אור אתה ממש [[נפלא]]../images/Emo9.gif../images/Emo23.gif../images/Emo127.gif../images/Emo70.gif
קודם כל לשפוך החוצה את "החרא" זה מעולה , מעולה , חיוני והכרחי. דבר שני לפני עצמך תעלה את כל הסיבות בעולם בגללן אתה מרגיש זיפת/כישלון וכו' אל תסנן כלום , תודה בפני עצמך ואם תרצה אז גם כאן מה גורם לך להרגיש פחות טוב מה בעבר שימח אותך שהיית כמו פרח מה מונע זאת ממך היום , תחשוב , תתרכז תחפש את הגורמים הסיבות המניעים הגלויים והניסתרים... אני אתן לך טיפ ממני אני עברתי משבר דומה לפני 4 שנים של איבוד טוטאלי מוחלט של הזהות העצמית שלי כאילו מישהו בא ומחק אותי את הכול , זה התחיל כשהבנתי שאבא שלי רוצה להעביר את המשפחה שלנו מחדרה להרצליה (חדרה עיר מדהימה בעוצמתה ובפשטותה , אין השגיות אין תחרותיות הכול כ"כ יפה שם אמיתי ופשוט שלא ניתן לתאר את זה במילים , הרצליה - עיר מרכזית יש הרבה אגו גאווה עצמית , תחרותיות שמצד שני לא מו7בילה לכלום , הרבה מסיכות ומעט מאוד אנשים אמיתיים , אי אפשר להשוות בין הערים , בלתי אפשרי פשוט וכבר אז באותה תקופה שאבא שלי החליט את ההחלטה הזו הבנתי שאני עלולה לעבור שינויים מרחיקי לכת מבחורה הישגית למישהי שתפסיד בגדול את עצמה לטובת רוע , מרמה , אדישות , אוזלת יד ומסכנות סביבתית כזו ודבר נוסף הוא שלא יהיה לי בית כי הבנתי שאני בהרצליה לא ירצה לגור ומפה לשם העניינים עברו ואנחנו עברנו דירה והמצב הרגשי שלי התחיל להידרדר , פתאום היה לי הרבה זמן פנוי , פתאום היכולת שלי לאלתר, לחשוב בחופשיות , בעצמאיות נעלמה (אפילו החדר היה ממש צפוף) פתאום התחלתי לחפש קשר עם הדודים שלא מי יודע מה סימפטתי , פתאום התחילה לי תלות עלובה ומעצבנת בהורים ובסביבה תלות ששנאתי כי זו אף פעם לא היתה סביבה שחיבבתי והרגשתי בה ביטחון ואמון ..... ופשוט התחלתי להרגיש שאני מתכווצת שהכוחות ואהבה האדירים שהיו לי ושמרו עליי מגיל קטן פשוט הובסו/נשברו/התמעטו וכול קיר ההגנה הגדול ששמר עליי כ"כ טוב בגיל קטן הושמד כליל ונשארתי חשופה לסביבה ופגיעה מאוד (משהו שאני חושבת שבגללו אני שונאת את הורים שלי עד היום.... לא יודעת אם זה טוב או רע...) . באותה תקופה הצלחתי למצוא עבודה לחצי שנה בחברת תקשורת והאמת היה סבבה אבל זה לא החזיק כי כפי שהבנת המצב הריגשי שלי כבר היה ממש בכי רע (אעפ"י שהשתדלתי להסוות הכול ולשמח את עצמי....) וכל הסבל והכאב הריגשי שלי מנעו ממני להיות התלמידה והילדה המוצלחת שתמיד הייתי ועכשיו קצת ליידע כללי :1)בתיכון למדתי בתיכון הכי נחשב בחדרה בכיתה הכי טובה (ריאלית ביולוגית) במקביל למדתי גם אנימציה ועשיתי מספר סרטים מצויירים) 2)לימדתי שיעורים פרטיים במתמטיקה והשתתפתי בפרוייקט מטעם התיכון לקידום המקצועות הריאליים בחטיבות במשך שנתיים וכמובן שהשארתי לי גם זמן לפעילויות אחרות כמו אימון גופני , חברות וכו. 3)בצבא התגייסתי ליחידת מחשבים (הייתי בממר"מ) ואח"כ שירתי ביחידה של ח"א בקיצור מוצלחות הייתה שמי השני סתם אני צוחקת אבל היה לי חשוב מאוד להיות במרכז , לנצח ותמיד להגיע ראשונה לפני כולם...! וכל זה נמשך עד לנקודה שבסוף הצבא עברנו להרצליה מאז התחיל הבלאגן , הספקתי להיות מאושפזת יותר מפעם אחת והבושה וההלם זה משהו שלא עובר בקלות........... האמת היא שסיפרתי לך את כל זה כי רציתי לנסות להראות לך מה מבחינתי גורם לי להרגיש פחות מוצלחת (לעומת העבר שלי) שאלו בעצם הנקודות הבאות: א. אני בת 25 ועדיין לא עשיתי תואר ראשון ואני לא ממש יודעת מה אני רוצה ללמוד אני מתלבטת בין מחשבים לעיצוב אופנה (כלומר בין להיות אשת מחשבים או מעצבת אופנה נודעת באיזו חברת אופנה ולעצב את הדור הבא של השמלות והבגדים של הצעירים
). ב. אני לא עובדת בצורה מסודרת (גם קשור למצב הריגשי) ג. השינה שלי ממש לא סדירה ובגלל הכדורים אני זקוקה להרבה יותר שעות שינה.... למרות שזה לא בטוח אני פשוט לא יושנת סדיר. ד. מעגל החברים שלי קטן אבל זה לא הכי מפריע לי האמת. ה. אני מרגישה שאני לא אצליח להשיג את מה שאני ארצה ושאולי אני לא אצליח להיות הבחורה המיוחדת שהייתי , כלומר אני הבחורה המיוחדת שהייתי אבל אני לא מרגישה את זה , יש לי כל מיני ספקות מוזרים ומעצבנים מאוד , נכנסו לי המון מחשבות מטופשות ("זבל מחשבות") שמסיחות אותי מדרכי האמיתית וממי שאני באמת למרות שאני לא נותנת להם לשלוט בי אני בסוף מחליטה להם או יותר נכון מחליטה לי מה לחשוב ולעשות. אבל פשוט אני מרגישה שזה לא זה - לא מה שהיה כאילו היום אני יותר כפופה להורים שלי או תלויה בהם וזה משהו שאני די שונאת וזה גם יוצר חיכוכים איתם כי הם בקושי מסוגלים לדאוג לעצמם אז לא נדבר על כל המשפחה או עליי וזה לא שאני מצפה אבל זה פשוט קורה , זו האמת סיבה רצינית לתחושה המעצבנת שלי , הריבים עם ההורים בנושא הכסף ואז הם מזכירים את כל התלות והמצב הריגשי הרופף והכואב שאני נמצאת בו ואז זה מחייה את כל הכאב מחדש זה גם לא מה שהיה אני חושבת גם חיצונית אבל בעיקר העצמאות והאי תלות הגבוהים שהיו לי שתמיד הסתדרתי בכוחות עצמי ועם מה שהיה. ו. ודבר אחרון הוא שאולי אני קצת מבזבזת אין לי הרבה ממה ומהמעט הזה שיש נראה לי שאני לא מוציאה בצורה מחושבת וחסכונית אבל עכשיו שאני מודעת לזה אני חושבת שאני אשים יותר תשומת לב. בכל אופן זה מה שלי מפריע קצת היום בוא נשמע מה לך
[
]
