בת 34 נשואה עם 3 ילדים. חושבת תקופה ארוכה על מעבר דירה, בתקווה שיקרה לפני ספטמבר השנה. לפני כשבוע הקטן עבר ניתוח להוצאת שקד שלישי.
חלמתי שאני נמצאת במוסד רפואי, זוכרת את המשפחה סביבי. בלחץ להספיק לניתוח שאני צריכה לעבור (במציאות אני עוברת מחר צילום אולטרסאונד לרגל) . אמרו לי להגיע עד 4 (או משהו כזה) כי אני אחרונה בתור, ולא לאחר. מתקשרים אליי מהמרפאה, ומזכירים לי שהגיע השעה ועוד לא הגעתי, והרופאה רוצה כבר לסיים וללכת.
במהירות אנחנו מגיעים למקום. אני חושבת שההורים שלי והילדים שלי באו יחד איתי, לפני כן היינו באיזה מגרש של חניון, אולי רצינו לעשות משהו ולא שמתי לב לשעה ולתאריך.
מכניסים אותי לחדר, אני עם הפנים על המיטה. שמים לי מסכה כדי שארדם, אני חושבת אולי גם הכניסו לי אינפוזיה. אבל משום מה לא נרדמתי. הייתי בהכרה, וחושבת עם עצמי למה הם מתחילים אם עוד לא נרדמתי. אני רואה את עצמי מלמעלה, את הניתוח. עושים לי חתך בגב בצד ימין באזור השכמות. אני זוכרת שמצד אחד כאב לי, אבל מצד שני אני מסטולה מההרדמה ואין לי כח להגיד שאני עדיין בהכרה.
אני לא זוכרת כשהתעוררתי, אם הניתוח הסתיים או שלא.
חלמתי שאני נמצאת במוסד רפואי, זוכרת את המשפחה סביבי. בלחץ להספיק לניתוח שאני צריכה לעבור (במציאות אני עוברת מחר צילום אולטרסאונד לרגל) . אמרו לי להגיע עד 4 (או משהו כזה) כי אני אחרונה בתור, ולא לאחר. מתקשרים אליי מהמרפאה, ומזכירים לי שהגיע השעה ועוד לא הגעתי, והרופאה רוצה כבר לסיים וללכת.
במהירות אנחנו מגיעים למקום. אני חושבת שההורים שלי והילדים שלי באו יחד איתי, לפני כן היינו באיזה מגרש של חניון, אולי רצינו לעשות משהו ולא שמתי לב לשעה ולתאריך.
מכניסים אותי לחדר, אני עם הפנים על המיטה. שמים לי מסכה כדי שארדם, אני חושבת אולי גם הכניסו לי אינפוזיה. אבל משום מה לא נרדמתי. הייתי בהכרה, וחושבת עם עצמי למה הם מתחילים אם עוד לא נרדמתי. אני רואה את עצמי מלמעלה, את הניתוח. עושים לי חתך בגב בצד ימין באזור השכמות. אני זוכרת שמצד אחד כאב לי, אבל מצד שני אני מסטולה מההרדמה ואין לי כח להגיד שאני עדיין בהכרה.
אני לא זוכרת כשהתעוררתי, אם הניתוח הסתיים או שלא.