מיכי 10
Member
ניסיתי הבוקר לעשות נפשות לאספרנטו...
הייתי בקניון גבעתיים, ואיכשהו פספסתי את הניסיון להתחמק מבחור צעיר, שהציע לי כמה חוברות "במתנה".
קיבלתי את המוספים של שבת האחרונה של "הארץ" (עיתון שאני לא סובלת) + דה מרקר של היום, שמעניין לי את ה... וחוברת שמעניינת אותי מאד: "עיניים", שזה כתב עת מצויין לילדים. ולדעתי נחמד גם למבוגרים.
בעצם, כתב העת שאהבתי, היה "משקפיים" של מוזיאון ישראל. אבל הוא נסגר לפני שנים, ואילו "עיניים", כפי שקראתי עכשיו, הוא "אחיו הצעיר". הצלחתי לשכנע את דימה, שבמקום לבחור שלוש חוברות מתוך חמש שלא עניינו אותי כלל, על פוליטיקה, עיצוב, אופנה וכו', שאקבל שלוש חוברות "עיניים" שונות! והכל בתוך תיק בד נחמד, אבל... עם פרסומת ל"הארץ" משני הצדדים...
כל המתנה הזאת חייבה אותי במתן המון פרטים אישיים עבור הטבה אחרת, שתעלה לי 40 שקלים, ואקבל הביתה במשך חמישה שבועות את הארץ ודה מרקר. טוב, נו. ואחרי זה המחיר עולה, אבל אני אבטל, כפי שאמרתי לו מיד.
בדרך חזרה, עברתי שוב ליד אותו בחור נחמד, ואמרתי לו שקודם הוא שיגע אותי, ועכשיו אני רוצה לשגע אותו. בנושא אספרנטו, כמובן. הוא היה קשוב מאד, ושאל את השאלות הרגילות ועוד כמה שאלות חכמות. לא ידע על השפה, אבל ידע קצת דברים מסביב. שמע על זמנהוף, וגם על "קפה זמנהוף", שעדכנתי אותו ששינה בינתיים בעלים ושם, מה שהוא ראה מיד אחרי זה באינטרנט בפלאפון שלו.
הוא ביקש ממני להשמיע לו כמה משפטים. אמר שיש לו למי להציע את זה, לקח את הטלפון שלי, וכתב: מיכל - אספרנטו.
אמרתי לו את האמת, שאנחנו מנסים לעשות נפשות לשפה, ובעיקר מחפשים אנשים צעירים. חבל שלא לקחתי גם את הטלפון שלו, כי שכחתי לומר לו משהו. אבל אולי אפגוש אותו באחד הימים, אם אצטרך שוב משהו בקניון.
כשנפרדנו, הוא אמר לי: "תודה שהשכלת אותי!"
והיה שקוע בקריאה על א-ו באינטרנט!!
הייתי בקניון גבעתיים, ואיכשהו פספסתי את הניסיון להתחמק מבחור צעיר, שהציע לי כמה חוברות "במתנה".
קיבלתי את המוספים של שבת האחרונה של "הארץ" (עיתון שאני לא סובלת) + דה מרקר של היום, שמעניין לי את ה... וחוברת שמעניינת אותי מאד: "עיניים", שזה כתב עת מצויין לילדים. ולדעתי נחמד גם למבוגרים.
בעצם, כתב העת שאהבתי, היה "משקפיים" של מוזיאון ישראל. אבל הוא נסגר לפני שנים, ואילו "עיניים", כפי שקראתי עכשיו, הוא "אחיו הצעיר". הצלחתי לשכנע את דימה, שבמקום לבחור שלוש חוברות מתוך חמש שלא עניינו אותי כלל, על פוליטיקה, עיצוב, אופנה וכו', שאקבל שלוש חוברות "עיניים" שונות! והכל בתוך תיק בד נחמד, אבל... עם פרסומת ל"הארץ" משני הצדדים...
כל המתנה הזאת חייבה אותי במתן המון פרטים אישיים עבור הטבה אחרת, שתעלה לי 40 שקלים, ואקבל הביתה במשך חמישה שבועות את הארץ ודה מרקר. טוב, נו. ואחרי זה המחיר עולה, אבל אני אבטל, כפי שאמרתי לו מיד.
בדרך חזרה, עברתי שוב ליד אותו בחור נחמד, ואמרתי לו שקודם הוא שיגע אותי, ועכשיו אני רוצה לשגע אותו. בנושא אספרנטו, כמובן. הוא היה קשוב מאד, ושאל את השאלות הרגילות ועוד כמה שאלות חכמות. לא ידע על השפה, אבל ידע קצת דברים מסביב. שמע על זמנהוף, וגם על "קפה זמנהוף", שעדכנתי אותו ששינה בינתיים בעלים ושם, מה שהוא ראה מיד אחרי זה באינטרנט בפלאפון שלו.
הוא ביקש ממני להשמיע לו כמה משפטים. אמר שיש לו למי להציע את זה, לקח את הטלפון שלי, וכתב: מיכל - אספרנטו.
אמרתי לו את האמת, שאנחנו מנסים לעשות נפשות לשפה, ובעיקר מחפשים אנשים צעירים. חבל שלא לקחתי גם את הטלפון שלו, כי שכחתי לומר לו משהו. אבל אולי אפגוש אותו באחד הימים, אם אצטרך שוב משהו בקניון.
כשנפרדנו, הוא אמר לי: "תודה שהשכלת אותי!"
והיה שקוע בקריאה על א-ו באינטרנט!!
