ניקולס ז"ל...
נושא רגיש וכאוב אצלי... את
ניקולס הכרתי לפני למעלה מעשור, הוא עבד יחד עם החבר שלי (היום בעלי) חוצמיזה שניתקלתי בזמר בעל יכולת קולית מופלאה, פגשתי אדם צנוע, טוב ובדרן עולמי.
ניקולס ידע לעשות בדיחה גם מהמצב הקשה ביותר וזו הייתה גדולתו.(לא פלא שבהלוויתו אמרו עליו "הליצן הבוכה") אני זוכרת כל כך הרבה קטעים איתו ואני חושבת שמה שלא יהיה השם
ניקולס תמיד יגרום לי להעלות חיוך, ואני מאמינה שאני לא היחידה. עד היום שלוש שנים וחצי אחרי פטירתו עדיין אני שומעת אצל כל מיני אומנים את הבדיחות שלו. היו לו שני ילדים, ערן כרמי שהוא קלידן מעולה ומנגן יוונית עד היום, וליאור שהיום בת 10 בערך.
ניקולס או בשמו האמיתי אמנון קימגרוב היה בוכרי
אבל דבר יוונית והבין את מה שהוא שר.לא סתם דבק בו הכינוי השגריר, הוא יכל להופיע על כל במה גם ביוון. אפשר לספר עליו סיפורים מכאן ועד אין סוף וזה לא יגמר. ביום שבת בבוקר בתאריך
10.12.01 הטלפון בביתי צילצל משו כמו ב-10 בבוקר וגיסי הודיע שניקולס ניפטר, אני זוכרת ששאלתי אותו אם הוא למד את בדיחות הקרש האלה מניקולס והוא אמר שזו האמת ולא מדובר בהלצה. שעה אחר כך התקשר ארוניקו שהוא בן אחיו של ניקולס והודיע לנו שוב על פטירתו.
ניקולס הופיע ביום שישי בלילה בטברנה של בז'ה באילת, אנשים שנכחו באותו לילה במועדון הנ"ל סיפרו שהוא נתן את הופעת חייו שם. בשעה ארבע בבוקר הוא נעמד ליד ציוד ההגברה וכיוון את הסאונד. היה מישהו שאמר שבאותו לילה הייתה בו תערובת של השלישיה הגדולה של יוון: קזנג'ידיס אנגלופולוס ודיוניסיוס. בסוף אותו לילה הגיע ניקולס לביתו של בז'ה שם הוא היה אמור ללון, את מה שקרה שם רק בז'ה עצמו באמת יודע. ניקולס היה חולה סכרת הוא ביקש עוגה ובז'ה הציע ג'חנון. ניקולס נישאר בחדר ובז'ה יצא להביא לו שמיכות כשהוא חזר מצא את ניקולס במצב של חצי ישיבה וחצי שכיבה ללא רוח חיים. מותו ניקבע במקום מדום לב. למחרת ניקולס ניקבר בבית עלמין הירקון. בדיוק ביום ההולדת 47 שלו. וכיאה לאדם כזה גדול הגיעו מאות אנשים ללווות אותו בדרכו האחרונה. עם כל הכאב אני אזכור את ניקולס תמיד עם חיוך. יהי זיכרו ברוך