נכון שכבר יש לי ילדים, אבל...

מצב
הנושא נעול.

סיון01

New member
נכון שכבר יש לי ילדים, אבל...../images/Emo10.gif

נכון שכבר יש לי ילדים, אבל...

נתחיל מההתחלה. הייתי היום אצל ה (בה' הידיעה) מומחה של מכבי בדרום לפוריות, דר' גנקין. לא, הוא לא ברמה של המומחים האחרים, גם לא אלה שבסורוקה, אבל זה מה יש. הוא נתן לי הפניה ללפרסקופיה ואמר שכנראה זה ייקח כמה חודשים. בינתיים הוא הציע לנוח, לרדת קצת מהלחץ. אמרתי לו בחיוך שזה קשה, גם בחודש חופש אי אפשר שלא לחשוב על זה. ואז הוא הסתכל לי בעיניים ואמר לי:"יש לך כבר שני ילדים, זה לא אסון אם לא יהיו לך עוד. תחשבי על כל אלה שאין להן בכלל". אמרתי לו שאני יודעת בדיוק איך הן מרגישות, כי פעם גם אני הייתי כזו, אבל מצד שני אני כבר בת 37 והזמן קצת לוחץ. יצאתי מהחדר ורק דבר אחד בליבי: אני שונאת אותו!!! איזו חוצפה, להחליט בשבילי מה יהיה אסון עבורי ומה לא! אני פשוט רותחת. זאת רק הפעם השניה שאני אצלו, ולא נראה לי שאני חוזרת. יש לי כבר תור טרופ-ניתוחי ללפרסקופיה בשבוע הבא, ותור לתחילת טיפול במרפאת הפוריות של סורוקה לקראת סוף יולי, ונראה לי שאני באמת רק אחכה עד אז, כי אני פשוט לא מסוגלת לחזור לרופא הזה. תודה לכל מי שקראה עד כה. אני יודעת שרק כאן תבינו אותי. אני גם מעדיפה להשתפך פה כך שבערב, כשאספר לבעלי, אני אוכל לעשות את זה בלי בכי, כי עכשיו הדמעות זולגות...
 
אנשים לא מבינים שהכמיהה לילד

נכון שכבר יש לי ילדים, אבל...

נתחיל מההתחלה. הייתי היום אצל ה (בה' הידיעה) מומחה של מכבי בדרום לפוריות, דר' גנקין. לא, הוא לא ברמה של המומחים האחרים, גם לא אלה שבסורוקה, אבל זה מה יש. הוא נתן לי הפניה ללפרסקופיה ואמר שכנראה זה ייקח כמה חודשים. בינתיים הוא הציע לנוח, לרדת קצת מהלחץ. אמרתי לו בחיוך שזה קשה, גם בחודש חופש אי אפשר שלא לחשוב על זה. ואז הוא הסתכל לי בעיניים ואמר לי:"יש לך כבר שני ילדים, זה לא אסון אם לא יהיו לך עוד. תחשבי על כל אלה שאין להן בכלל". אמרתי לו שאני יודעת בדיוק איך הן מרגישות, כי פעם גם אני הייתי כזו, אבל מצד שני אני כבר בת 37 והזמן קצת לוחץ. יצאתי מהחדר ורק דבר אחד בליבי: אני שונאת אותו!!! איזו חוצפה, להחליט בשבילי מה יהיה אסון עבורי ומה לא! אני פשוט רותחת. זאת רק הפעם השניה שאני אצלו, ולא נראה לי שאני חוזרת. יש לי כבר תור טרופ-ניתוחי ללפרסקופיה בשבוע הבא, ותור לתחילת טיפול במרפאת הפוריות של סורוקה לקראת סוף יולי, ונראה לי שאני באמת רק אחכה עד אז, כי אני פשוט לא מסוגלת לחזור לרופא הזה. תודה לכל מי שקראה עד כה. אני יודעת שרק כאן תבינו אותי. אני גם מעדיפה להשתפך פה כך שבערב, כשאספר לבעלי, אני אוכל לעשות את זה בלי בכי, כי עכשיו הדמעות זולגות...
אנשים לא מבינים שהכמיהה לילד
לא נגמרת גם כשיש ילדים בבית !!! והערה כזו, בפרט מרופא מאוד לא נעימה. תקחי אויר ותתעלמי.
 

העין ה 3

New member
כבר היה פה שרשור בנושא

נכון שכבר יש לי ילדים, אבל...

נתחיל מההתחלה. הייתי היום אצל ה (בה' הידיעה) מומחה של מכבי בדרום לפוריות, דר' גנקין. לא, הוא לא ברמה של המומחים האחרים, גם לא אלה שבסורוקה, אבל זה מה יש. הוא נתן לי הפניה ללפרסקופיה ואמר שכנראה זה ייקח כמה חודשים. בינתיים הוא הציע לנוח, לרדת קצת מהלחץ. אמרתי לו בחיוך שזה קשה, גם בחודש חופש אי אפשר שלא לחשוב על זה. ואז הוא הסתכל לי בעיניים ואמר לי:"יש לך כבר שני ילדים, זה לא אסון אם לא יהיו לך עוד. תחשבי על כל אלה שאין להן בכלל". אמרתי לו שאני יודעת בדיוק איך הן מרגישות, כי פעם גם אני הייתי כזו, אבל מצד שני אני כבר בת 37 והזמן קצת לוחץ. יצאתי מהחדר ורק דבר אחד בליבי: אני שונאת אותו!!! איזו חוצפה, להחליט בשבילי מה יהיה אסון עבורי ומה לא! אני פשוט רותחת. זאת רק הפעם השניה שאני אצלו, ולא נראה לי שאני חוזרת. יש לי כבר תור טרופ-ניתוחי ללפרסקופיה בשבוע הבא, ותור לתחילת טיפול במרפאת הפוריות של סורוקה לקראת סוף יולי, ונראה לי שאני באמת רק אחכה עד אז, כי אני פשוט לא מסוגלת לחזור לרופא הזה. תודה לכל מי שקראה עד כה. אני יודעת שרק כאן תבינו אותי. אני גם מעדיפה להשתפך פה כך שבערב, כשאספר לבעלי, אני אוכל לעשות את זה בלי בכי, כי עכשיו הדמעות זולגות...
כבר היה פה שרשור בנושא
הוא באמת חצוף הרופא הזה. נדמה לי אפילו שמי שלוקח לה הרבה זמן להשיג הריון, עוד יותר רוצה הרבה ילדים, כי היא יודעת להעריך את זה. אני יודעת שאני לעולמי עולמים ארגיש צביטה בלב כשאראה הריונית, אפילו כשאהיה כבר בגיל הבלות (בתקווה שיהיו לי 3 ילדים בזמן הזה). אני מצרפת קישור לשרשור הקודם. ורדה
 
כמה שאני מבינה אותך

נכון שכבר יש לי ילדים, אבל...

נתחיל מההתחלה. הייתי היום אצל ה (בה' הידיעה) מומחה של מכבי בדרום לפוריות, דר' גנקין. לא, הוא לא ברמה של המומחים האחרים, גם לא אלה שבסורוקה, אבל זה מה יש. הוא נתן לי הפניה ללפרסקופיה ואמר שכנראה זה ייקח כמה חודשים. בינתיים הוא הציע לנוח, לרדת קצת מהלחץ. אמרתי לו בחיוך שזה קשה, גם בחודש חופש אי אפשר שלא לחשוב על זה. ואז הוא הסתכל לי בעיניים ואמר לי:"יש לך כבר שני ילדים, זה לא אסון אם לא יהיו לך עוד. תחשבי על כל אלה שאין להן בכלל". אמרתי לו שאני יודעת בדיוק איך הן מרגישות, כי פעם גם אני הייתי כזו, אבל מצד שני אני כבר בת 37 והזמן קצת לוחץ. יצאתי מהחדר ורק דבר אחד בליבי: אני שונאת אותו!!! איזו חוצפה, להחליט בשבילי מה יהיה אסון עבורי ומה לא! אני פשוט רותחת. זאת רק הפעם השניה שאני אצלו, ולא נראה לי שאני חוזרת. יש לי כבר תור טרופ-ניתוחי ללפרסקופיה בשבוע הבא, ותור לתחילת טיפול במרפאת הפוריות של סורוקה לקראת סוף יולי, ונראה לי שאני באמת רק אחכה עד אז, כי אני פשוט לא מסוגלת לחזור לרופא הזה. תודה לכל מי שקראה עד כה. אני יודעת שרק כאן תבינו אותי. אני גם מעדיפה להשתפך פה כך שבערב, כשאספר לבעלי, אני אוכל לעשות את זה בלי בכי, כי עכשיו הדמעות זולגות...
כמה שאני מבינה אותך
אולי הוא ה רופא, אבל בתור בן אדם חסר לו "קצת" טקט. הייתי אומרת לך להתעלם ממה שהוא אמר ולהמשיך איתו אך אני לא בטוחה עד כמה הדעה הזו שלו לא משפיעה עליו לעשות את המקסימום עבורך. לא יודעת מה לחשוב.אולי גם אני לא הייתי חוזרת אליו...
 

סיון01

New member
תודה על הקישור, ו...

נכון שכבר יש לי ילדים, אבל...

נתחיל מההתחלה. הייתי היום אצל ה (בה' הידיעה) מומחה של מכבי בדרום לפוריות, דר' גנקין. לא, הוא לא ברמה של המומחים האחרים, גם לא אלה שבסורוקה, אבל זה מה יש. הוא נתן לי הפניה ללפרסקופיה ואמר שכנראה זה ייקח כמה חודשים. בינתיים הוא הציע לנוח, לרדת קצת מהלחץ. אמרתי לו בחיוך שזה קשה, גם בחודש חופש אי אפשר שלא לחשוב על זה. ואז הוא הסתכל לי בעיניים ואמר לי:"יש לך כבר שני ילדים, זה לא אסון אם לא יהיו לך עוד. תחשבי על כל אלה שאין להן בכלל". אמרתי לו שאני יודעת בדיוק איך הן מרגישות, כי פעם גם אני הייתי כזו, אבל מצד שני אני כבר בת 37 והזמן קצת לוחץ. יצאתי מהחדר ורק דבר אחד בליבי: אני שונאת אותו!!! איזו חוצפה, להחליט בשבילי מה יהיה אסון עבורי ומה לא! אני פשוט רותחת. זאת רק הפעם השניה שאני אצלו, ולא נראה לי שאני חוזרת. יש לי כבר תור טרופ-ניתוחי ללפרסקופיה בשבוע הבא, ותור לתחילת טיפול במרפאת הפוריות של סורוקה לקראת סוף יולי, ונראה לי שאני באמת רק אחכה עד אז, כי אני פשוט לא מסוגלת לחזור לרופא הזה. תודה לכל מי שקראה עד כה. אני יודעת שרק כאן תבינו אותי. אני גם מעדיפה להשתפך פה כך שבערב, כשאספר לבעלי, אני אוכל לעשות את זה בלי בכי, כי עכשיו הדמעות זולגות...
תודה על הקישור, ו...
גם לי יש שכנה שילדה ילד שלישי לא מזמן. היא בגילי ושתי הבנות שלה בגיל של הבנות שלי, וכשהיא סיפרה לי שהיא בהריון (בערך יום ןחצי אחרי שהמחזור איחר לה) הבטחתי לעצמי שעד שהיא תלד בטוח גם אני אהיה בהריון... היא יודעת ששתי הגדולות באו אחרי הרבה טיפולים, ובכל זאת היא מנענעת את התינוקת שלה בפרצוף שלי ואומרת לי שאם אני רוצה עוד ילדים אז אני חייבת למהר, כי כבר נורא קשה להיות בהריון כשמבוגרות ועוד מעט יהיה מאוחר מדי. היא כבר אמרה את זה לא פעם ולא פעמיים, ואני רק מחייכת חיוך נוגה ואומרת שבעלי לא בטוח שהוא רוצה עוד. כבר אמרתי לעצמי שבפעם הבאה שהיא נותנת לי יעוץ כזה אני אסביר לה בדיוק מה אני עוברת, אבל אני יודעת שהיא פשוט לא תבין. לדוגמא, היא ניסתה להסביר לי מה צריך לעשות כשרוצים לבחור את מין התינוק, ואני בפנים צועקת "פוסטמה, שרק יהיה לי תינוק, לא אכפת לי בן או בת או חתול..." אז באמת, יש לי שאלה אליכן - אתן מספרות שאתן בטיפולים? בהתחלה רק הורי ידעו, ואז בעלי סיפר לידידה שלנו כי הוא חשב שאני סיפרתי לה, ואז התייעצתי עם ידידה שעברה IVF לא מזמן, וזהו. למה אני כ"כ מסתייגת לספר לאנשים? זה לא שעשיתי משהו רע או שאני צריכה להתבייש בזה שאני לא נקלטת בקלות, נכון? אפילו לחברה הכי טובה שלי לא סיפרתי...אז מה אתן אומרות - להתחיל לספר או לא? לפחות השכנה שלי תסתום סוף סוף את הפה (או שאולי לא). חג שמח לכולן!
 

ytyr

New member
לספר או לא??????

תודה על הקישור, ו...
גם לי יש שכנה שילדה ילד שלישי לא מזמן. היא בגילי ושתי הבנות שלה בגיל של הבנות שלי, וכשהיא סיפרה לי שהיא בהריון (בערך יום ןחצי אחרי שהמחזור איחר לה) הבטחתי לעצמי שעד שהיא תלד בטוח גם אני אהיה בהריון... היא יודעת ששתי הגדולות באו אחרי הרבה טיפולים, ובכל זאת היא מנענעת את התינוקת שלה בפרצוף שלי ואומרת לי שאם אני רוצה עוד ילדים אז אני חייבת למהר, כי כבר נורא קשה להיות בהריון כשמבוגרות ועוד מעט יהיה מאוחר מדי. היא כבר אמרה את זה לא פעם ולא פעמיים, ואני רק מחייכת חיוך נוגה ואומרת שבעלי לא בטוח שהוא רוצה עוד. כבר אמרתי לעצמי שבפעם הבאה שהיא נותנת לי יעוץ כזה אני אסביר לה בדיוק מה אני עוברת, אבל אני יודעת שהיא פשוט לא תבין. לדוגמא, היא ניסתה להסביר לי מה צריך לעשות כשרוצים לבחור את מין התינוק, ואני בפנים צועקת "פוסטמה, שרק יהיה לי תינוק, לא אכפת לי בן או בת או חתול..." אז באמת, יש לי שאלה אליכן - אתן מספרות שאתן בטיפולים? בהתחלה רק הורי ידעו, ואז בעלי סיפר לידידה שלנו כי הוא חשב שאני סיפרתי לה, ואז התייעצתי עם ידידה שעברה IVF לא מזמן, וזהו. למה אני כ"כ מסתייגת לספר לאנשים? זה לא שעשיתי משהו רע או שאני צריכה להתבייש בזה שאני לא נקלטת בקלות, נכון? אפילו לחברה הכי טובה שלי לא סיפרתי...אז מה אתן אומרות - להתחיל לספר או לא? לפחות השכנה שלי תסתום סוף סוף את הפה (או שאולי לא). חג שמח לכולן!
לספר או לא??????
לדעתי, שיתוף האחרים היא דרך להקל על עצמך עם ההתמודדות והקושי. כך לפחות אני נוהגת. אני מדברת על זה כאילו זה תהליך טיבעי, רגיל פשוט, אבל אני בטוחה שזה כל-כך עניין של אופי שתלוי מהי רמת הפתיחות שלך בחיים בכלל.
 
אני מספרת לכל העולם ....

תודה על הקישור, ו...
גם לי יש שכנה שילדה ילד שלישי לא מזמן. היא בגילי ושתי הבנות שלה בגיל של הבנות שלי, וכשהיא סיפרה לי שהיא בהריון (בערך יום ןחצי אחרי שהמחזור איחר לה) הבטחתי לעצמי שעד שהיא תלד בטוח גם אני אהיה בהריון... היא יודעת ששתי הגדולות באו אחרי הרבה טיפולים, ובכל זאת היא מנענעת את התינוקת שלה בפרצוף שלי ואומרת לי שאם אני רוצה עוד ילדים אז אני חייבת למהר, כי כבר נורא קשה להיות בהריון כשמבוגרות ועוד מעט יהיה מאוחר מדי. היא כבר אמרה את זה לא פעם ולא פעמיים, ואני רק מחייכת חיוך נוגה ואומרת שבעלי לא בטוח שהוא רוצה עוד. כבר אמרתי לעצמי שבפעם הבאה שהיא נותנת לי יעוץ כזה אני אסביר לה בדיוק מה אני עוברת, אבל אני יודעת שהיא פשוט לא תבין. לדוגמא, היא ניסתה להסביר לי מה צריך לעשות כשרוצים לבחור את מין התינוק, ואני בפנים צועקת "פוסטמה, שרק יהיה לי תינוק, לא אכפת לי בן או בת או חתול..." אז באמת, יש לי שאלה אליכן - אתן מספרות שאתן בטיפולים? בהתחלה רק הורי ידעו, ואז בעלי סיפר לידידה שלנו כי הוא חשב שאני סיפרתי לה, ואז התייעצתי עם ידידה שעברה IVF לא מזמן, וזהו. למה אני כ"כ מסתייגת לספר לאנשים? זה לא שעשיתי משהו רע או שאני צריכה להתבייש בזה שאני לא נקלטת בקלות, נכון? אפילו לחברה הכי טובה שלי לא סיפרתי...אז מה אתן אומרות - להתחיל לספר או לא? לפחות השכנה שלי תסתום סוף סוף את הפה (או שאולי לא). חג שמח לכולן!
אני מספרת לכל העולם ....
לא לגמרי יודעת להסביר למה, אבל גם בגלל גילי (42) חשוב לי לציין שההריון הזה שלי הוא כתוצאה מהפרייה, אחרי שנה וחצי של נסיונות. לא פעם גיליתי שיש בצד השני אוזן קשבת וצמא עז למידע והנסיון שיש לי לחלוק. בקשר לשכנתך עדינת הנפש, אני מאמינה שאם תזמיני אותה שלך לקפה ותסבירי לה שלא רק שאת רוצה עוד 1, את אפילו רוצה מאוד ועובדת קשה כדי שזה יקרה, ושיש אנשים (כמוך למשל) שעבורם בחירת מין התינוק הוא עניין לא רלוונטי לחלוטין וגם תמצאי דרך להעביר לה עד כמה קשה לך ההתמודדות עם ההערות שלה (תתכנני היטב איך להגיד את זה...) - היא אולי תצליח להבין ולהפסיק את ההערות המיותרות והמציקות שלה. עם זאת, קחי בחשבון שלא כולם נחנו בתבונה וטקט וייתכן שגם בהמשך תמצא דרכים "מעודנות" להכנס לך מתחת לעור...
 

העין ה 3

New member
גם אני מספרת לכל העולם

אני מספרת לכל העולם ....
לא לגמרי יודעת להסביר למה, אבל גם בגלל גילי (42) חשוב לי לציין שההריון הזה שלי הוא כתוצאה מהפרייה, אחרי שנה וחצי של נסיונות. לא פעם גיליתי שיש בצד השני אוזן קשבת וצמא עז למידע והנסיון שיש לי לחלוק. בקשר לשכנתך עדינת הנפש, אני מאמינה שאם תזמיני אותה שלך לקפה ותסבירי לה שלא רק שאת רוצה עוד 1, את אפילו רוצה מאוד ועובדת קשה כדי שזה יקרה, ושיש אנשים (כמוך למשל) שעבורם בחירת מין התינוק הוא עניין לא רלוונטי לחלוטין וגם תמצאי דרך להעביר לה עד כמה קשה לך ההתמודדות עם ההערות שלה (תתכנני היטב איך להגיד את זה...) - היא אולי תצליח להבין ולהפסיק את ההערות המיותרות והמציקות שלה. עם זאת, קחי בחשבון שלא כולם נחנו בתבונה וטקט וייתכן שגם בהמשך תמצא דרכים "מעודנות" להכנס לך מתחת לעור...
גם אני מספרת לכל העולם
ובכל זאת יש כאלה שלא מבינים. יש אנשים שחושבים שב"הפרית מבחנה" (כך הם קוראים לזה) תמיד מושג הריון. הגדילה לעשות גיסתי (הפוסטמה), כאשר היינו כבר לאחר כ-3 שנים של טיפולים ו -5 או 6 IVF, כאשר היא סיפרה לי שחברה שלה (שגרה בכפר שמריהו - גיסתי מאוד מעריכה אנשים עם הרבה כסף), כשגילתה שהיא לא נכנסת להריון, היא הלכה למומחה לפריון ואמרה לו שיעשה את הטיפול הכי הכי שאפשר, וכך היא מיד נכנסה להריון. מה היא ניסתה להגיד? שבגלל שאנחנו לא גרים בכפר שמריהו אולי עשינו סתם טיפולים זולים יותר שלא עוזרים? הכי מצחיק זה שבסוף התברר לי שהחברה שלה הרתה את הגדולה שלה לאחר טיפול באיקקלומין והזרעה... אחר כך תאומות מ- IVF ולסיום עוד אחד ספונטני... אני אישית חושבת שלספר זה מאוד עוזר ואנשים באמת רוצים לשמוע. הרבה אנשים נדהמים כשהם שומעים את אחוז הסיכוי להצלחה בהפריה חוץ גופית. מה שאני כן מקפידה זה לעולם לא לספר בזמן טיפול כי אז כולם מצפים שאספר להם את התשובה. אפילו בעבודה נהגתי להמציא כל פעם תרוץ אחר: ניתוח, בדיקה וכו' למרות שזה קשה, העיקר לא להגיד שאני באמצע טיפול. בהצלחה, ורדה
 
אני לא מספרת לאף אחד בעולם !!!!!

אני מספרת לכל העולם ....
לא לגמרי יודעת להסביר למה, אבל גם בגלל גילי (42) חשוב לי לציין שההריון הזה שלי הוא כתוצאה מהפרייה, אחרי שנה וחצי של נסיונות. לא פעם גיליתי שיש בצד השני אוזן קשבת וצמא עז למידע והנסיון שיש לי לחלוק. בקשר לשכנתך עדינת הנפש, אני מאמינה שאם תזמיני אותה שלך לקפה ותסבירי לה שלא רק שאת רוצה עוד 1, את אפילו רוצה מאוד ועובדת קשה כדי שזה יקרה, ושיש אנשים (כמוך למשל) שעבורם בחירת מין התינוק הוא עניין לא רלוונטי לחלוטין וגם תמצאי דרך להעביר לה עד כמה קשה לך ההתמודדות עם ההערות שלה (תתכנני היטב איך להגיד את זה...) - היא אולי תצליח להבין ולהפסיק את ההערות המיותרות והמציקות שלה. עם זאת, קחי בחשבון שלא כולם נחנו בתבונה וטקט וייתכן שגם בהמשך תמצא דרכים "מעודנות" להכנס לך מתחת לעור...
אני לא מספרת לאף אחד בעולם !!!!!
אף אחד ממקורבי וגם מרחוקי לא יודע !!!! אני הולכת ממש לבדי בעולם עם הטיפולים. למה ??? כי ככה טוב ונוח לי. אם הייתי משתפת את הורי או הורי בעלי הייתי גורמת להם חרדות. כל טיפול היה מלווה בחשש ומדיר שינה מעינהם. ואני זאת שהייתי צריכה "לתמוך" בהם.... וככה ? אני באה אליהם עם המוכן.כשמגיע היום אני מודיעה שאני בהריון וכולם מאושרים. נורא נורא טוב לי עם הפרטיות הזו וכשקשה לי אז יש לי את אחד הפורומים לתמיכה.
 

ytyr

New member
זר לא יבין זאת

נכון שכבר יש לי ילדים, אבל...

נתחיל מההתחלה. הייתי היום אצל ה (בה' הידיעה) מומחה של מכבי בדרום לפוריות, דר' גנקין. לא, הוא לא ברמה של המומחים האחרים, גם לא אלה שבסורוקה, אבל זה מה יש. הוא נתן לי הפניה ללפרסקופיה ואמר שכנראה זה ייקח כמה חודשים. בינתיים הוא הציע לנוח, לרדת קצת מהלחץ. אמרתי לו בחיוך שזה קשה, גם בחודש חופש אי אפשר שלא לחשוב על זה. ואז הוא הסתכל לי בעיניים ואמר לי:"יש לך כבר שני ילדים, זה לא אסון אם לא יהיו לך עוד. תחשבי על כל אלה שאין להן בכלל". אמרתי לו שאני יודעת בדיוק איך הן מרגישות, כי פעם גם אני הייתי כזו, אבל מצד שני אני כבר בת 37 והזמן קצת לוחץ. יצאתי מהחדר ורק דבר אחד בליבי: אני שונאת אותו!!! איזו חוצפה, להחליט בשבילי מה יהיה אסון עבורי ומה לא! אני פשוט רותחת. זאת רק הפעם השניה שאני אצלו, ולא נראה לי שאני חוזרת. יש לי כבר תור טרופ-ניתוחי ללפרסקופיה בשבוע הבא, ותור לתחילת טיפול במרפאת הפוריות של סורוקה לקראת סוף יולי, ונראה לי שאני באמת רק אחכה עד אז, כי אני פשוט לא מסוגלת לחזור לרופא הזה. תודה לכל מי שקראה עד כה. אני יודעת שרק כאן תבינו אותי. אני גם מעדיפה להשתפך פה כך שבערב, כשאספר לבעלי, אני אוכל לעשות את זה בלי בכי, כי עכשיו הדמעות זולגות...
זר לא יבין זאת
שלום, שמי מיכל אני אם לשני ילדים ואני במהלך טיפולים להבאת ילד שלישי. חשוב לי לשתף אותך כי לדעתי, אף אחד לא יכול להבין את הכמיהה לילד השלישי על אף ולמרות הקשיים הכרוכים בכך הן קשיים פיסיים והם כלכליים. אל תתייחסי לאף אחד, תעשי את מה שהלב שלך ושל בן זוגך אומר לעשות. בהצלחה, מיכל
 
ברוכה המצטרפת אלינו מיכל!

זר לא יבין זאת
שלום, שמי מיכל אני אם לשני ילדים ואני במהלך טיפולים להבאת ילד שלישי. חשוב לי לשתף אותך כי לדעתי, אף אחד לא יכול להבין את הכמיהה לילד השלישי על אף ולמרות הקשיים הכרוכים בכך הן קשיים פיסיים והם כלכליים. אל תתייחסי לאף אחד, תעשי את מה שהלב שלך ושל בן זוגך אומר לעשות. בהצלחה, מיכל
ברוכה המצטרפת אלינו מיכל!
והלוואי שזה יהיה לתקופה קצרה מאוד! בהצלחה וחג שמח!
 
../images/Emo46.gif באיזו זכות ????!!!!!!

נכון שכבר יש לי ילדים, אבל...

נתחיל מההתחלה. הייתי היום אצל ה (בה' הידיעה) מומחה של מכבי בדרום לפוריות, דר' גנקין. לא, הוא לא ברמה של המומחים האחרים, גם לא אלה שבסורוקה, אבל זה מה יש. הוא נתן לי הפניה ללפרסקופיה ואמר שכנראה זה ייקח כמה חודשים. בינתיים הוא הציע לנוח, לרדת קצת מהלחץ. אמרתי לו בחיוך שזה קשה, גם בחודש חופש אי אפשר שלא לחשוב על זה. ואז הוא הסתכל לי בעיניים ואמר לי:"יש לך כבר שני ילדים, זה לא אסון אם לא יהיו לך עוד. תחשבי על כל אלה שאין להן בכלל". אמרתי לו שאני יודעת בדיוק איך הן מרגישות, כי פעם גם אני הייתי כזו, אבל מצד שני אני כבר בת 37 והזמן קצת לוחץ. יצאתי מהחדר ורק דבר אחד בליבי: אני שונאת אותו!!! איזו חוצפה, להחליט בשבילי מה יהיה אסון עבורי ומה לא! אני פשוט רותחת. זאת רק הפעם השניה שאני אצלו, ולא נראה לי שאני חוזרת. יש לי כבר תור טרופ-ניתוחי ללפרסקופיה בשבוע הבא, ותור לתחילת טיפול במרפאת הפוריות של סורוקה לקראת סוף יולי, ונראה לי שאני באמת רק אחכה עד אז, כי אני פשוט לא מסוגלת לחזור לרופא הזה. תודה לכל מי שקראה עד כה. אני יודעת שרק כאן תבינו אותי. אני גם מעדיפה להשתפך פה כך שבערב, כשאספר לבעלי, אני אוכל לעשות את זה בלי בכי, כי עכשיו הדמעות זולגות...
באיזו זכות ????!!!!!!
מהיכן נוטל הרופא הזו לעצמו את הזכות להחליט בשבילך כמה ילדים מן הראוי שיהיו לך ובכמה את יכולה להסתפק? מה יהיה אסון ומה לא...זה כל כך מקומם אותי!!!!! אני בוודאי לא הייתי חוזרת אליו וטוב שיש לך בכל זאת אלטרנטיבה, גם אם זה אומר שיהיה עיכוב מעבר למה שהתכוונת. אז נצלי לטובה את החודש וחצי האלו לעשות את כל מה שאסור לעשות בהריון, כי מייד אחר כך לא תוכלי יותר... שהלפורוסקופיה יעבור בקלות ובהצלחה (שמענו כאן השבוע שהשד לא נורא) ושיהיה בינתיים חג שמח!
 
נכון...

נכון שכבר יש לי ילדים, אבל...

נתחיל מההתחלה. הייתי היום אצל ה (בה' הידיעה) מומחה של מכבי בדרום לפוריות, דר' גנקין. לא, הוא לא ברמה של המומחים האחרים, גם לא אלה שבסורוקה, אבל זה מה יש. הוא נתן לי הפניה ללפרסקופיה ואמר שכנראה זה ייקח כמה חודשים. בינתיים הוא הציע לנוח, לרדת קצת מהלחץ. אמרתי לו בחיוך שזה קשה, גם בחודש חופש אי אפשר שלא לחשוב על זה. ואז הוא הסתכל לי בעיניים ואמר לי:"יש לך כבר שני ילדים, זה לא אסון אם לא יהיו לך עוד. תחשבי על כל אלה שאין להן בכלל". אמרתי לו שאני יודעת בדיוק איך הן מרגישות, כי פעם גם אני הייתי כזו, אבל מצד שני אני כבר בת 37 והזמן קצת לוחץ. יצאתי מהחדר ורק דבר אחד בליבי: אני שונאת אותו!!! איזו חוצפה, להחליט בשבילי מה יהיה אסון עבורי ומה לא! אני פשוט רותחת. זאת רק הפעם השניה שאני אצלו, ולא נראה לי שאני חוזרת. יש לי כבר תור טרופ-ניתוחי ללפרסקופיה בשבוע הבא, ותור לתחילת טיפול במרפאת הפוריות של סורוקה לקראת סוף יולי, ונראה לי שאני באמת רק אחכה עד אז, כי אני פשוט לא מסוגלת לחזור לרופא הזה. תודה לכל מי שקראה עד כה. אני יודעת שרק כאן תבינו אותי. אני גם מעדיפה להשתפך פה כך שבערב, כשאספר לבעלי, אני אוכל לעשות את זה בלי בכי, כי עכשיו הדמעות זולגות...
נכון...
סיון שלום, כמו שאת לא תיקני שמלה בבוטיק שבו לא מתייחסים אליך יפה לדעתך, כך את זכאית לבחור את הרופא שיטפל בך. מותר לו להגיד ומותר לך לא לרצות לשמוע את זה יותר . נכון את מחליטה כמה ילדים את רוצה. עמותת חן עורכת בוקר דיון ביום 11 ביולי בשעה 10:30 בתיאטרון גבעתיים. להבטחת מקום 03-6426616. בברכה, עפרה בלבן יו"ר עמותת חן לפריון וחיים 03-5050345
 
מצב
הנושא נעול.
למעלה