יש בך כוחות יותר מכפי שנדמה לך
ואם לך לא יהיו הכוחות, הבן שלך יסבול. תחשבי על זה כעל מסע להצלת הרגל שלו ואיכות החיים שלו, בפרט שמול הנצח, זה פשוט שטויות. כמה חודשים לא קלים ואחר כך הכול עובר. קחי נשימה עמוקה, קחי דוגמה מהורים שעברו את זה, ראי את שחר (אודונים), שאחרי האליעזרוב היו צריכים לעבור את הניתוח הזה. והיא האישה הכי אופטימית ורגועה שהכרתי בחיי.
זכרי היטב!!! הילד שווה הכול, ואף הורה לא יכול להרשות לעצמו "להתפנק" ולא להיות מסוגל לעשות את זה כשאני רואה היום מה הורים עוברים עבור הילדים שלהם שיש להם דברים גרועים יותר, כמו מחלות נדירות וחשוכות-מרפא, חלילה, אני מודה לאל ש"זכינו" רק בקלאב-פוט. נכון, זה לא קל. חלילה לי מלזלזל בזה. היינו שם וזה היה נורא לכולנו. אבל זה עובר. זה פתיר. חוזרת ומדגישה עבורך. טל הוא היום הספורטאי המצטיין בכיתה. ילד שנולד עם ק"פ ברגל שמאל בדרגת חומרה קשה ביותר. רגל ממש נוראה ומפלצתית הייתה לו. היום רק הצלקות הפיזיות בכף הרגל ובקרסול, מזכירות לנו את מה שעבר. זה שווה הכול. חזקי ואמצי, את יכולה להרים הרים וגבעות. אני בטוחה.
מכל הלב