ניראה לי שאני לקראת הסוף... קצת שמח וגם עצוב

ניראה לי שאני לקראת הסוף... קצת שמח וגם עצוב

הבנות כבר בנות כמעט 7 חודשים.
עד גיל 4 חודשים בהנקה מלאה, מיגל 4 חודשים + טעימות של מוצקים, ובערך מגיל 6 חודשים התחלתי להוסיף תחליפי חלב.
הסיבה העיקרית שלא עמדתי יותר בלילות, וביקשתי מהבן זוג שלי להשתתף, הוא במשמרת עד 12 בלילה ומישם אני מממשיכה, עם יש לי מזל אני מתחילה את הלילה עם 3 שעות שינה שזה לא מבוטל במצבי.
על שאיבה ותרתי מזמן, זה פשוט לא הלך, אז נישארנו עם תמ"ל. אומנם ההתחלה היתה קשה, אחת הבנות סירבה לקחת בקבוק, וסירבה לתמ"ל. וגם אחרי שהן למדו לשתות מבקבוק לא הסכימו להירדם בלי הציצי. אבל כל זה כבר מאחורינו, הן לוקחות בקבוק בקלות וגם נרדמות איתו בקלות. מצד אחד זה כיף גדול, כי זה קצת משחרר אותי, עד עכשיו לא הצלחתי ליפתוח רווחים של יותר משעה וחצי שעתיים בין ההנקות. וגם בנסיעות זה ממש מקל.
גם הבן זוג שלי מבסוט, כי יש לו דרך להרגיע אותן והוא לא תלוי בי, ככה שהוא כל הזמן מציא לתת להם בקבוק, וכל פעם שאני משאירה אותו לבד איתן (די הרבה - לפחות שעתיים ביום - בלי קשר למשמרת לילה) הוא נותן להן בקבוק.
מצד שני, אני קצת מפחדת לעבד את ההנקה, וגם מתחילה לדהוג שבאמת אין לי מספיק חלב כדי להסביע אותן בגיל הזה. לפעמיים לא מניקה כמה שעות וכואב לי, ולפעמים לא מרגישה כלום ולא מבינה למה.
ביכלל אני לא יודעת איך לשלב בין ההנקה לבקבוק, וכל כמה זמן להאכיל אותן? בגדול הן רוצות לאכול לרוב כל שעה שעתיים, ואוכלות כמויות קטנות מהבקבוק בין 30-90 מ"ל, ומהציצי אני כמובן לא יודעת אבל ההנקות די קצרות אפילו משהו כמו 5 דקות.
אשמח לישמוע קצת תובנות...
 
למעלה