ניקוד לא מובן מתוך "הברכה" לביאליק

נוף-צלול

Active member
בציטוט היומי בוויקיפדיה מתוך הברכה של ביאליק (נחלת הכלל, מותר לצטט):

בַּעֲבִי הַחֹרֶשׁ, פְּרוּשָׁה מִן הָעוֹלָם,

בְּצֵל שֶׁל-אַלּוֹן רָם, בְּרוּךְ אוֹר וְלִמּוּד סַעַר,

לְבַדָּה תַּחֲלֹם לָהּ חֲלוֹם עוֹלָם הָפוּךְ

ברוך אור וְלִמּוּד סער? - חשבתי אולי טעות בוויקיפדיה, אבל כך בפרויקט בן יהודה
וגם בקריאת קובי מידן מתוך "הארכיון - ספרות עברית בקול".
הייתי מבין וּלְמוּד - אך מה כאן וְלִמּוּד ?
תודה
 
אולי בהסתמך על המקור התנכי הזה (ישעיהו פרק נ"ד פסוק י"ג):
וְכָל-בָּנַיִךְ, לִמּוּדֵי יְהוָה; וְרַב, שְׁלוֹם בָּנָיִךְ.
 

נוף-צלול

Active member
ואללה!!! הסבר מדהים!
אשמח להרחבת ההסבר, אם אפשר.
הסבר מדהים. ומדהים איך עלית על זה.
 
סתם שכב לי למעצבה בירכתי הזיכרון כאבן שאין לה הופכין. :)

אבל בעקבות בקשתך בדקתי ומצאתי שיש ערך כזה - לִמּוּד - במילון אבן שושן שמשמעותו מתאימה ככפפה ליד לשורה
המדוברת בשירו של ביאליק, ושיש עוד כהנה וכהנה מובאות מן התנ"ך של לִמּוּד במשמעות זו, הנה:
לימוד (תואר ושם): 1. רגיל, מורגל - "פרא לימוד מדבר" (ירמיהו ב כד); "גם אתם תוכלו להיטיב, לימודי הרע" (ירמיהו יג כג). 2. תלמיד, חניך הלומד דבר מה - "וכל בנייך לימודי ה'" (ישעיהו נד יג).
ואם נעזוב לרגע את התנ"ך, נראה שביאליק די התאהב במילה זו: "לימוד עול ומשא, הלך דל ועני" (ביאליק, כוכב נידח).
 

נוף-צלול

Active member
למדתי משהו לגמרי חדש עבורי מכל הלימוד הזה...
תודה רבה! ממש חדש עבורי(y)
 
למעלה