להראות לילד את כוחותיו החיוביים
שלום רב לך רותי, כדי שאנשים ירצו לפנות לשיחות הדרכה הם צריכים : א. להרגיש שמשהו מפריע להם או מפריע לילד. מפריע באמת. ב. עליהם להכיר שהדרך בה הם נוקטים עד כה שגויה. הכוונות טובות אלא שהתוצאות אינן הרצויות. ג. עליהם לרצות להיכנס לתהליך של מודעות הורית ולקחת אחריות ומחויבות על שינוי. איני בטוחה שתפקידך כסבתא הוא להאיר את עיניהם. תפקידך לחבק ולקבל אותם כמו שהם. בנים, גם בנים בוגרים ואולי בעיקר בנים בוגרים לא רוצים אותנו, ההורים, מטיפים, מבקרים, מצביעים על שגיאות. לעיתים התערבות יכולה לגרור אנטי וחבל! העצה הכי טובה שלי אלייך היא לשמור איתם על יחסים טובים ולסמוך עליהם שהם בוגרים, שקולים ורציניים ויכולים לפתור את הקשיים שלהם בכוחות עצמם. את כותבת שהבנת שאסור בתכלית האיסור... איסור לא יעבוד. אנחנו יכולים לאסור על עצמנו, איננו יכולים לאסור על הזולת. המבוגר יכול: א. להחליט שאינו מוכן בשום פנים לקבל מכות או נשיכות. ב.להודיע לילד על החלטתו הנחושה, ומה בכוונתו לעשות כאשר ההתנהגות תשנה. למשל, אני אלך לחדר אחר . לדבר במסר ה"אני". ג. באופן עקבי כאשר הילד מנסה לנשוך אני עושה את מה שהחלטתי. ברוגע ובשקט. בלי דיבורים(ללא כעס, ללא הסברים) בענייניות ובמעשה. ד. לאחר זמן אני חוזרת בשמחה ובידידותיות. במקביל צריך ללמוד להעצים את הילד. לעזור לו לכוון את כוחותיו לאפיקים חיוביים ומועילים. לעודד אותו על כוח המחשבה היצירתית שלו, על כוח ההתמדה, על התפקוד. בקיצור, להגדיל התייחסות ל"יש", ליכולות, לכוחות שלו. הכרה והערכה למועילות הפאסיבית והאקטיבית שלו תהיה עבורו כתמונת מפה איך כדאי להתנהג כאן. הוא יבין שבבית שלו מקבלים התייחסות רבה ונדיבה ביוזמת המבוגרים בלי שהוא יצטרך לתבוע אותה בדרך שלילית. לסיום רותי, הסירי דאגה מליבך הילד מקבל אהבה, חום, כבוד והקשבה הוא ילד "חביב ונעים רוב הזמן","ילד קסום, חכם ומאוד מפותח" יש לו משפחה קשובה ואוהבת. הוא ילד צעיר, בסופו של דבר הוא יפלס דרכו וימצא את מקומו השלו במשפחה. עינת גבע, יועצת משפחתית, מכון אדלר
