיני האמא

ה"יותר גרוע" התכוון לפגמים מולדים חמורים יותר, כאלה שיקשו על חיי הילדה האם והמשפחה.. אבל מאחר וב- 17 וחצי השנים

שחלפו מאז שנולדה פנינה זזו להערכתי איזה דבר או שניים במודעות לעניין, אז היום בטח היו הדברים נשמעים אחרת.. העיקר - יצאה אחלה פנינה? יצאה, מדובר בנס? מדובר. וחג שמייח

נועה.

 

[לא ליטה]

שמתי../images/Emo23.gif פתאום

אחרי שעניתי לנועה ועכשיו לך, פנינה, שהניסים האלה לא קורים להם סתם ככה. מישהו מחולל אותם וה"מישהו" הזה בשני המקרים זו אמא. ואולי זו רק אני, עם הרציונליזציה הזו שלי, שמסתכלת ככה על הדברים. אולי. כך או כך,

לחיי אמהות עקשניות.

 

[אריה מלך החיות]

מצטרף ל-../images/Emo48.gif לחיי אמהות עקשניות../images/Emo13.gif

 

[0ne Man]

חלומות נוהגים להתגשם ../images/Emo8.gif

אני שמח בחלקי, אפילו שאני חרש, אני שלם עם עצמי. זה אני וזה זהותי... יכול להיות שזה מוזר, אבל אלה החיים היחידים שאני מכיר. אני רוצה לקוות, שאין אף הורה, שמצטער על הילד החרש שנולד לו. אני יודע שהורי אוהבים אותי מאד, ולא היו מוותרים עלי... למרות כל הצרות שעשיתי להם כשהייתי ילד. והערה קטנה - בימינו אין כבר חירשים אילמים. כיום, עם כל הטכנולוגיה והשיכלולים, מצליחים ללמד גם ילדים חירשים לדבר, והמושג חירש אילם למעשה הולך ונעלם מהעולם. החירשים אילמים היחידים הם המבוגרים, שנולדו לפני שנוצרו שיעורי הדיבור המיוחדים בימינו לחירשים. סופשבוע נעים לכולם

 

[לא ליטה]

ברוך הבא, אישאחד ../images/Emo140.gif

גם אני בטוחה שהורה לא מצטער על ילד שנולד לו והוא חרש, למרות שהיינו מעדיפים שיחסך ממנו הקושי הנוסף שמצטרף לאלו שכולם מתמודדים איתם. חוצמזה, אני יכולה לחשוב על כמה וכמה סיטואציות שאלמלא ידעתי יותר טוב יכולתי להשבע שגם הילדים שלי חרשים - יש אי אלו משפטים שהם מעולם לא הצליחו לשמוע בפעם הראשונה (ולפעמים גם השניה והשלישית

) סופשבוע נעים גם לך וחגשמח (מנצלת את היום האחרון של חנוכה)

 

[0ne Man]

תודה לא ליטה ../images/Emo9.gif

חג של אור, קסם ושמחה גם לך...כל השנה! ואגב, אני כילד (ובעצם גם היום) הפעלתי "שמיעה סלקטיבית" - אני אף פעם לא שומע את מה שאני לא רוצה לשמוע... ותאמיני לי, זה מאד מאד נוח לפעמים להיות חרש

בצורה כזו השתחררתי מכל מיני מטלות לא נעימות כמו לשפוך את הזבל, רמזים עבים מהחברה שלי שאני "לא מספיק רגיש" וכיוצא באלה דברים... אוי, נכון שהייתי ילד ממש ממש רע?

 

[לא ליטה]

מסתבר שההבדל היחיד הוא

שאצלך התרוץ של לא-שמעתי-אותך נשמע יותר משכנע

מותר לשאול לגילך, אישאחד? רק אם תרצה, כמובן. יהיה נחמד לדעת אם זה עשרים או חמישים...

 

[0ne Man]

אני בן כשבעים שנה

אבל נראה מקסימום בן 50....אף לא יום אחד יותר! אז....יש מצב לדייט?

 

[לא ליטה]

כמו שנאמר - גם וגם

גם עשרים וגם חמישים

הרבה התחלות חדשות נכנסות בתקופה כזו. (ולגבי הדייט, תן לי רק לשאול את האיש שלי מה דעתו בענין

)

 

[0ne Man]

../images/Emo6.gif

 

[noa128]

הנס שלי - ../images/Emo28.gif

הוא לא כמו השפנג הלבן שמציץ פה מהכובע, אלא כמו משהו שיום אחד פתאום משתאים ומגלים שנוצר לו מול העיניים. הנס שלי הוא אימהות מאוחרת, במובן שונה מהמקובל. 3 ילדים נפלאים יש לי, ואני במשך הרבה שנים הייתי אמא... לא משהו. ראיתי ברכה בעבודה של שעות מחוץ לבית, כרעתי תחת עומס הגידול שלהם - הייתי חסרת סבלנות - לא הייתי שם בשבילם, הייתי ילדה בעצמי ולקח לי שנים ומשבר חיצוני גדול כדי להבין את זה בדיעבד. לפני שנה ומשהו קרסו כמה מערכות בחיי. ונותרתי לבד עם שלושתם, בתקופה קשה, באבטלה כפויה. בתקופה ההיא אני גיליתי אותם, והם גילו לי את קסם האימהות, ואת קסמם שלהם. היום קיימים ביני ובין ילדיי יחסי קרבה, חברות ואהבה שלא היו בינינו בעבר. היום הם יודעים שיש עם מי לדבר. היום יש חיבוק, מגע, היום אני מביטה בהם ומשתאה מהם, מכשרונם, מפיקחותם, מחוש ההומור שלהם. זה נס. כי זה לא היה חייב לקרות. יכולתי להמשיך לפספס אותם, יכולתי לתת להם להמשיך לגדול לעצמאות עם שני הורים במשרה חלקית מינוס, יכולתי להמשיך ולחפש פתרונות בכסף ש"ישחררו" אותי להגשים את עצמי ואת מאוויי. היום אני לא רוצה. היום לא עולה על דעתי להיות רחוקה מהם לימים שלמים. היום זה נראה לי לא נכון,לא מתאים, לא בסדר. מין נס כזה.. בדלת האחורית.. נועה.

 

[לא ליטה]

../images/Emo39.gif../images/Emo39.gif../images/Emo39.gif

(אחד לכל ילד, אלא מה?) נס מרובע יש לך כאן, אמאנועה - אחד בשבילך ועוד שלושה בשביל החבר'ה שזכו לקבל בזמן את מה שאחרים מחפשים אחר כך במשך שנים, את הילדוּת המחובקת.

הולכת לאלף סידורי-שישי-בבוקר, אבל מבטיחה לחזור