כן
חשבונות (לפחות אלה שאין לי בהם הוראת קבע) אני משלם בעיק דרך הטלפון. היום אפשר בדרך-כלל לשלם במענה ממוחשב, אבל עד לא מאוד מזמן היו מקומות בהם התשלום היה דרך מוקדנית. במקרים כאלה, אני גמגמתי קשה (עד לפני הקורס שעברתי השנה בהדסה היו לי עצירות כמעט בכל הברה בשעת לחץ), והמוקדניות נאלצו לסבול קצת ולהתאזר בסבלנות עד שאגמור להקריא את כל הפרטים. איכשהו, דוקא פניות כאלה בעייתיות בעיניי פחות מאשר טלפונים לבירורים בחנויות, משרדים או טלפונים למכרים רחוקים. אצל מוקדניות, השיחה בטלפון היא המקצוע שלהן, והן מקבלות מחן הסתם פניות מאנשים שונים ומשונים. מלבד מקרה אחד בילדותי בו מוקדנית בביפר ניתקה לי את הטלפון, מעולם לא היו לי חוויות שליליות בנושא הזה. בפניה לאנשים שהדיבור בטלפון אינו העיסוק הבלעדי שלהם (ואפילו קופת חולים, לצערי), נתקלתי לא פעם בניתוקים, צחוקים ובעיקר באנשים שחושבים שמישהו מנסה למתוח אותם. בדרך כלל אני מצליח לשכנע את עצמי אחרי זה שזה לא ממש נורא, ושמדובר בסך הכל באנשים טפשים או סתם באי-הבנה, אבל זה בהחלט מתסכל. אני מנסה לא להימנע משיחות כאלה. לפעמים אני גם מצליח, אבל ההרגל לדחות שיחות טלפון ל"יותר מאוחר" (שכמובן עשוי להתארך לכמה ימים) מושרש די חזק, ואני מנסה להילחם בו - המחיר של הימנעויות כאלה מצטבר במשך הזמן בהרבה יותר מדי תחומים.
