ניתוח השיר "עוד מעט"
באופן כללי השיר מדבר על אשה שמרגישה שהיא נמצאת בסיטואציה של חשבון נפש עם עצמה. והיא כאילו מביטה בעצמה מן הצד ואומרת לעצמה. מה נשאר אחרי כל "הניצוצות" וכל ה"הו הא" את נשארת לבד עם עצמך. והאם את באמת מאושרת? "עוד מעט ויכבו הפנסיפ ואת תהיי לבד"... "הספק שמנכר". אפשר להסיק שמדובר בזמרת או שחקנית או סתם מישהי שחיה חיים נוצצים אך כשכבים האורות היא נשארת לבד עם עצמה ועם מחשבותיה. בבית השני זה רק מתחזק "ילכו האנשים ואת תהיי לבד". וחשש מה מתגנב שהבית שאת גרה בו איננו כלל ביתך" שוב הבדידות ובמשפט האחרון הספק: האם זה מה שחלמת עליו האם במקום הזה רצית להיות? את הפזמון ניתן לפרש בשני כיוונים מצד אחד יש פה רמיזה לכך שמשהו קרה וחל איזשהו שינוי - אהבה חדשה? למרות שלא האמינה שזו תגיע או שמא להפך היא אינה מאמינה שתאהב שוב "אי שם בין אוהביך שהיו לך לא חשבת שיש עוד מקום לאהבה" במשפט האחרון בפזמון, יש רמיזה לכך שמה שאנחנו מחפשים נמצא כבת מתחת לאף שלנו אך אנחנו לא רואים את הדבר הזה או מתעלמים ממנו או מתכחשים לו והאושר הוא כאן במרחק נגיעה. הבית האחרון שוב מחזיר אותנו לבדידות ללבד. במשפט מסתתרת מהשחר שדופק על חלונך יש למעשה בריחה. השחר למעשה מסמל כאן את ההארה... המטאפורה היא בדומה לאדם שמתבונן בעצמו במראה ואינו אוהב את מה שהוא רואה והוא מנסה לברוח או להתכחש. זהו בגדול מקווה שתאהבו את הניתוח ואתם מוזמנים להוסיף נקודות משלכם.
באופן כללי השיר מדבר על אשה שמרגישה שהיא נמצאת בסיטואציה של חשבון נפש עם עצמה. והיא כאילו מביטה בעצמה מן הצד ואומרת לעצמה. מה נשאר אחרי כל "הניצוצות" וכל ה"הו הא" את נשארת לבד עם עצמך. והאם את באמת מאושרת? "עוד מעט ויכבו הפנסיפ ואת תהיי לבד"... "הספק שמנכר". אפשר להסיק שמדובר בזמרת או שחקנית או סתם מישהי שחיה חיים נוצצים אך כשכבים האורות היא נשארת לבד עם עצמה ועם מחשבותיה. בבית השני זה רק מתחזק "ילכו האנשים ואת תהיי לבד". וחשש מה מתגנב שהבית שאת גרה בו איננו כלל ביתך" שוב הבדידות ובמשפט האחרון הספק: האם זה מה שחלמת עליו האם במקום הזה רצית להיות? את הפזמון ניתן לפרש בשני כיוונים מצד אחד יש פה רמיזה לכך שמשהו קרה וחל איזשהו שינוי - אהבה חדשה? למרות שלא האמינה שזו תגיע או שמא להפך היא אינה מאמינה שתאהב שוב "אי שם בין אוהביך שהיו לך לא חשבת שיש עוד מקום לאהבה" במשפט האחרון בפזמון, יש רמיזה לכך שמה שאנחנו מחפשים נמצא כבת מתחת לאף שלנו אך אנחנו לא רואים את הדבר הזה או מתעלמים ממנו או מתכחשים לו והאושר הוא כאן במרחק נגיעה. הבית האחרון שוב מחזיר אותנו לבדידות ללבד. במשפט מסתתרת מהשחר שדופק על חלונך יש למעשה בריחה. השחר למעשה מסמל כאן את ההארה... המטאפורה היא בדומה לאדם שמתבונן בעצמו במראה ואינו אוהב את מה שהוא רואה והוא מנסה לברוח או להתכחש. זהו בגדול מקווה שתאהבו את הניתוח ואתם מוזמנים להוסיף נקודות משלכם.
