ניתוק תושבות לצורכי מס

[Fellowship]

ניתוק תושבות לצורכי מס

עברנו לארה"ב לפני שנה על ויזות J1/J2 (חוק השנתיים חל עלינו), בחודשים הקרובים נעבור ל H1B/H4,
לפי הסטטוס הנוכחי כרגע, נחזור לישראל בעוד שנה (סה"כ שנתיים),
סיכוי גבוה מאוד שנאריך בשנה נוספת (לשלוש שנים סה"כ), סיכוי נמוך שנאריך מעבר לכך,
נכון לעכשיו לא ביצענו ניתוק תושבות (באופן מכוון), אישתי לא התפטרה אלא יצאה לחל"ת,
אנו שומרים על ביטוחים פרטיים בישראל (בריאות, אובדן כושר עבודה וכו'), כולל קופת חולים וריסק זמני.
ברור לנו שבאופן כמעט וודאי נצטרך לשלם כמה עשרות אלפי שקלים עבור כל שנה בארה"ב, כשנחזור לישראל.

1. מישהו מכיר תקדים משפטי שהכיר בהעתקת מרכז החיים עבור תקופה של פחות מארבע שנים?
ברור שהפרמטרים שלנו בעייתיים יותר, אבל הייתי רוצה ללמוד החלטה/פס"ד, במידה וקיים כזה,
המכיר בהעתקת מרכז החיים עבור תקופה קצרה מהמקובל שאנו מכירים.

2. נניח ונאריך ל 4-5 שנים סה"כ, כאשר לאחר השנה השנייה נבצע ניתוק תושבות ואישתי תתפטר במקום חל"ת,
האם ההסתכלות כאשר נחזור תהיה על התמונה הכוללת, קרי:
הסטטוס במועד החזרה הוא לאחר שביצענו ניתוק תושבות (אמנם הצהרתי בלבד), ללא חל"ת וכו',
או שההסתכלות תחלק את המצב למספר תקופות:

• שנה ראשונה - בהגדרה עדיין נחשבים תושבים (עזבנו באמצע אפריל)
• שנה שנייה - לא ניתקנו תושבות, היה חל"ת וכו'
• שנה שלישית עד חמישית - ניתקנו תושבות, אין חל"ת

ולכן השנים "נטו" שבהם הקשרים שלנו לישראל היו חלשים כדי להכיר בניתוק (נניח) הם רק 2-3 שנים, וזה מעט מידי?

יש לי רואה חשבון שטיפל בהגשת דו"חות המס בשנתיים האחרונות בישראל (כולל עבור שנת המס 2017),
אתייעץ עמו כמובן, כרגע הוא עדיין עסוק בהגשת דו"חות (בישראל טרם הסתיים), בינתיים אשמח לקרוא מנסיונכם.

 

[ilanvag]

תשובות:

באופן כללי, פסקי דין שניתנו עד היום עסקו באירועים שקרו לפני עשור ויותר. לא בטוח שזה רלבנטי למצב החוקי כיום, לאור שינויי חקיקה שאירעו בשנים האחרונות. ובכל זאת, בגלל ששאלת:
&nbsp
1. פס"ד יעל צור, יש על זה לא מעט ברשת.
&nbsp
2. לא בטוח בתשובה, אבל יש מצב שרשויות המס יטענו שלא היה שום מצב לניתוק תושבות אמיתי, כיוון שמראש הייתם מחויבים לחזור לישראל. מה תעשה במקרה שכזה? תילחם בהם בבימ"ש? בכל אופן, זה מצב בו אתה צריך ייעוץ ספציפי של עו"ד המתמחה בתחום; שום תשובה שתקבל פה בפורום לא תהיה רצינית. אני מדגיש עו"ד, כי תצטרך אחד שכזה שייצג אותך בבימ"ש, היה ותגיע לשם; אני לא משוכנע שרו"ח, ויהיה המוכשר והתותח הגדול ביותר שקיים, יכול (או ירצה...) לתת לך ייעוץ משפטי בנושא.
&nbsp
ושוב -- שום דבר ושום ניסיון שיש בפורום הזה, לאורך השנים, הוא רלבנטי כיום, לאור שינויי החקיקה שהיו בישראל בשנה-שנתיים האחרונות. הכל זה טאבולה ראסה כרגע, והניסיון ייכתב מחדש, על סמך נסיונם של אנשים. המגמה היחידה שאנחנו רואים לאורך השנים זו החמרה והקפדה של מס הכנסה לגבי החוזרים ארצה, וניסיון לתפוס כמה שיותר אנשים ברשת, ולקבל מהם כספים.
&nbsp
נודה אם תחזור לדווח לנו, בעוד אי-אלו שנים, מהו הניסיון *המעשי* שלך -- שנה או שנתיים לאחר שחזרתם ארצה.
&nbsp
בהצלחה!

 

[Fellowship]

תודה רבה! בנוגע לעשור

1. ברור לי שבשנה/שנתיים האחרונות היה שינוי משמעותי והמקרים טרם נדונו בבית המשפט,
אבל פסק הדין האחרון הרלוונטי ניתן רק לפני עשור? לא היה גם לאחר מכן?

2. אנחנו נעבור ל H1B ואז לפחות החסרון של חוק השנתיים יעלם,
אבל סתם מתוך סקרנות, הרי עם J1 אפשר להשאר גם 5-7 שנים (משתנה ותלוי להבנתי),
אז אם מישהו יחזור אחרי 6 שנים של נתק,
גם אז הטענה שהיא מעולם לא יכל באמת לעזוב תהיה רלוונטית?
בכל מקרה, השאלה היתה עקרונית יותר,
האם מסתכלים בדיעבד לפי הסטטוס העדכני,
או שיורדים לרזולוציה של שנים ומנסים לפסוק לגופה של שנה ולא בהכרח כמכלול?
האמת שזו יותר תהייה בעלמא,
אני בספק אם מישהו יודע או שיש קו מנחה ברור

בהחלט אעדכן.

 

[ilanvag]

תשובה יותר מעודכנת, עוד פסקי דין, אבל כבר אי אפשר לערוך את

המקורית -- אז הנה שוב כל התשובה, עם עוד מידע רלבנטי, וקצת הערכות שלי (אל תיקח אותן יותר מדי ללב, אני ממש לא מומחה לנושא).
&nbsp
באופן כללי, פסקי דין שניתנו עד היום עסקו באירועים שקרו לפני עשור ויותר. לא בטוח שזה רלבנטי למצב החוקי כיום, לאור שינויי חקיקה שאירעו בשנים האחרונות. ובכל זאת, בגלל ששאלת:
&nbsp
1. פס"ד אריה גונן (הגיע לעליון, יש בו החלטות מעניינות); פס"ד מיכאל ספיר (עוד פס"ד שהגיע לעליון; הסיפור שונה משלך, אבל יש בו קביעות מעניינות שיכולות להיות רלבנטיות); ופס"ד יעל צור (חזרה ארצה לאחר פחות מ-3 שנים); על כולם יש על זה לא מעט ברשת. עד כמה שקראתי אותם והבנתי את דרכי החשיבה של בתי המשפט, ולרבות העליון -- אני לא בטוח שההנחיות והקביעות שם הן לטובתך... וראה בהמשך.
&nbsp
2. לא בטוח בתשובה, אבל יש מצב שרשויות המס יטענו שלא היה שום מצב לניתוק תושבות אמיתי, כיוון שמראש הייתם מחויבים לחזור לישראל, וזו גם הייתה הכוונה האובייקטיבית והאמיתית שלכם לאורך כל התקופה (וזה אחד הדברים העיקריים שביהמ"ש מסתכל עליהם, לפי פסקי הדין). מה תעשה במקרה שכזה? תילחם בהם בבימ"ש? בכל אופן, זה מצב בו אתה צריך ייעוץ ספציפי של עו"ד המתמחה בתחום; שום תשובה שתקבל פה בפורום לא תהיה רצינית. אני מדגיש עו"ד, כי תצטרך אחד שכזה שייצג אותך בבימ"ש, היה ותגיע לשם; אני לא משוכנע שרו"ח, ויהיה המוכשר והתותח הגדול ביותר שקיים, יכול (או ירצה...) לתת לך ייעוץ משפטי בנושא.
&nbsp
ושוב -- לא בטוח אם ועד כמה הניסיון שיש בפורום הזה לאורך השנים, וכן פסיקה מלפני כמה שנים, הם רלבנטיים כיום, לאור שינויי החקיקה שהיו בישראל בשנה-שנתיים האחרונות. הניסיון נכתב מחדש בימים אלו, על סמך נסיונם העדכני של אנשים. המגמות שאנחנו רואים לאורך השנים הן מחד הידוק הקשר בין רשויות המס האמריקנית והישראלית, והעברת מידע שוטף בין אחת לשנייה; ובנוסף החמרה והקפדה של מס הכנסה לגבי החוזרים ארצה, וניסיון לתפוס כמה שיותר אנשים ברשת, ולקבל מהם כספים.
&nbsp
נודה אם תחזור לדווח לנו, בעוד אי-אלו שנים, מהו הניסיון *המעשי* שלך -- שנה או שנתיים לאחר שחזרתם ארצה.
&nbsp
בהצלחה!

 

[Fellowship]

 

[ilanvag]

רגע, מה זה "נעבור ל-H1B והחסרון של חוק השנתיים ייעלם" ?

קיבלתם פטור מסעיף 212e ?
&nbsp
כי אם כן, אזי לדעתי הלא-קובעת זה בהחלט יכול לשנות את התמונה -- אתם יכולים לטעון ולהראות שהייתה לכם כוונת הגירה, ובתור עובדה -- הצלחתם לבטל את סעיף החזרה לישראל והארכתם את השהות בארה"ב.
&nbsp
כמובן שצריך לטפל בעניין החל"ת, ניתוק תושבות וכדומה -- אבל שוב, זה עניין לייעוץ מקצועי מול עו"ד, לפני שאתם מבצעים פעולות כלשהן בעלות משמעות כה גדולה... אל תסמוך רק על מה שאני כותב פה...

 

[Fellowship]

זה התכנון

ה NIH מתעקש שאישתי תעבור ל H1B ולמרות שניסינו להמנע מכך, כנראה שאין ברירה.
כחלק מהתהליך אנו אמורים להגיש בקשה ולקבל Waiver מחוק השנתיים ואז להמשיך לשינוי הויזה.

שלחו לנו מייל באורך הגלות ומסמכים למלא, אדע טוב יותר בהמשך.

אבל כן, מה שהתכוונתי הוא שאם וכאשר נעבור ויזה, אז החסרון של חוק השנתיים (אי יכולת באמת להגר) יעלם.
כמובן שישארו גם שאר החסרונות, כפי שציינת,
אבל החל״ת בכל מקרה לא יכול להמשיך מעבר לשנתיים ולכן יבוטל בעוד שנה.

אני מעריך שהנקודה הבעייתית העיקרית תהיה משך הזמן הקצר (3 שנים),
אני גם מעריך שהדילמה שתהיה לנו היא האם כדאי להאריך ל 4 שנים כדי לחסוך סדר גודל של 150,000 ש״ח,
תחת הידיעה שהחסכון לא מובטח, גם מכיוון שארבע שנים זה גבולי,
גם מכיוון שאת ניתוק התושבות ביוזמתינו (מילוי הטופס) לא ביצענו החל מהשנה הראשונה, אלא במקרה טוב בסוף השנה השנייה וכו’.