נכון שיש המצאות, שאנחנו לא יודעים מה היינו

[Andy Friese]

ראשית לא לכולם יש מע' קולנוע ביתית בבית.

בטח שלא כזו שיכולה להוות תחרות לקולנוע.
שנית, הרבה מאוד אנשים נהנים ללכת לקולנוע בשביל החוויה- לצאת החוצה, לשבת לאכול/לשתות לפני הסרט, ללכת עם קב' חברים וכו'.

בתי-הקולנוע שהתאימו עצמם לשינוי שמתרחש בעולם ע"י הגברת החוויה והאטרקציות הנלוות לצפייה הצליחו (לדוג' סינמה סיטי).

 

[יחפהבפארק]

אבל זה בדיוק הקונפליקט

כי מצד אחד אתה רוצה לצאת מהבית לחוויה של הקולנוע, אבל מצד שני, בלחיצת כפתור, הורדת לך את הסרט ואתה יכול לצפות בו בבית בטלויזיה שלך בזמן הנוח לך כשאתה יכול אפילו להכין לך קפה או ארוחה קלה. אני חושבת שלזה אנה התכוונה. קודם, לפני ההורדות, הלכת לקולנוע בלי להניד עפעף. היום אתה כבר חושב על כך פעמיים.

 

[Andy Friese]

את שמה לב לאבסורד (הטבעי לחלוטין)-

אף אחד לא גרע לך מחווית ההליכה לקולנוע, אלא הוסיפו לך עוד אלטרנטיבה.
אלטרנטיבה שאת לא חייבת לממש.

אבל למרות שאובייקטיבית המצב שלך רק השתפר (קיבלת שתי אופציות במקום אחת בלבד), סובייקטיבית את רואה את מצבך כהורע.

 

[Anna begins cc]

אבל זה בדיוק הקטע של כל השאלה, אנדי.

כל ההמצאות שצויינו מוצעות לנו בתור אלטרנטיבה.
אף אחד לא מחייב את אובלינה לשים את המשולש בכיור,
אף אחד לא מחייב את יחפה להשתמש בטלפון אלחוטי,
אף אחד לא מחייב אותי לקנות סמסונג גלקסי באלפי שקלים,
אבל אנחנו בוחרים לעשות זאת בכל זאת.

כשאני אומרת לחברים שלי- בואו נלך לקולנוע, יש ז'אנר שלם של סרטים שנקרא "סרטים שאני מעדיף להוריד" שהם פשוט מסרבים ללכת איתי אליהם.
למה לשלם 40 שקלים על דרמה רומנטית, בלי אפקטים, כשאפשר לראות אותה ב42 אינץ' הביתי בחינם?

זה מבאס
ברור שאני יכולה לבחור אחרת,
אבל אותי זה מבאס שאפשרות הבחירה הזו קיימת.

(וכן, אתה שואל אם אני מודעת לאבסורד שבזה? מודעת לחלוטין.)

 

[יחפהבפארק]

לא ראיתי את תגובתך זאת לפני שהגבתי

אבל תיארתי לעצמי שלזה בדיוק התכוונת.

 

[יחפהבפארק]

בדיוק

יש אנשים שמעדיפים להישאר עם אופציה אחת ולהיות מאושרים מזה. ריבוי האופציות מעמיד בפניהם מכשול. הם לא רוצים בחייהם כל כך הרבה אפשרויות. כמו עם האינטרנט. הוא מעמיד בפניהם אין סוף אפשרויות וזה גדול עליהם. זה מבלבל. מעדיפים שהדברים יהיו פשוטים יותר.

 

[קייזר סוזי]

פעם ידענו ליצור קשר ולמצוא אחד את השני

גם בלי הטלפונים.
כל הקדמה הזו, החזירה אותנו אחורה.

עשתה יותר גרוע, אבל אם לא נתקדם יחד עם כולם, נהיה בבעיה.

פעם כשהייתי קטנה, אם רציתי לראות חברה,התקשרתי אליה הביתה, ואם לא היה מענה,
הייתי פשוט לוקחת את האופניים אליה, מצלצלת באינטרקום ומחפשת אותה.

פעם האינטרקציה הייתה הרבה יותר פנים מול פנים.
היום איכשהו יצא מצב שיותר נוח ואנחנו מעדיפים להתכתב בואטסאפ/פייסבוק ודרעק כלשהו.

ואי אפשר להתנתק מזה!!

זה בלתי אפשרי.