נכון ,ממתקים זה פחמימות מזיקות ,צריך פחמימות בריאות לגוף,,,

[shron17]

נכון ,ממתקים זה פחמימות מזיקות ,צריך פחמימות בריאות לגוף,,,

פחמימות מחומרי -גלם בריאים,ובמינון הנכון .(דגנים וקטניות למשל,)
ולא פחמימות של דברי-מתיקה.

 

[אבו זקן]

למה?

למה צריך פחמימות לגוף?

 

[shron17]

חשיבות הפחמימות המורכבות אשר נמצאים בדגן-המלא ובקיטניות :

הפחמימות הנ"ל מכילי סיבים תזונתיים שמאוד חשובים למערכת העיכול,ולנקוי הגוף:
הסיבים עוזרים להגן מעודף כולסטרול-רע בדם .(העלול לגרום למחלות לב וכלי -דם.)
הפחמימות המורכבות יוצרים תחושת -שובע לאורך זמן ,כמו :השיבולת-שועל ,אורז -מלא וכול סוגי הדגן המלא, וגם הכוסמת והקינואה בתוספת ירקות,מסייעים מאוד לפעולה תקינה של מערכת העיכול,וגם עשירים במינרלים לחיזוק הגוף.
גם בקיטניות כמו בדגן המלא,ישנם הרבה סיבים חיוניים ,כמו בשעועית-הירוקה,העדשים -לובייה,תירס וכו' הסיבים האלה מאריכים את זמן ספיגת- המזון המעוכל לדם,ובכך תורמים לתחושת שובע לאורך זמן, להורדת הכולסטרול -הרע, ותורמים לפעולת מעיים טובה ולמניעת עצירות ובכך מונעים התפתחות גידולים במעי.
&nbsp
&nbsp
&nbsp
&nbsp

 

[אבו זקן]

סיבים זה טוב

אבל ניתן לצרוך אותם ממזונות עניים בפחמימות ניתנות לעיכול כמו מלפפון, כרוב, שעועית ירוקה, ברוקולי, כרובית וכד'. אשר לתחושת השובע, אנשים בדיאטה מופחתת פחמימות, ואני ביניהם, טוענים שהם מרגישים יותר שבעים מאשר הרגישו בימים שאכלו פחמימות (מורכבות ו/או פשוטות).

 

[shron17]

אתה כבר ותיק בתחום המזון ללא פחמימות ,אבל,,,

אותי אישית ירקות לא מצליחים להשביע בשום דרך,
לעומת זאת מנה של דגניים עם קיטניות,(כמו בורגול-ועדשים, או אורז-מלא עם עדשים ,או כוסמת וירקות) כול אלה מתעכלים לאורך זמן ויוצרים תחושת שובע.)
במידה ואתה התרגלת להסתדר ללא תוספת -פחמימות ולא חש ברעב - אשרך.
&nbsp

 

[אבו זקן]

כן, זה אינדבידואלי

כמו כל דבר אחר כמעט. מאכלים עתירי שומן וחלבון בהחלט משביעים אותי לשעות ארוכות. טחינה עם ביצה קשה, למשל, משביעה, בריאה וטעימה בעיני.
&nbsp
בכל אופן, הנקודה העיקרית שאני מנסה להבהיר היא שאין לגוף צורך בריאותי בפחמימות. בניגוד לחומצות שומן מסוימות ולחומצות אמינו מסויימות, אין שום רכיב חיוני בפחמימות. את מעט הפחמימות שהמוח זקוק להן הגוף יודע לייצר בעצמו, וממילא קצת פחמימות נצרכות בכל דיאטה כמעט. סלט ירקות עם פלפל, עגבניה וכד' הוא דל פחמימות, אבל אינו נטול פחמימות.
&nbsp
הדיאטניות ממשיכות לדבר על האחוזים שהפחמימות צריכות להוות, כביכול, מסך הקלוריות, וכשאני שואל על מה זה מבוסס - למשל בפורום התזונה בתפוז - הן עונות לי בקוצר רוח שזה מה שלימדו אותן באוניברסיטה (מה שבהחלט ייתכן. בטח באותה תקופה שלימדו שקפה מזיק לבריאות ושאסור לאכול יותר משתי ביצים בשבוע).

 

[אבו זקן]

אגב

בפעם הראשונה שניסיתי להפחית את הפחמימות הרגשתי דכדוך וחוסר אנרגיה כך שחזרתי לצרוך אותן.
&nbsp
אחרי שהשתתפתי בניסוי בו נמדדה התגובה המוגזמת שלי לפחמימות נבהלתי מספיק כדי לחזור לאותה דיאטה, ולמרבה ההפתעה הפעם זה הלך לי בלי שום קושי מיוחד. הבעיה העיקרית היא שהתפריט הופך להיות די מצומצם כי אין תחליפים רבים לאותן "תוספות" שפעם היו חלק גדול מהמזון שלי. תפו"א, פסטה, תירס, כוסמת וכד'.

 

[תומרונתם]

למה אתה מתכוון ב"התגובה המוגזמת שלי לפחמימות"

אשמח להבין, כי לדעתי החלק הרגשי בהיעדר פחמימות הוא רלוונטי לפחות כמו החלק הפיזיולוגי.

 

[אבו זקן]

התגובה המוגזמת היתה עליה חדה בסוכר

בנוסף לנתונים שלי המידע שקיבלתי הכיל גם את הממוצע של המשתתפים כולם (אנשים בריאים) והזדעזעתי לראות כמה אני רחוק מאותו ממוצע (הקו המקווקו בסביבות הרמה 100 בתמונה).

אין לי ספק שהשוק שקיבלתי נטל חלק בכך שהפחתת הפחמימות עברה לי בקלות יחסית, אבל אני חושב שקימת גם האפשרות שהמעבר היה קל מפני שזאת לא היתה הפעם הראשונה, ואולי הגוף שלי למד לא להגיב בקיצוניות ריגשית כזאת על אובדנה של הפסטה אהובת נפשי. גם נסיונות גמילה אחרים נכשלים לפעמים בפעם הראשונה והשניה ומצליחים בכ"ז אח"כ (אצלי זה היה כך לגבי עישון).

המסר שאני מנסה להעביר כאן הוא שגם מי שניסה להפחית פחמימות ונכשל לא צריך להתייאש, והוא מוזמן לנסות שוב. ה-A1C האחרון שלי הוא 6.1 וזאת למרות שאני לא עושה שום פעילות גופנית בגלל בעיות מפרקים.

 

[תומרונתם]

גרף יפה

זה היה מזמן... אז אתה כבר חמש שנים עם דל-פחמימה?
&nbsp
אגב, לגבי הקו הממוצע, אני מניחה שזה ממוצע של הממוצעים. זה לא שהאדם הממוצע היה לו הקו הזה

&nbsp
&nbsp

 

[אבו זקן]

חמש שנים על מיכאל

עברו בלי פחמימות. טוב, עם פחמימות אבל פחות. אני לא בדיאטת אטקינס אלא בדיאטה נטולת דגנים ודומיהם (אורז, כוסמת וכאלה). פה ושם אני מרשה לעצמי לחטוא, אבל ממש לא לעתים קרובות.
&nbsp
וכן, גם אני בטוח שאין מישהו שרמת הסוכר שלו כמעט קבועה במשך כל שעות היממה בלי תלות במה שהוא אוכל, כי גם אצל אנשים בריאים עובר קצת זמן עד שהפרשת האינסולין מאזנת את הפחמימות שנצרכו. אבל פסיכולוגית הדבשת ההיא עשתה לי את זה.

 

[shron17]

תוספות ללא פחמימות:

&nbsp
1. סלסלת פטריות שמפיניון עם פרוסות קישוא ,מוקפצים במחבת עם בצל קצוץ,ושן שום.
&nbsp
2. כרוב חתוך מוקפץ ביחד עם בצל קצוץ,גמבה,פרוסות גזר,ושבבי-שום ,ותבלינים.
&nbsp
3. פרוסות חציל מתובלות ואפויות בתנור.(20 דקות מכול צד.)
&nbsp
4. פרחי-ברוקולי,או פרחי -כרובית קפואה:
(או פרחי-כרובית טרייה לאחר 8 דקות בישול במים רותחים,וסינון)
וכך מכינים:
להניח כוס וחצי פרחי -ברוקולי או -כרובית בתבנית ,עם ניר -אפיה משומן קלות ,
ולסדר בצפיפות זה ליד זה, בשכבה אחת,ולהבריש במעט שמן ולפזר מעט מלח ומעט פלפל-שחור.
לאפות בתנור 190מעלות חום, כ- 15 -20 דקות עד להזהבה ,
ולהפוך לצד השני ולאפות עד שפרחי הכרובית יזהיבו היטב..
מאוד קל להכנה ומתקבלת תוספת חמימה וטעימה .
&nbsp
&nbsp

 

[אבו זקן]

תודה

1. פטריות וקישואים באמת מהוים חלק מהמזונות על שולחני, בצורות הכנה שונות.
2. אף פעם לא ניסיתי להקפיץ כרוב. רעיון מעניין.
3. חציל הוא אחד המזונות הדוחים ביותר עבורי - מתחרה רק עם כבד מה שהופך את הסלט שנקרא "חציל בטעם כבד" לבדיחה של ממש.
4. כרובית באמת מככבת אצלי בצורות שונות, ממרק ועד פתיתי כרובית שעם מספיק תיבול מדמים אורז. ברוקולי קצת פחות אם כי אין הרבה הבדל לטעמי - יש לי חוש טעם של חמור תתרן.

אבל כל אלה דורשים הרבה יותר התעסקות עם האוכל, שעבורי היא פשוט מטרד, מאשר תפו"א בתנור או פסטה, וגם חייבים להודות שלמרות הכל הם פחות טעימים מהם. מה שמחמיר את המצב הוא שמכל הקטניות דווקא חומוס מקפיץ לי את הסוכר כך שאני מצמצם גם את צריכתו. בעבר הייתי אוכל חומוס כמעט על בסיס יומיומי (אני חושד שאולי הוא תרם תרומה משמעותית להתפתחות הסוכרת שלי).

 

[shron17]

בבקשה, אגב לגבי חומוס ושאר ירקות:

חומוס באמת מעלה מאוד את הסוכר בדם! אתה ממש צודק בזה ב-100%,
לעומתו טחינה מתובלת בלימון ,שום-כתוש ומלח ובתוספת פטרוזילה קצוצה ,מוסיפה המון.ואפשר להוסיף את טחינה מלאה להמון סלטים,מעל כרובית אפוייה ,
טחינה מתאימה כתוספת לבשרים, ולסלט מהיר עם עגבניות ובצל- קצוץ.
וגם משתלבת היטב בסלט כרוב המתובל בלימון ,שום ,ושמיר קצוץ.
יש לציין כי יש חשיבות רבה לטחינה משומשום מלא ,שהיא מקור מצוין לסידן הדרוש לבניית העצמות לחוזק השיניים,ולשמירה על השלד.בנוסף הסידן עוזר בקרישת הדם, ולתפקוד תקין של מערכת העצבים והלב, ההמלצה לצריכת סידן יומית עומדת על 1,200 מ”ג ביום.לכן כדאי לשלב מוצרים המכילים סידן בכול תפריט:
למשל, ב- 2 כפות טחינה גולמית יש 240 מ"ג סידן.
ב- 2 כוסות ברוקולי = 150 מ"ג סידן.
כוס אחת חלב מועשר בסידן ,תורם 400 מ"ג סידן לעצמות הגוף.
בגביע יוגורט 290 מ"ג סידן .
ב- 100 גרם סרדינים 350 מ"ג סידן.
כדאי לדעת כי ספיגת הסידן תלויה מאוד גם בחשיפה מתונה לאור השמש,לכן,לא לוותר על הליכה מדי יום בשעות הבוקר הסבירות או בשעות אחה"צ הנעימות,ותהיו חזקים.

 

[shron17]

המלצה למה למרק ברוקולי נפלא שהכנתי:

מרק-ברוקולי משובח,עם שמנת -לבישול ,עם בצל- מטוגן בכפית שמן ותבלינים:
קל להכנה ב- 10 דקות בלבד,ומאוד טעים.
&nbsp
המצרכים הדרושים:
שקית ברוקולי קפוא.800 גרם.(אפשר גם ברוקולי טרי אבל זה יותר עבודה.
ליטר מים
בצל קצוץ גס .
מיכל שמנת-לבישול.(הכי נוח בקרטון עם הפקק)
כפית מלח
1/2 כפית אגוז -מוסקאט טחון..
כפית אבקת -שום גרוס ,או שן שום כתושה.
אופן ההכנה:
1) מבשלים את הברוקולי הקפוא בסיר עם ליטר מים חמים ,לבשל
- 5 דקות בלבד,ולהוציא בעזרת כף מחוררת,לתוך קערה עם מים קרים,
למשך דקה של צינון,ומעבירים למסננת.
&nbsp
2) במחבת עם כף שמן מטגנים דקה אחת בצל קצוץ,עד לשקיפות.

3) מכניסים את הברוקולי למעבד-מזון ויוצקים מעליו את השמנת
-לבישול ,ואת הבצל המטוגן,את השום הכתוש או אבקת השום,
כפית מלח,ואת 1/2 הכפית אגוז המוסקאט הטחון ולבסוף מוסיפים למעבד -המזון,
כוס אחת מתוך מי -הבישול שנותרו בסיר.
ומפעילים את מעבד -המזון ב-8 -10פולסים קצרים,לקבלת מרקם טחון-גס, ומחזירים שוב לסיר עם מי הבישול שנותרו בו.מערבבים וטועמים,
אם יש צורך מוסיפים מלח ועוד אגוז מוסקאט.
וזהו.והרי לכם מרק-מעודן וטעים במיוחד.
&nbsp