ניתוח שיר- The Taste Of Ink

Rose131

New member
ניתוח שיר- The Taste Of Ink

השיר
תרגום: זה שווה את זה האם את יכולה בכלל לשמוע אותי? עומד עם אור הזרקורים שלך עליי לא מספיק כדי להאכיל את הרעב אני עייף והרגשתי כך כבר לכמה זמן עכשיו. בים הזה של בדידות הטעם של הדיו נעשה ישן זה 4 בבוקר המזדיין כל יום נעשה יותר ויותר כמו היום הקודם עדיין אני יכול לראות את זה בא בזמן שאני עומד בנהר, טובע זאת יכולה להיות ההזדמנות שלי לפרוץ זאת יכולה להיות ההזדמנות שלי להגיד שלום. סוף סוף זה נגמר לא יכלתי לשאת את העיר הזאת יותר להיות חצי מת זה לא מה שתכננתי להיות עכשיו אני מוכן להיות חופשי. אז הנה אני זה בידים שלי ואני אתענג מכל רגע בזה. ולא תחשבי שאני יפה כשאני עומד בראש העיר הדולקת ואני אקח את היד שלך וארים אותך ואשאיר אותך שם כדי שתוכלי לראות כל עוד שאת חיב ואכפת לך אני מבטיח שאקח אותך לשם נשתה ונרקוד אל תוך הלילה לינק למילים: http://www.lyricsondemand.com/u/theusedlyrics/thetasteofinklyrics.html
 

Rose131

New member
הניתוח שלי

בכלליות אני חושבת שהשיר הוא על לצאת מהמקום שבו אתה נמצא עכשיו אם אתה לא מרוצה ממשהו, לעשות משהו- שינוי. לעשות את השינוי בעצמך, ולעשות את מה שאתה רוצה. למשל בדיוידי של Berth ברט אמר לפני שהוא שר אותו את זה: "How many of you are from right here in Vancouver? How many of you don't give a fuck where you came from? This song is about following your heart and making your fucking dreams come true" בית ראשון
"זה שווה את זה את יכולה בכלל לשמוע אותי? עומד עם אור הזרקורים שלך עלי" הוא תוהה אם שווה לו בכלל לנסות לעשות שינוי- השינוי שלו הוא לצאת מיוטה ולשיר. בכלל יקשיבו לו? ישמעו אותו? אור הזרקורים מכוון אליו- אולי אנשים מצפים ממנו למשהו, בוחנים אותו
"לא מספיק כדי להאכיל את הרעב אני עייף והרגשתי כך כבר הרבה זמן עכשיו"[חחח זה מתחרז] הוא מרגיש שמהו שם לא מספיק- לא משנה כמה הוא אוכל הוא לא שובע, לא משנה כמה הוא ישן הוא לא עירני. משהו חסר לו כדי להיות שלם עם עצמו.
"בים הזה של בדידות הטעם של הדיו נעשה ישן" הוא כנראה יושב בחדר שלו לבד, ומנסה לכתוב משהו. אבל בגלל שאין לו השראה הוא יושב עם העט בפה וכבר מתרגל לטעם של הדיו- אין לו על מה לכתוב, שום דבר לא חדש.
"זה 4 בבוקר המזדיין כל יום נעשה יותר ויותר כמו היום הקודם" אולי הוא לא נרדם, וכבר 4 בבוקר כל יום אותו הדבר- שום דבר לא מתחדש. זה מסביר לנו למה הוא מרגיש לא שלם עם עצמו.
"עדיין אני יכול לראות את זה בא בזמן שאני עומד בנהר, טובע" הוא עומד בנהר- לא זז, וטובע מזה. הוא טובע בכלום, בחוזר תזוזה, בחוסר שינוי. "זה" לדעתי מתייחס לשינוי. הוא רואה את השינוי מתקרב.
"זאת יכולה להיות ההזדמנות שלי לפרוץ זאת יכולה להיות ההזדמנות שלי להגיד שלום." עכשיו הוא יכול לצאת מיוטה[להגיד שלום], ולפרוץ לעולם המוזיקה.
"סוף סוף זה נגמר לא יכלתי לשאת את העיר הזאת יותר להיות חצי מת זה לא מה שתכננתי להיות עכשיו אני מוכן להיות חופשי." הוא יצא, סוף סוף הסבל שלו בעיר הזאת נגמר. להיות חצי מת- מה שהוא היה, זה לא מה שהוא רוצה להיות. עכשיו כשהוא יצא הוא סוף סוף חופשי. פזמון
"אז הנה אני זה בידים שלי ואני אתענג מכל רגע בזה." בקיצור הוא אומר שזהו, זה כל מה שיש לו- הוא והידיים שלו, זה הכל תלוי בו והוא מתענג מההרגשה הזאת. מהרגע הזה של להיות חופשיD: בית שני
"ולא תחשבי שאני יפה כשאני עומד בראש העיר מלאת האורות?" כאן הוא כבר לא במקום התקוע שהוא בא ממנו. עכשיו הוא באיזה מקום זוהר, מרכזי. בדרך לתהילה וכל זה. הוא חושב שיותר יפה לו כשהוא במקום זוהר וכל זה.
"ואני אקח את היד שלך וארים אותך ואשאיר אותך שם כדי שתוכלי לראות" הוא לוקח את המישהו הזה איתו. הוא נמצא גבוה והוא לוקח איתו אחרים.
"כל עוד שאת חיה ואכפת לך אני מבטיח שאקח אותך לשם נשתה ונרקוד אל תוך הלילה" הוא בעצם אומר שהוא רוצה להנות והוא רוצה להנות איתה\ו, ושכל עוד אכפת לה והיא חיה[נו נגיד שזאת בת] הוא רוצה שהיא תהיה איתו במקום שהוא פורץ בו ונהנה בו.
 
../images/Emo205.gif

גרמת לי לאהוב את השיר יותר(:) ניתוח באמת מצוין, ברור ובאמת מסביר את השיר בצורה מעולה. -חח אני אוותר על הניתוח שלי ואתן לטובים ממני לעשות את עבודתם-
 
ניתוח מעולה D:

קראתי אותו בזמן שהקשבתי לשיר, ורק עכשיו הבנתי עד כמה שהוא עוצמתי (גם קודם חשבתי ככה, אבל עכשיו אפילו עוד יותר
).
 

הזויה13

New member
ניתוח מאוד טוב!../images/Emo103.gif

לדעתי אומר את כל מה שהשיר צריך להיות עליו. כל הכבוד
תמיד אהבתי את השיר הזה שלהם.
 
הניתוח שלי .. :] ( לא מובן בכלל, סורי )

בבית הראשון, מסופר על שתי דמויות שונות זו מזו, אחת זה הדובר והשנייה זה מישהו בחייו של הדובר. אפשר לראות שהדמות בחייו של הדובר אוהבת אותו מאוד, מאירה אותו, ורוצה לתת הכל מעצמה, אבל לדובר זה לא מספיק . הוא עייף כבר הרבה זמן וזה מקשה עליו. הדובר עובר הרבה כישלונות, וכנראה הכישלון הוא הדיו, שכבר נמאס לו מהטעם שלו. השעה היא 4 בבוקר אז כנראה שהדובר לא מצליח להרדם, כנראה שיש הרבה דברים שמפריעים לו , והוא לא מצליח לישון, זה קורה לו כל יום. יש איזשהי מטאפורה שבה הוא טובע בנהר והוא רואה בטביעה הזאת כהזדמנות לברוח, מכל הכישלונות והאי-יכולת לישון (לא הייתה לי מילה אחרת להגדיר את זה). הוא חי ונושם על פני האדמה אבל הוא מרגיש שהוא חצי מת, בגלל שהוא לא מצליח, ואין מסביבו מישהו שיעזור לו, וכשעוזרים לו זה לא מספיק... בפזמון לא מתוארת לנו סיטואציה במקום כלשהו, אבל לדעתי הוא מגיע לשלב שהוא עומד על קו בין חיים למוות וההחלטה בידיים שלו. הוא יכול להחליט למות ויכול להחליט לחיות. והוא בוחר בחיים. בבית השני מתואר מן קונפליקט עצמי בין שתי דמויות, ולדעתי שתי הדמויות הן בעצם אותו בן אדם, הדובר. אחד שמעדיף למות, והשני שרוצה להשאר בחיים. הדמות שמעדיפה למות, היא לא מתנגדת ונלחמת עם הדמות השנייה שמעדיפה להשאר בחיים, כי בתוך תוכה, גם היא רוצה להשאר בחיים. לפי השיר, הדמות שמעדיפה לוותר, משכנעת אותנו וגם את עצמה שהיא מבטיחה לדמות השנייה לקחת אותה למקום מסויים כדי שהדמות השנייה לא תאבד תקווה, לפי השיר . אבל בעצם , כשהיא מחזקת את הדמות השנייה היא גם מחזקת את עצמה . לא מובן בכלל, אבל כששמעתי את השיר זה מה שחשבתי. :]
 

MyApocalypse

New member
שכחת שורה בפיזמון ../images/Emo97.gif

אז הנה אני זה בידים שלי ואני אתענג מכל רגע בזה אז הנה אני חי בסופו של דבר ואני אתענג מכל רגע בזה. אני אקרא את הניתוח שלך ואנסה לנתח מחר אם אני אצליח
 
למעלה