ניראה כי אבדה לי שוב הדרך...

[כולם אוהבים את ישראל]

ניראה כי אבדה לי שוב הדרך...

שוב אבדה לי הדרך... בשבילי החיים האלה... שוב אני במצב נפול של אבדון ותהיות ומחשבות קשות שוב אצלי בראש יש מחלקה פתוחה או סגורה אני כבר לא יודע מה... פעם זה הם שמפריעים לי לחיות ופעם זו ההיא שמטיחה בי האשמות הם עשו את המעשה ואני רק מביע את הפחדים ומדברים איתי על להבין אותם... צריך לחשוב על המניע שלהם היא אמרה... אבל אבל אבל אותי המעשה שלהם הרתיע אותי איין מה שירגיע לי כבר שוב איין נחמה בחיים לא זרועים הכל יבש בהם מחפש לעצמי כל הזמן תירוצים למה לעשות מה? כדי לא להשתגע.... כדי לא לאבד את עצמי כדי לא ללכת לאיבוד שוב בתוך דרך עמק המוות.... סתם מחפש לעצמי כל הזמן מהויות כל הזמן צריך להיות עסוק במשהו אחרת לא רגוע לא רגוע לא רגוע ואני באמת עכשיו לא רגוע החרדה מחלחלת עמוק... היא מחלישה אותי וקורעת אותי.... צריך להיות כמו רובוט כל הזמן עסוק במשהו לא יכול לישון ביום הגוף כולו רועד שמנסה אני להירדם ביום רק עם כדור שינה אני מצליח להירדם בלילה וגם עם דיסק טוב ככה בשקט וגם אחרי מקלחת טובה.. אבל ביום הגיהנום שולט אני עובד יש תעסוקה פחות זמן למחשבות טורדניות אבל אני מתעייף אני חוזר מהעבודה רוצה לנוח לא יכול התקפי חרדה נוראיים לא נותנים לי מנוחה... כל הדרכים עכשיו, שבילי החיים מובילים לשומקום

 

[כולם אוהבים את ישראל]

לגבי הם עשו את המעשה...

תוכלו לקרוא למה אני מתכוון בקישור למטה..

 

[נסיכת אהבה]

ישראל ../images/Emo24.gif

הוכחת לי שוב כמה אתה בחור רגיש ומקסים וכל כך איכפתי, אין הרבה אנשים כמוך שהיו נפגעים בגלל פגיעה של מישהו במישהו אחר. אולי יש אפשרות לעבור למוסד אחר דומה אבל יותר טוב, אולי אפקטיבי יותר?

 

[כולם אוהבים את ישראל]

לאיין מתוקתי

איין אפשרות ואיין מצב כי מההוסטל שלי רק "עפים" למקומות קשים יותר נגיד של אנשים שלא מנסים לשקם את עצמם ...... ושם זה יותר גרוע יכול להיות לי אני כן משקם את עצמי בעשייה ובתושיה רבה אני ביום מין הימים לא רחוק בזמן אגיע לדיור מוגן אבל אני פוחד שיהיה לי שם בודד כי בהוסטל יש לי 2-3 אנשים שאני אוהב להיות איתם.. אז זה מבלבל מאוד באהבה ובתודה ישראל

 

[להבה ירוקה]

אז הנה לך משהו להילחם עליו

על ההישארות במקום שבו יש כמה אנשים שאתה אוהב להיות איתם. זה המון. זה מצטרף בעיני לכל הדברים האחרים: הידידה, התושיה שלך, המוסיקה, ההליכות לקניון. לאט לאט, אתה בונה לעצמך הרבה כלי עזר מסביבך, כלים שעוזרים לשמור על השפיות והשמחה והתקווה.

 

[כולם אוהבים את ישראל]

לפעמים אני נשבר

וכל הדברים הטובים כאילו לא היו...