נירוזה כחולה של עצב מתוק
נירוזה כחולה של עצב מתוק כל בוקר כשאני לוקח את הכדור אני נזכר בעליסה בארץ הפלאות ומתפקע מצחוק כמו ילד מטומטם. זה כדור כחול, בת`כלס זה נראה כמו כל כדור אחר, אבל כל כדור אחר לא עושה לי את מה שהכדור הזה יעשה. `הוא לא יעשה אותך שמח` היא הדגישה מיליון ואחת פעמים כדי להסביר לי שאקסטות זה לא, `הוא פשוט ייקח את העצב`. אז בבוקר ההוא לפני שלושה חודשים רופאה יפה נתנה לי כדור מכוער ובדיוק לפני שלושה חודשים היא אמרה שהעצב יילך. `איך בדיוק זה יעלם?` כי לא הבנתי איך קפסולה מסכנה של בקושי סנטימטר תקח מנהרות חשוכות של עצב תהומי `זה עובד על המוח שלך` היא פתחה בהרצאה של חצי שעה שהבנתי בסוף בדיוק כמו שהבנתי בהתחלה, `יש לך סרטונין במוח` היא חייכה וראו עליה שהיא מתלהבת איך היא יודעת את כל הדברים האלו, `ולכאורה יש לך פגם` - ואני עשיתי עם העיניים - `לכאורה אמרתי` היא קראה את העיניים שלי `זה כמו השמנת ייתר או נטייה להתמכרות אצל חלק מהאנשים, זה גנטי למהדרין, אז לכאורה אצלך הוא לא מווסת, והכדור הזה יווסת לך את הסרטונין ויוריד את המועקה` השיבה כמנצחת, כמי שגירשה שדים שחורים מכוערים והביאה פיות לבנות מתוקות. `זה לא כמו סמים או משהו, זה פשוט מוריד את הסרטונין` הדגישה ואמרה, `אז עכשיו אני אהיה מאושר?` רציתי תשובה פשוטה בלי יותר מדי בלגנים אקדמאיים, `לא, אתה פשוט לא תיהיה עצוב` נתנתה לי את המרשם אחר כבוד, `אז מה יש בין עצבות לאושר? מה אני ארגיש בדיוק?` חשבתי שאולי פה המנהרה תפגוש את קצה האור, אבל כנראה שתפסתי אותה בשאלה שאף פעם לא כתבו לה בספרים, `אתה כבר תדע` הפה שלה אמר והעיניים שלה שידרו הפתעה גמורה, `טוב, אז אני אקח` הסתיימה לה השיחה, `ותדע, לפעמים יש תופעות לוואי` - `לוואי?` - `לוואי. אימפוטנציה, אובדן זכרון לטווח קצר למספר שבועות, שינויים ראדיקלים במצב רוח, כאבי בטן וכאלו. אם אתה מרגיש קצת מוזר תפנה אלי לאלתר` וחשבתי לעצמי שאיך עם רשימת אזהרות כאלו העצב שלי אמור ללכת, בכל זאת, מה עדיף להיות, אימפוטנט מאושר או גבר דפרסבי, אבל בסוף החלטתי שקודם נראה ואחר כך נשמע, אז אמרתי תודה וחזרתי הבייתה בשביל לקחת את הכדור שיעשה שלא יהיה לי יותר עצוב ויביא שלום על ישראל. לפני שלושה חודשים, 20 שעות וחמש שניות, העצב היה אמור ללכת. או ככה לפחות הבטיחו בפרסומת. אז בשבוע הראשון לא הרגשתי שום דבר, `זה טבעי` היא הרגיעה אותי דרך הטלפון, `מבחינה פיזית לוקח לזה כמה זמן להשתלב אצלך במערכת, ומבחינה פסיכוסומטית כנראה שאצלך זה לא עובד` ולא הבנתי למה בדיוק היא בנתה על משהו פסיכולוגי כשהכדור אמור להיות פיזיולוגי, `תרגע, תרגע. זה יכנס לך למערכת תוך עוד שבוע והכל ייראה לך אחרת` היא נשמעה בטלפון נורא מבטיחה, כמו הסוכני מכירות של סלקום, כמו ההם מהסקרים וההן שרוצות שאתם תחליפו את שירות שיחות חו`ל שלכם. ככה או ככה היא נשמעה כמו פרסומת בערוץ 2. רק היה חסר שהיא גם תדפוק לי את החיוך של המיליון דולר בטלפון ו`כל הקודם זוכה` בשביל לעשות את זה רשמי. בכל אופן, הימים זחלו דיי לאט, אפילו צבים היו נכנסים לדפרסייה בגלל האיטיות הזו ככה שבטח אני, גם מבטיחים לי אושר וגם צריך לענות אותי עד שהוא מגיע, אפילו הסינים לא חשבו על העינויים האלו, אפילו לא האלו של ארוך הרגליים מ`לב אמיץ`, ואני חיכיתי לאושר שיגיע. הלכתי קצת לשחות בקאנטרי ליד הבית בשביל להשקיע מחשבות באיך אני לא טובע במקום באיך האושר מגיע, קצת סרטים חדשים, קומדיה שם טרגדיה פה, בעיקר הלכתי לפה-ים, ובזבזתי את השבוע האחרון של הדכאון שלי במחשבות על האושר שעומד לבוא ולהציף את חיי במעין נרקוטיקה עדינה שתפלח לי את הלב ותעשה שהנשמה שלי תיהיה מבסוטה עד השמים. בשלושת הימים האחרונים לקראת השבוע השני כבר נכנסתי לדכאון מכמה זמן לוקח לצאת ממנו, מה שאומר שבימים האלו הייתי מדוכא יותר מאשר הדכאון הרגיל שלי. מסתבר שהדרך אל האושר רצופה במכשולים של דכאון. סידני 2000 לדכאון. נכסתי לדכאון בגלל האושר. בגלל שלא ידעתי, נראה לי, מעולם, מה זה אושר, ואם אני לא יודע מה זה אושר איך אני בכלל אדע שהאושר הגיע אל מחוזות קיומי ואם אני לא אדע שהוא הגיע איך אני בכלל אפתח לו את הדלת. תחשבו שאתם צריכים לקבל מתנה שאף פעם לא קיבלתם, שאתם לא יודעים איך היא נראית ואפילו מי יביא, אתם לא יודעים לזהות והיא אמורה לנחות עליכם כאילו משום מקום בתקווה שתבחינו בה. בן אדם ממוצע היה אומר `אני בטח אבחין` אבל אני לא הייתי ממוצע וידעתי שאם אני לא אדע איך האושר עומד להגיע אני לא אהיה מאושר. ובכלל, תהיתי עם עצמי ועצמי נשאר במבוי סתום, מה זה בכלל אושר? למרות שהיצרן הבטיח שזה לא עושה אושר אלא רק מגרש את העצב, ידעתי, ידעתי שהיא סתם לא רוצה ש
נירוזה כחולה של עצב מתוק כל בוקר כשאני לוקח את הכדור אני נזכר בעליסה בארץ הפלאות ומתפקע מצחוק כמו ילד מטומטם. זה כדור כחול, בת`כלס זה נראה כמו כל כדור אחר, אבל כל כדור אחר לא עושה לי את מה שהכדור הזה יעשה. `הוא לא יעשה אותך שמח` היא הדגישה מיליון ואחת פעמים כדי להסביר לי שאקסטות זה לא, `הוא פשוט ייקח את העצב`. אז בבוקר ההוא לפני שלושה חודשים רופאה יפה נתנה לי כדור מכוער ובדיוק לפני שלושה חודשים היא אמרה שהעצב יילך. `איך בדיוק זה יעלם?` כי לא הבנתי איך קפסולה מסכנה של בקושי סנטימטר תקח מנהרות חשוכות של עצב תהומי `זה עובד על המוח שלך` היא פתחה בהרצאה של חצי שעה שהבנתי בסוף בדיוק כמו שהבנתי בהתחלה, `יש לך סרטונין במוח` היא חייכה וראו עליה שהיא מתלהבת איך היא יודעת את כל הדברים האלו, `ולכאורה יש לך פגם` - ואני עשיתי עם העיניים - `לכאורה אמרתי` היא קראה את העיניים שלי `זה כמו השמנת ייתר או נטייה להתמכרות אצל חלק מהאנשים, זה גנטי למהדרין, אז לכאורה אצלך הוא לא מווסת, והכדור הזה יווסת לך את הסרטונין ויוריד את המועקה` השיבה כמנצחת, כמי שגירשה שדים שחורים מכוערים והביאה פיות לבנות מתוקות. `זה לא כמו סמים או משהו, זה פשוט מוריד את הסרטונין` הדגישה ואמרה, `אז עכשיו אני אהיה מאושר?` רציתי תשובה פשוטה בלי יותר מדי בלגנים אקדמאיים, `לא, אתה פשוט לא תיהיה עצוב` נתנתה לי את המרשם אחר כבוד, `אז מה יש בין עצבות לאושר? מה אני ארגיש בדיוק?` חשבתי שאולי פה המנהרה תפגוש את קצה האור, אבל כנראה שתפסתי אותה בשאלה שאף פעם לא כתבו לה בספרים, `אתה כבר תדע` הפה שלה אמר והעיניים שלה שידרו הפתעה גמורה, `טוב, אז אני אקח` הסתיימה לה השיחה, `ותדע, לפעמים יש תופעות לוואי` - `לוואי?` - `לוואי. אימפוטנציה, אובדן זכרון לטווח קצר למספר שבועות, שינויים ראדיקלים במצב רוח, כאבי בטן וכאלו. אם אתה מרגיש קצת מוזר תפנה אלי לאלתר` וחשבתי לעצמי שאיך עם רשימת אזהרות כאלו העצב שלי אמור ללכת, בכל זאת, מה עדיף להיות, אימפוטנט מאושר או גבר דפרסבי, אבל בסוף החלטתי שקודם נראה ואחר כך נשמע, אז אמרתי תודה וחזרתי הבייתה בשביל לקחת את הכדור שיעשה שלא יהיה לי יותר עצוב ויביא שלום על ישראל. לפני שלושה חודשים, 20 שעות וחמש שניות, העצב היה אמור ללכת. או ככה לפחות הבטיחו בפרסומת. אז בשבוע הראשון לא הרגשתי שום דבר, `זה טבעי` היא הרגיעה אותי דרך הטלפון, `מבחינה פיזית לוקח לזה כמה זמן להשתלב אצלך במערכת, ומבחינה פסיכוסומטית כנראה שאצלך זה לא עובד` ולא הבנתי למה בדיוק היא בנתה על משהו פסיכולוגי כשהכדור אמור להיות פיזיולוגי, `תרגע, תרגע. זה יכנס לך למערכת תוך עוד שבוע והכל ייראה לך אחרת` היא נשמעה בטלפון נורא מבטיחה, כמו הסוכני מכירות של סלקום, כמו ההם מהסקרים וההן שרוצות שאתם תחליפו את שירות שיחות חו`ל שלכם. ככה או ככה היא נשמעה כמו פרסומת בערוץ 2. רק היה חסר שהיא גם תדפוק לי את החיוך של המיליון דולר בטלפון ו`כל הקודם זוכה` בשביל לעשות את זה רשמי. בכל אופן, הימים זחלו דיי לאט, אפילו צבים היו נכנסים לדפרסייה בגלל האיטיות הזו ככה שבטח אני, גם מבטיחים לי אושר וגם צריך לענות אותי עד שהוא מגיע, אפילו הסינים לא חשבו על העינויים האלו, אפילו לא האלו של ארוך הרגליים מ`לב אמיץ`, ואני חיכיתי לאושר שיגיע. הלכתי קצת לשחות בקאנטרי ליד הבית בשביל להשקיע מחשבות באיך אני לא טובע במקום באיך האושר מגיע, קצת סרטים חדשים, קומדיה שם טרגדיה פה, בעיקר הלכתי לפה-ים, ובזבזתי את השבוע האחרון של הדכאון שלי במחשבות על האושר שעומד לבוא ולהציף את חיי במעין נרקוטיקה עדינה שתפלח לי את הלב ותעשה שהנשמה שלי תיהיה מבסוטה עד השמים. בשלושת הימים האחרונים לקראת השבוע השני כבר נכנסתי לדכאון מכמה זמן לוקח לצאת ממנו, מה שאומר שבימים האלו הייתי מדוכא יותר מאשר הדכאון הרגיל שלי. מסתבר שהדרך אל האושר רצופה במכשולים של דכאון. סידני 2000 לדכאון. נכסתי לדכאון בגלל האושר. בגלל שלא ידעתי, נראה לי, מעולם, מה זה אושר, ואם אני לא יודע מה זה אושר איך אני בכלל אדע שהאושר הגיע אל מחוזות קיומי ואם אני לא אדע שהוא הגיע איך אני בכלל אפתח לו את הדלת. תחשבו שאתם צריכים לקבל מתנה שאף פעם לא קיבלתם, שאתם לא יודעים איך היא נראית ואפילו מי יביא, אתם לא יודעים לזהות והיא אמורה לנחות עליכם כאילו משום מקום בתקווה שתבחינו בה. בן אדם ממוצע היה אומר `אני בטח אבחין` אבל אני לא הייתי ממוצע וידעתי שאם אני לא אדע איך האושר עומד להגיע אני לא אהיה מאושר. ובכלל, תהיתי עם עצמי ועצמי נשאר במבוי סתום, מה זה בכלל אושר? למרות שהיצרן הבטיח שזה לא עושה אושר אלא רק מגרש את העצב, ידעתי, ידעתי שהיא סתם לא רוצה ש