ניצולת שואה בת 96-באוצר מחכים שאמות

ניצולת שואה בת 96-באוצר מחכים שאמות

"ניצולה בת 96: באוצר מחכים שאמות ניצולי שואה מבולגריה זועמים על כך שהאוצר ממשיך לנקוט בסחבת ולא מעביר להם את השילומים להם הם זכאים. "האוצר מפלה ביני לבין אמי, בת 96, שלא קיבלה את הפיצויים", אומרת דליה איזקוב, בת 72, שזכתה לפיצוי. "אני מרגישה כמו דון קישוט שנלחם במפלצות האוצר. רוצים שנביא אינסוף מסמכים, נראה שפשוט מחכים שנמות".
 
לאודר יציל את שדה התעופה של היטלר

כדי להרוויח ממנו כסף. "המיליארדר האמריקאי רון לאודר ינסה למנוע הריסת נמל התעופה טמפלהוף בברלין, שהיה אהוב על היטלר והיה אחד מסמלי הרייך השלישי המיליארדר האמריקאי רון לאודר, אחד הנדבנים היהודים הגדולים בעולם ומבעלי ערוץ 10 הישראלי, עומד בראש מאמץ של הרגע האחרון למנוע את סגירתו של נמל התעופה ההיסטורי טמפלהוף בברלין, שנבנה על ידי הנאצים והיה נמל התעופה האהוב ביותר על אדולף היטלר. לאודר, היורש של אימפריית הקוסמטיקה של אסתי לאודר, שנפטרה לפני כשלוש שנים, עומד בראש קבוצת משקיעים שמתכננת להשקיע 350 מיליון יורו (459 מיליון דולר) בהפיכת טמפלהוף, שהיה בזמנו נמל התעופה הגדול באירופה וסמל לעליונות הרייך השלישי, למרכז מרפאות יופי וספא יוקרתי, לצד מרכז מחקר ומלון למטופלים. עיריית ברלין מתכננת לסגור את טמפלהוף לקראת פתיחתו של שדה תעופה חדש בברלין בעוד כארבע שנים. לפי ההצעה של לאודר, שהונו מוערך על ידי המגזין "פורבס" ב-2.7 מיליארד דולר, יישמרו מסלולי ההמראה והנחיתה והמבנים המרכזיים של שדה התעופה על מנת שמטופלים שיגיעו מרחבי העולם, יוכלו לטוס ישירות למרכז".
 
הצגה: "ארבט מאכט פריי"

"אירוע - ארבייט מאכט פראיי ב 1991 העלה האמן דודי מעיין ביחד עם האנסמבל לתיאטרון של עכו את ההצגה "ארבייט מאכט פראיי". נאמנים לרצון הכביר שלהם לחקור, הסתגרו האנסמבל בתוך עצמם ובמשך שבועות רבים צפו בסרטים, נפגשו עם ניצולים, קראו ספרים וביקשו לגמוע מה שיותר מידע בנוגע לשואה. התובנה העיקרית שלהם היתה ברורה – הם לא יודעים כלום. התובנה הפכה לאחריות גדולה. הם הבינו שהם חייבים, לדעת הכל. ללמוד, לשנן, להפנים, להכיר מקרוב ולהפוך להיות, בהיעדר אופציה אחרת, עדים בזכות עצמם. ההצגה התקיימה במוזיאון של קיבוץ לוחמי הגיטאות. היא ארכה חמש שעות וחולקה לפי הסדר שהיה מקובל גם בטרבלינקה: חלק ראשון – קבלה, שני - מגורים, שלישי - השמדה. השחקנים הובילו את הקהל בין שלוש התחנות הללו, מגישים להם את ה"עדויות" שלהם ובעיקר מקרב את הצופים אל החוויה ההיסטורית ההיא – לא בשביל לשמר את הזיכרון הקולקטיבי אלא, דווקא, בשביל לתהות לגביו, להטיל ספק, אולי אפילו לקעקע אותו. ההצגה, לטענתם, אינה עוסקת בשואה, אלא בדור השני והשלישי שעיצבו את החברה בה אנו חיים. אני מניח שרובינו, ככל שגדלנו, הופתענו לגלות שהמיתוסים החינוכיים אותם ינקנו במסגרת החינוך הפורמלי אינם מעניקים את התמונה המלאה של מה שהיה שם. המציאות, ככה מסתבר, היא הרבה יותר מורכבת משירטוטי השחור לבן בה היא נצבעה. "ארבייט מאכט פראיי" היא, ככל הנראה, אחת היצירות היותר מעניינות שנוצרו בעקבות השואה. לא בכדי היא הועלתה 500 פעמים בארץ וכ 100 פעמים בחו"ל. ההתייחסות אליה היא תמיד קאנונית ומלאת שבחים. לאורך כל הדרך תיעד האמן חוני המעגל את תהליך היצירה. כעבור כמה שנים הוא ערך סרט המנסה לסכם את החוויה של "ארבייט מאכט פראיי" בתוספת של חומרים מעולמו הפרטי והאסוציאטיבי. התוצאה היא סרט באורך שלוש שעות הנע בין דקומנטריות של ההצגה לבין הגיגים ויזואליים חצי וידיאו ארטיים של חוני עצמו. ההקרנה היום כוללת גם קוקטיל מקדים (גם לי זה קצת נשמע מוזר), הקרנה של הסרט עצמו ושיחה עם חוני וסמדר יערון (זוכת פרס השחקנית) על התהליך כולו".
 
למעלה