בעלה של אישתי 412
New member
ניתוק קשר עם ההורים - חייב עצה
התלבטתי ארוכות אם לכתוב את המכתב הזה ואם כן אז באיזה פורום. מכיוון שאני במילא משוטט פה הרבה בסוף לא רק שאני כותב, אני עושה זאת כאן.
והסיפור: היו לי הורים טובים ומטפחים לאורך שנים והקשר איתם היה טוב במשך כל חיי הציעירים. לפני שלוש שנים התחתנתי ואחרי כמה זמן הם התהפכו עליי ועל אישתי. אני בא ממשפחה שלא חסר לה ממון ( לא מנסה להשוויץ ) ואחרי החתונה הורי שעד לאותו רגע נתנו ודאגו פתאום רצו הסכמי ממון כי הם דואגים מה יקרה אם נתגרש. אני ואישתי מאוד נעלבנו מהעלאת נושא הגירושים ומכך שאינם סומכים על אישתי. הם הפרו כמה הבטחות בנושאים כלכליים שהבטיחו לפני החתונה ( כולל עזרה עם משכנתא ) ואנחנו הרגשנו מושפלים, מבוזים וניבגדים. נהלנו איתם ויכוח מר שכלל נתק כמעט מוחלט של 9 חודשים ולבסוף הם חזרו בהם מהפרת ההבטחה ועזרו ולא חתמנו הסכם ממון. אבל הלב שלנו נשאר שבור בעיקר לאור כל מיני עקיצות קטנות שהם שלחו פה ושם. אישתי בטראומה מוחלטת, הפעם האחרונה שראינו את הורי הייתה באוקטובר. היא דרשה נתק של חצי שנה כדי להתאושש ( גם החלה ללמוד תואר שני והייתה צריכה שקט ) ועכשיו הודיעה שהיא רוצה ניתוק לצמיתות. צריך לציין שהיא בעצמה באה ממשפחה עם היסטוריה ארוכה של כאב. סבא וסבתא שתלטנים שמאוד פגעו בהוריה ובה ובאחיותיה ויחסים עכורים בין ההורים ושאר צרות. היום יחסי המשפחה שם טובים הרבה יותר, אנחנו ביחסים טובים עם הוריה ( שעדין נשואים ). הרעיון לנתק את היחסים משמשפחה שלי מחריד אותי. לאחרונה הם הפסיקו עם כל העקיצות וההטפליות ואני מאמין שאפשר לחזור להיות משפחה אבל אישתי לא מאמינה להם כבר ולא מוכנה לשמוע על פגישה נוספת, אפילו לא אחת. אותי הרעיון לא לראות יותר את אחיי הקטנים, את המשפחה המורחבת ואת ההורים משתק מעצב. מה לעשות ? איך להתמודד ? מה לבחור ( מבחינתה של אישתי או נתק או גירושין ) ? אני כועס על הורי, פגוע אבל נורא רוצה לנצל גם את הפתח הצר שפתחו כדי לתקן. מה לכל הרוחות אני עושה ? איך מתקנים לב שבור של כלה יפה ( אישתי ) וחתן חרד (אני ) ?
תודה מראש לכל הקוראים והמגיבים...
התלבטתי ארוכות אם לכתוב את המכתב הזה ואם כן אז באיזה פורום. מכיוון שאני במילא משוטט פה הרבה בסוף לא רק שאני כותב, אני עושה זאת כאן.
והסיפור: היו לי הורים טובים ומטפחים לאורך שנים והקשר איתם היה טוב במשך כל חיי הציעירים. לפני שלוש שנים התחתנתי ואחרי כמה זמן הם התהפכו עליי ועל אישתי. אני בא ממשפחה שלא חסר לה ממון ( לא מנסה להשוויץ ) ואחרי החתונה הורי שעד לאותו רגע נתנו ודאגו פתאום רצו הסכמי ממון כי הם דואגים מה יקרה אם נתגרש. אני ואישתי מאוד נעלבנו מהעלאת נושא הגירושים ומכך שאינם סומכים על אישתי. הם הפרו כמה הבטחות בנושאים כלכליים שהבטיחו לפני החתונה ( כולל עזרה עם משכנתא ) ואנחנו הרגשנו מושפלים, מבוזים וניבגדים. נהלנו איתם ויכוח מר שכלל נתק כמעט מוחלט של 9 חודשים ולבסוף הם חזרו בהם מהפרת ההבטחה ועזרו ולא חתמנו הסכם ממון. אבל הלב שלנו נשאר שבור בעיקר לאור כל מיני עקיצות קטנות שהם שלחו פה ושם. אישתי בטראומה מוחלטת, הפעם האחרונה שראינו את הורי הייתה באוקטובר. היא דרשה נתק של חצי שנה כדי להתאושש ( גם החלה ללמוד תואר שני והייתה צריכה שקט ) ועכשיו הודיעה שהיא רוצה ניתוק לצמיתות. צריך לציין שהיא בעצמה באה ממשפחה עם היסטוריה ארוכה של כאב. סבא וסבתא שתלטנים שמאוד פגעו בהוריה ובה ובאחיותיה ויחסים עכורים בין ההורים ושאר צרות. היום יחסי המשפחה שם טובים הרבה יותר, אנחנו ביחסים טובים עם הוריה ( שעדין נשואים ). הרעיון לנתק את היחסים משמשפחה שלי מחריד אותי. לאחרונה הם הפסיקו עם כל העקיצות וההטפליות ואני מאמין שאפשר לחזור להיות משפחה אבל אישתי לא מאמינה להם כבר ולא מוכנה לשמוע על פגישה נוספת, אפילו לא אחת. אותי הרעיון לא לראות יותר את אחיי הקטנים, את המשפחה המורחבת ואת ההורים משתק מעצב. מה לעשות ? איך להתמודד ? מה לבחור ( מבחינתה של אישתי או נתק או גירושין ) ? אני כועס על הורי, פגוע אבל נורא רוצה לנצל גם את הפתח הצר שפתחו כדי לתקן. מה לכל הרוחות אני עושה ? איך מתקנים לב שבור של כלה יפה ( אישתי ) וחתן חרד (אני ) ?
תודה מראש לכל הקוראים והמגיבים...