ניתוח שיר- two for tragedy- re-edit.

lacrimosa girl

New member
ניתוח שיר- two for tragedy- re-edit.

אז ככה, לפני הרבה הרבה זמן עשיתי ניתוח ממש כושל ומפגר לשיר הנהדר הזה, אז זה סוג של תיקון עוולות, ואם אחד מהרודנים שלנו יהיה מוכן למחוק את הזוועה ההיא אני יותר מאסגוד לו לנצח. אהמ, קישור לליריקה: http://www.darklyrics.com/lyrics/nightwish/wishmaster.html#5
ובכן. שם השיר- שניים לטרגדיה. נשמע טוב, הא? ואין כאן שום קשר שבעולם לרומיאו ויוליה. לדעתי הכוונה היא לתומאס ולילד המת, ששניהם ימותו/מתים. שן, עדן, שן, בני האבוד, נוח בשלווה. תומאס פונה אל בנו האבוד- אני חושבת שזאת קינה על הילד המת. כל השיר הזה. תומאס פונה אליו כeden- גן העדן, שלמות... בשיק KWTNS נכתב- the eden I found will forever last. אם נתבסס על הניתוח המצוין שענבר עשתה לשיר הזה ונצא מנק' הנחה שהכוונה היא לחלום נחזק בעצם את הנקודה שהכוונה כאן היא לילד המת. שתומאס התחבר אליו בחלום. בחלום? מה הכוונה? במוות. נכון. אצל תומאס בין היתר חלום=בריחה מהעולם. בעברית? מוות. הפסק את הכאב, החיים הם לשווא, בשבילנו להרוויח כלום מלבד אותו דבר. תומאס פונה לילד המת. תפסיק את הכאב הזה...אני לא יכול לחיות בעולם הזה ככה. במציאות המזדיינת הזאת שבה כולנו חיים לשווא ואין דבר שנוכל להרוויח או לצבור שישנה את זה. all the same takes me away we're dead to the world. אני צריכה להסביר? בעיני הקשר ממש מובן. אני לא אתחיל לחפור על תאורית CC, אז אני אסתכל על זה כפשוטו- תומאס והילד מתים מבחינת העולם...והכוונה במשפט הראשון היא לתומאס. שכל הדברים הזהים האלו לוקחים אותו הרחק, away- גם כן מתקשר אצל תומאס לחלומות. וכמו שאמרנו- מוות. ה-ת-א-ב-ד-ו-ת. אין יד מרפאת למחלתך, שותה בוז כמו מים, נופלים כאשד עם דמעותי. המחלה של תומאס היא איבוד התמימות...מחלה סופנית. והוא שותה את בוז העולם כמו מים שיוצאים מגופו כמפל של דמעות. בעברית? דכאון. עוד אזכור למפל יש בשיר ED: your beauty cascading on me in this white night fantasy שוב, כפשוטו, פנטזיית הלילה הלבן היא סוג של חלום. סיכמנו שחלום שווה בעקיפין מוות, ובמוות היופי שלו [כעקרון שלה, אבל בואו לא ניכנס לתאוריה וכו'] יפול עליו כמפל. [נו אין לזה תרגום נורמלי ><] מתחת מיטת הנרות, שני מלאכים נעצבים, בגן העדן- במוות. מתחת מיטת הנרות...מתחת הקבר. הם כבר מתים. אצל תומאס הרבה פעמים ייאוש=מוות .אז הוא לא בהכרח מת אבל תופס את עצמו ככזה. חוזר על עצמו הרבה פעמים בCC ובשיר אסטרל רומאנס. שני המלאכים- קשה לי להאמין שתומאס מתייחס אצל עצמו כאל מלאך. אבל מסתבר שכן, אלא אם כן נשליך את תאורית CC גם לכאן. עכשיו תן לנו לשכב, עצובים חיינו, עצובים מתנו. אפילו בגאוותך מעולם לא האשמתי אותך. לדעתי, פנייה לעולם. העולם רוצה לאשפז אותם ולשים אותם במוסדות פסיכיאטרין דפוקים ולטפטף להם מלריל ופרוזאק אבל תומאס מבקש ממנו, בבקשה תן לנו לשכב, לנוח, למות. מה זה משנה אם נמות בגיל צעיר עצובים או בשיבה טובה על תרופות נגד דכאון? אבל הוא לא מאשים את העולם, את האנושות, למרות שהאנושות בגאוותה הרסה את כל מה שתומאס האמין בו. צריך להמשיך לחפור? לדעתי מובן. אהבת אם היא קורבן, ישנים ביחד ושומרים אותה כולה. תומאס אומר שאהבת אם, האהבה הכי פשוטה וטבעית בעולם [הא, כן?] היא קורבן, הוא לא ראוי לה...אבל הוא והילד המת ינצרו אותה לנצח בשנתם המשותפת- במוות. their satisfaction- my infanite sleep. מרוצים עכשיו? יופי, אני ישן לנצח. די ברור. Comforting home, mother's lap, chance for immortality הבית הנוח וחיק האם הם הצ'אנס היחיד לנצחיות, כי אין נצחיות במוות- כמו בשורות הבאות. לא סימפטיה, לא נצחיות, אור אחד עבור כל דמעה לא ראויה. כמה כאב. כמה אמת. תומאס אומר שהוא והילד לא יקבלו סימפטיה- מי זה המבוגר הזה שכל מה שהוא חושב עליו זה כמה העולם היה טוב פעם?- ולא נצחיות, כי אין נצחיות במוות. כל מה שיש זה ערמת עצמות שתתפורר לאבק. [הו, מיקוש
] כל דמעה שתרד תהיה לא ראויה כי אין דבר ששוה לבכות עבורו. crying for me was never worth a tear. ושוב, תומאס אומר שאין מה לבכות. זה לא שווה את הדמעות. את הקטע של אור אחד לא הבנתי עד הסוף. האם הכוונה שכל דמעה שתרד תקבל אור זרקורים או שתקבל נר אחד? זה לא קריטי בכל מקרה אבל לא הצלחתי להבין את זה עד הסוף. מתחת מיטת הנרות,שתי נשמות שאמרו את דברן. ותומאס מסכם ואומר- אנחנו כבר מתים, מתחת מיטת הנרות...אמרנו את כל מה שהיה לנו לומר. ושימו לב שעכשיו הם נשמות ולא מלאכים, שדבר לא נותר חוץ מהנשמה. ושוב מאושןסול- my lonely soul is only filled with fear. הנשמה הבודדה שלי, כל מה שנשאר ממני, מלאה בפחד. ובלי הילד, בלי התמימות, זה כל מה שנשאר ממני.
 
למעלה