ניתוח להעברת גידים...

mikigilad

New member
ניתוח להעברת גידים...

שלום כלולם, אשמח לקבל מידע על הניתוח להעברת גידים . אני מאוד חוששת מהניתוח עצמו (בהשוואה לניתוח הארכת גיד אכילס שהיה מאוד קצר) כמה זמן צריך להשאר בבית החולים ? כמה סמן צריך להשאר עם הגבס (לכפיר יש בעיה עם רגל ימין) תודה רבה לכולם כנרת אמא של כפיר
 

פרלמנים

New member
הי כנרת

שלחי מסר לשם המשתמש " ש ח ר של י ו ם חדש" -שימי לב לרווח בין האותיות במילים ש ח ר + י ו ם . גם אני שולחת לה מסר. טל שלה עבר את הניתוח והיא תוכל לתת לך מידע. במקביל גם "אודונים" תוכל לעזור לך. כשדניאל יירדם קצת, אני אחפש באינטרנט מידע על הניתוח ואביא לכאן לינקים. יום טוב, ג'סיקה
 

פרלמנים

New member
הנה קישור לפורום של יהאו על קלאב פוט וניתוחים

קישור לפורום של yahoo של הורים לילדים שטופלו בניתוחים לתיקון ק"פ. צריך להרשם ואז ניתן לגלוש, לקרוא ולשאול שאלות. מקווה שזה עוזר בינתיים. ג'סיקה
 
כנרת שלום, הגעתי בעקבות פנייתה של פרלמנים

טל כיום בן תשע. בן כמה כפיר? טל עבר עת הניתוח כשהיה בן כמעט שש שנים. חייבת להגיד לך שאין לך מה לחשוש מהניתוח עצמו, כלומר, זה ניתוח שעובר בהצלחה, רק שההשלכות של ההחלמה ארוכות מעט. צריך להערך עם נשימה עמוקה ועם עצבי ברזל כי הילד יסבול כאבי תופת ב 48 השעות הראשונות לאחר הניתוח. למרות המורפיום שייכנס ישר לווריד דרך אמפולה ישירה באינפוזיה, הכאבים יהיו חזקים מאוד. אבל.... אחרי 48 שעות הכול יהיה נסבל יותר והקשיים יהיו בעיקר לוגיסטיים. טל היה בגן חובה כשעבר את הניתוח. לאחר הניתוח הילד שרוי בגבס עד המפשעה למשך 3 חודשים. בזמן הזה הוא לא יכול לעשות דבר. לא ללכת ולא לעמוד. רק לשבת או לשכב. הוא יהיה מאושפז עד שבוע בבית החולים לאחר הניתוח, אולי אפילו 5 ימים, ואז בבית צריך להיערך. להיות עם כיסא גלגלים. (משיגים ב"יד שרה") להכין מגש כזה שעליו הוא יאכל, יצייר ויעשה את כל הפעילויות שתעשו איתו בזמן הזה. צריך לכסות את הרגל המגובסת בניילון עד סוף הגבס, ולרחוץ אותו כשהרגל מחוץ לאמבטיה ובאוויר כדי שהמים לא יפוררו חלילה את הגבס. צריך לבדוק שאין לחץ חלילה של הגבס על הרגל ולבדוק שהאצבעות המציצות החוצה לא משנות צבע, לרוב זה לא קורה אבל צריך להיות עירניים לפחות בימים הראשונים לאחר הגיבוס. טל חזר לגן לאחר 10 ימים בכיסא, עם סייעת צמודה כשאני גם הייתי בגן יום בשבוע איתו, וגם בעלי. ארבעה ימים הוא היה עם סייעת. לאחר שלושה חודשים מורידים את הגבס והילד הולך על קביים לפחות לשלושה שבועות כי הוא מתקשה ליישר את הרגל ובתחילה הולך בצליעה. לא לחשוש, זה עובר. לאחר שמסירים את הקביים, יוצמד לו סד לרגל ואיתו הוא יילך וגם יישן למשך כחודשיים שלושה כדי לשמור על צורת הרגל. אחרי זה תהיו במעקב פיזיו והסד יוסר והוא יילך בכוחות עצמו. טל נותח בינואר. בספטמבר הוא נכנס לכיתה א' והלך כבר ללא כל עזרה. היום הוא עולה לכיתה ד'. עברו שלוש וחצי שנים מהניתוח. הוא כדורגלן מצטיין. בריא וחזק, נמצא בביקורת כל חצי שנה אצל וינטרוב, והתוצאות משביעות רצון ביותר. פשוט לקחת אוויר מבחינת הלוגיסטיקה וכן מבחינת לראות את הילד סובל בהתחלה. אבל באמת שהכול שווה אחר כך. הוא כמו חדש.
המון בהצלחה לכם. יעל
 

mikigilad

New member
נשמע נורא ואיום

ולא נראה לי שיש בי את הכוחות לעמוד מול הסיפור הזה ...
 

פרלמנים

New member
כנרת לילה טוב../images/Emo24.gif

אני בטוחה שזה נראה ונשמע קשה, אבל צריך לעשות מה שטוב לכפיר. אל תשכחי שהוא עדיין קטן וככל שתטפלו בו מוקדם יותר ככה הוא יסיים את פרק הקלאב פוט מוקדם יותר בחייו. כמו כן נראה לי שיותר קל לטפל בילד קטן שעדיין לא הולך לחוגים, למשחקי כדורגל וכו' ותוכלי להעסיק אותו בקלות בציורים, סרטים ומשחקי שולחן... תאספי כוחות ואנחנו כמובן נהיה כאן לעודד ולתמוך
ג'סיקה
 
יש בך כוחות יותר מכפי שנדמה לך

ואם לך לא יהיו הכוחות, הבן שלך יסבול. תחשבי על זה כעל מסע להצלת הרגל שלו ואיכות החיים שלו, בפרט שמול הנצח, זה פשוט שטויות. כמה חודשים לא קלים ואחר כך הכול עובר. קחי נשימה עמוקה, קחי דוגמה מהורים שעברו את זה, ראי את שחר (אודונים), שאחרי האליעזרוב היו צריכים לעבור את הניתוח הזה. והיא האישה הכי אופטימית ורגועה שהכרתי בחיי. זכרי היטב!!! הילד שווה הכול, ואף הורה לא יכול להרשות לעצמו "להתפנק" ולא להיות מסוגל לעשות את זה כשאני רואה היום מה הורים עוברים עבור הילדים שלהם שיש להם דברים גרועים יותר, כמו מחלות נדירות וחשוכות-מרפא, חלילה, אני מודה לאל ש"זכינו" רק בקלאב-פוט. נכון, זה לא קל. חלילה לי מלזלזל בזה. היינו שם וזה היה נורא לכולנו. אבל זה עובר. זה פתיר. חוזרת ומדגישה עבורך. טל הוא היום הספורטאי המצטיין בכיתה. ילד שנולד עם ק"פ ברגל שמאל בדרגת חומרה קשה ביותר. רגל ממש נוראה ומפלצתית הייתה לו. היום רק הצלקות הפיזיות בכף הרגל ובקרסול, מזכירות לנו את מה שעבר. זה שווה הכול. חזקי ואמצי, את יכולה להרים הרים וגבעות. אני בטוחה.
מכל הלב
 

sigis7

New member
כמה שאת חזקה!

"זכרי היטב!!! הילד שווה הכול, ואף הורה לא יכול להרשות לעצמו "להתפנק" ולא להיות מסוגל לעשות את זה" נראה לי שזה משפט המפתח פה! אנחנו צריכים לעשות הכל בשבילהם וא"א להתפנק ובאמת יש דברים גרועים יותר. צריך לשאוב מכולכם הרבה כח! רוב בריאות ושמחה לכולנו!
סיגי
 

זהבה29

New member
כנרת שלום.

זה הכי הגיוני בעיניי להרגיש כך. הדברים נראים לגמרי אחרת במרחק של חודשים ושנים ואין ספק שהתשובות של ההורים היקרים הותיקים יותר מעודדות. אבל לפעמים... קצת להתייאש להעדיף שיהיה יותר קל לחשוש שחס ושלום יש עוד הפתעות בדרך זה פשוט אנושי. המון הצלחה והרבה כח הלוואי שבהמשך תוכלי לכתוב את אותם הדברים בדיוק. זהבה.
 

אודונים

New member
כותבת לך שוב כי נראה לי שלא ראית

אנחנו עברנו את הניתוח הזה במרץ האחרון תומר בן שש וחצי הכי קשה זה השעות הראשונות אחרי הניתוח (פשוט כי כואב להם) למחרת הוא כבר הרגיש יותר טוב. שיחק הסתובב היה עסוק בעניינייו וביום אחרי זה יצאנו הביתה מבחינת לוח הזמנים: 6 שבועות עם גבס עד למעלה אסור לדרוך הסתדרנו מצויין עם כסא גלגליםכדי להגיע ממקום למקום וקביים מותאמים בגובה לתוך הבית והגן גם לנו יש גננת מדהימה שהכינה את הילדים ונתנה מקום לתומר לספר לפני הניתוח מה יעשו לו וקיבלה אותו יחד עם שאר המטפלות וילדי הגן בזרועות פתוחות כשהוא חזר שזה היה בדיוק אחרי שבוע ואז עוד חודש עם גבס עד מתחת לברך אז מותר כבר לדרוך במקרה הזה לא פנינו לביטוח לאומי אבל בניתוח הקודם עשינו זאת ובעקבות ועדה רפואית שקבעה שהילד היה "סיעודי" קיבלנו תשלומים אני זוכרת אמא אחרת מלפני שנתיים / שלוש (שחר של יום חדש) שסיפרה שהם קיבלו מטפלת צמודה לתקופה מסויימת יצא קצת ארוך אבל אני מקווה שעניתי ועזרתי ולו בקצת לילה טוב שחר
 
שחר מקסימה, כתבתי לפנייך כאן, למעלה

שמעתי מ"פרלמנים" שתומר עבר את הניתוח בסופו של דבר והבנתי שהאליעזרוב לא עזר. כל כך הצטערתי בשבילכם. מקוה שאתם עולים על דרך המלך ומרגישים טוב יותר. איך תומר? איך הוא עובר את התקופה הזו? מחזקת אתכם מאוד מאוד מאוד ומקווה שאתם עוברים את התקופה בשקט יחסי. אם את צריכה עזרה או מידע בכל דבר שהוא, אל תהססי לשאול אותי ולפנות אליי. חיבוקים אמיצים, יעל
 

אודונים

New member
היי אורנית

איך עובר עליכם הקיץ? (בניגוד לשנה שעברה) מה איתכם? מה שלום נטע? ומה עם שאר השבט? ספרי קצת שחר
 
בהחלט שיפור ניכר מהשנה שעברה.

אנחנו ממש בסדר. רתם אוטוטו מתגייסת ונטע כמו בן זקונים טוב מפונק עד העצם. השנה תהיה לי חופשה ארוכה במיוחד. לקחתי שנת חל"ת ואני יוצאת ללמוד באורנים בפקולטה של יונינה. סוף סוף אוכל להתגאות בתואר ראשון (במקרא). ומה שלומכם? גם אתם נהייתם שבט, הלא כן??? אני מבינה שעברתם ימים לא קלים עם תומר. אני זוכרת שדיברנו לפני הניתוח. כל כך שמחה לראות אותך כאן מעל גלי הפורום. באמת מזמן לא היינו בקשר. אם ימאס לכם מההר הירוק שלכם ותרצו להתרשם מהרים ירוקים וגבוהים יותר - מאוויר הרים צלול ומעט תחבורה - אתם תמיד מוזמנים. נשיקות וחיבוקים אורנית
 
אני ממש זוכרת את היום שהוא עשה...

את הניתוח נדמה לי ממש שהפורום נפתח, אם אני לא טועה... אוי כל כך ריחמתי על המתוק הזה, ואחר כך אני זוכרת שליווינו אותו וירטואלית בעלייה לכיתה א', יו פתאום הכל חוזר אליי, איזה כיף!!! תרגישו טוב כולכם אורית
 
נכון אורית ../images/Emo24.gif

נכנסתי לפה ממש כמה ימים לפני או אחרי הניתוח. וואו, כמה זמן עבר מאז. ממש פגישת מחזור נהייתה פה :)
ונשיקות לסוכריון שלך
 
למעלה